חילופי מעסיקים פיצויי פיטורים בהתאם לחוק פיצויי פיטורים

החלת סעיף 12א(ג) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם אינה דומה לאקט של חילופי מעבידים וולונטריים לפי סעיף 1(ב) לחוק פצויי פיטורים, שכן החילוף לא נעשה מרצון אלא מכוח החלטה שיפוטית בהתאם לדין.

...

הגם שערעורה של בריק נמחק, טענה בריק כי דין הערעור של רשות העתיקות להתקבל מן הטעם שאין היא בגדר "קבלן כוח אדם". מנגד, טענו התובעים (שהיו משיבים בערעור), כי דין הערעור להידחות מטעמי בית הדין האזורי לעבודה.

סוף דבר תביעת התובעים 1, 3-4, 7-19 מתקבלת ברובה.

בשים לב לאופן ניהול ההליך, לכך שניתן היה להגיע להסדר המייתר את הצורך במתן הכרעה בתיק, וכן בשים לב לתוצאה בהשוואה לסכומים שנתבעו, החלטנו לחייב את רשות העתיקות ובריק יחד ולחוד לשלם לכל אחד מהתובעים (למעט התובעים 2,5 ו-6) הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪.

לפיכך החלטנו לחייב את התובעים 2, 5 ו-6 לשלם לכל אחת מהנתבעות 1 ו-2 הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.

פצויי פיטורים – סע' 1(ב) לחוק פצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן: "חוק פצויי פיטורים") קובע כדלקמן: "(ב) עובד שעבר ממקום עבודה למקום עבודה אצל אותו מעסיק ונתחלפו המעסיקים במקום העבודה הנוכחי, זכאי לקבל פצויי פיטורים מהמעסיק הקודם בעד תקופת עבודתו אצלו או במקום העבודה הקודם כאילו פוטר העובד ביום חילופי המעסיקים כאמור; קיבל המעסיק החדש כאמור על עצמו, על פי התחייבות בכתב כלפי העובד, את האחריות לפצויי הפיטורים שהיה העובד זכאי לקבלם מהמעסיק הקודם כאמור, יהיה המעסיק הקודם פטור מתשלום הפיצויים ויראו לענין חוק זה את תקופת עבודתו של העובד אצל המעסיק הקודם או במקום העבודה הקודם כאילו עבד במקום העבודה הנוכחי". במקרה שלפנינו, היתקיים האמור בסיפא להוראות הסעיף לעיל, שכן המעסיקה החדשה (הנתבעת), קיבלה על עצמה, תוך התחייבות בכתב, (ראה נספח א' לתצהיר הנתבע), את האחריות לכלל זכויותיו של התובע, כולל שמירה על הותק שצבר, ובהתאם לכך – פטור המעסיק הקודם, ובעניינינו – הנתבע, מתשלום הפיצויים.

...

לפיכך, לא שוכנענו כי הנתבע פעל באופן המצדיק את הרמת מסך ההתאגדות בנסיבות אלה, תוך חיובו באופן אישי בחובות החברה, ועל כן, דרישה זו – נדחית.

סוף דבר – אנו מחייבים את הנתבע מס' 2, מתוקף היותו מעסיקו של התובע בתקופה שבין 1.6.2000 לבין 31.7.2004, לשלם לתובע את הסכומים המפורטים להלן: דמי כלכלה בשיעור חודשי של 139 ₪, בגין החודשים 6/2000 ועד 7/2004 (כולל), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מן ה-1 בחודש שבו היה אמור הסכום להשתלם ועד למועד בו ישולם בפועל.

אנו מחייבים את הנתבעת מס' 1, מתוקף היותה מעסיקתו של התובע בתקופה שבין 1.8.2004 לבין 14.4.2010, לשלם לתובע את הסכומים המפורטים להלן: דמי כלכלה בשיעור חודשי של 139 ₪, בגין כל אחד מחודשי עבודתו החל מחודש 8/2004 ועד סיום יחסי העבודה (בגין חודש 2/08 יובא בחשבון סך מופחת של 77 ₪), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מן ה-1 בחודש שבו היה אמור הסכום להשתלם ועד למועד בו ישולם בפועל.

לטענת הנתבעים, על פי סעיף 1(ב) לחוק פצויי פיטורים, במקרה של חילופי מעבידים באותו מקום עבודה, המעביד הראשון חייב בתשלום פצויי פיטורים לתקופת העבודה אצלו, ואילו המעביד השני מתחייב בתשלום פצויי פיטורים בגין תקופה זו רק כאשר התחייב לכך בכתב.

שכר המינימום נכון למועד סיום עבודתו של התובע עמד על 3,850 ₪ לחודש ו- 20.7 ₪ לשעה, ועל כן משכורתו החודשית הממוצעת של התובע לצורך חישוב פצויי פיטורים בהתאם להקף משרתו בפועל עמדה על 3,064 ₪ לפי החישוב: 148 שעות לחודש בממוצע X 20.7 ₪ = 3,064 ₪.

...

סוף דבר אשר על כן ולאור כל המבואר לעיל, התוצאה היא שאנו קובעים כי בין התובע לבין הנתבע התקיימו יחסי עובד ומעביד מיום 12.5.91 ועד ליום 30.12.99 ובין התובע לבין הנתבעת התקיימו יחסי עובד ומעביד מיום 1.1.2000 ועד לסוף תקופת עבודתו, ביום 4.2.11.

עתירת התובע להרמת מסך ההתאגדות של הנתבעת כלפי הנתבע - נדחית.

כפועל יוצא מן האמור לעיל, תביעת התובע כלפי הנתבע - נדחית, ואילו תביעתו כלפי הנתבעת מתקבלת באופן חלקי, ואנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: א. פיצויי פיטורים בסך - 60,514 ₪.

התובע תבע את פצויי הפיטורים להם הוא זכאי, לגירסתו, הן לפי "תורת חילופי מעבידים ובהתאם לסעיף 1(ב) לחוק פיצוי פיטורין" (ר' סעיף 77 לכתב התביעה) והן בשל סיום עבודתו בנתבעת 4 אשר פורקה (ר' סעיף 76 לכתב התביעה).

...

לאחר שהפכנו בדברים כה וכה לא מצאנו לחייב את התובע לשאת בהוצאות הנתבעת 1, אף שמרבית התביעה נגדה נדחתה, לאור התנהלותה כמפורט לעיל.

בנוסף החלטנו שאין מקום לחייב את התובע בהוצאות הנתבע 2 אף שהתביעה נגדו נדחתה.

משכך מצאנו שלא להשית על התובע את הוצאות דחיית התביעה נגד הנתבע 2.

פצויי פיטורים בעת חילופי מעסיקים חל סעיף 1 לחוק פצויי פיטורים במקרה בו העובד נשאר לעבוד באותו מקום עבודה ונתחלפו המעסיקים, החבות תוטל על המעסיק האחרון: 1.

מפנה לסעיף 24 לתצהיר בשלב מסוים העוזר חזר ושעות העבודה שלך פחתו בהתאם אם אמרנו קודם ששעות העבודה של המשק הוא בין 8-10 שעות ואתה כותב שמשך רוב שנות העבודה שלך התחלת עם מישהו אחר ואתה מסביר בסעיף 24 שהחזירו לך את העובד עבדת פחות ז"א שעבדת הרבה שעות מ-8-10 שעות ביום, נכון? מה שקרה, עבדנו שני אנשים אחד בוקר, אני עבדתי בוקר עד השעה אחת והוא היה מחליף אותי מארבע שנים על גבי שנים.

...

ישנם ימים בהם לא השלים יום עבודה מלא אולם על פני שבוע עבודה ביצע התובע שעות נוספות ואנו מקבלים את הטענה כי התובע עבד בממוצע 1.5 מידי יום.

סוף דבר על הנתבעת לשלם התובע את הרכיבים הבאים: פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי ההעסקה בסך של 2,000 ₪ פיצויי פיטורים בסך של 40,386 ₪.

הנתבעת תשלם לעיזבון המנוח שכ"ט עו"ד 10,000 ₪ והוצאות משפט בסך משפט בסך 1,000 ₪.