חילופי בעל דין: הוראות תקנות סדר הדין האזרחי החדשות

בתגובה, המערערים טענו כי יש לפרש את תקנה 99 באופן ההולם את תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט– 2018 (להלן – התקסד"א החדשות), ובייחוד באופן "היוצר הרמוניה" כלשונם, עם תקנה 137(ב) לתקנות החדשות אשר ביטלה דה-פאקטו את הצורך בזיקה בין העירעור העקרי והערעור שכנגד, מתוך ההבנה כי זכות העירעור של בעלי הדין היא זכות מהותית.

בתקנה 153(א) לתקסד"א החדשות (אשר החליפה את תקנה 512(א) לתקסד"א הישנות) נקבע, כי שיעור ההוצאות לכסוי שכר טירחת עורך דין של בעל דין אשר זכה בדינו, "לא יפחת מן התעריף שנקבע לעניין שכר טירחת עורך דין בכללי לישכת עורכי הדין (התעריף המינימאלי המומלץ), התש"ס-2000, זולת אם הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים, על תשלום סכום נמוך יותר מהסכום האמור". הוראה דומה איננו מוצאים בתקנות בית הדין, אשר מסתפקות באמירה לפיה סוגיית ההוצאות מסורה לשיקול דעתו של בית הדין.

...

משלא מצאנו שיש מקום לשינוי הפסיקה בעניין הפרשנות שיש ליתן לתקנה 99, איננו סבורים כי יש בנימוקים אלה כדי להוות "טעמים מיוחדים" להארכת מועד להגשת ערעור.

לטעמנו, אין די בכך כדי לטעון לחוסר תום לב מצידה של העובדת באופן שיהווה טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור.

סוף דבר הערעור נדחה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בקשר לבקשה להחלפת המומחה האורתופדי, ד"ר טים יעקובי, מצאתי לקבל את הבקשה.

עם קבלת החלטת המינוי מתבקשים המומחים לחתום על הטופס המצורף בשולי החלטה זו, ולהחזירו לבית המשפט, בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי החדשות.

תזפ ליום 15.10.21 טופס 6 (תקנה 89) הצהרת מומחה מטעם בית המשפט אני החתום מטה: שם: _______________________ מס' זהות: ____________ עיסוק: _______________ מס' ההליך: _______________________________ שם השופט: _______________________________ מצהיר/ה בזה בכתב כדלקמן: יש / אין לי (*מחק את המיותר) או לשותף שלי קרבה משפחתית[footnoteRef:1] לשופט שמינה אותי או למי מבעלי הדין או למי מבאי כוחם, ויש / אין לי קרבה משפחתית לשופט אחר המכהן בבית המשפט שבו יתנהל התיק אליו אמונה; אם יש, נא לפרט: ______________________________________ [1: "קרבה משפחתית" של אדם – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים וכן כל אדם הסמוך על שולחנו.

...

החלטתי זו הינה בשים לב לכך שהתובע טרם נבדק ע"י המומחה ומבלי להביע עמדה לגבי טענות ב"כ התובעת, שהועלו בבקשה.

אני ממנה בזאת את המומחים הבאים: ד"ר פרופ' יונה קוסאשווילי כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה.

ב"כ התובעת ימציא העתק החלטתי למומחה.

בימ"ש קובע שם את הכללים הבאים ומבהיר כי אכן בהתאם לתקנה 38 הנ"ל (שהושמטה מהתקנות סדר הדין האזרחי, התקנות החדשות), ולפיה אם מת בעל דין או שפשט את הרגל רשאי בית המשפט להורות - אם ראה צורך בכך לשם יישוב מלא של כל השאלות הכרוכות בדבר - כי מנהל העיזבון, או היורשים או הנאמנים או חליף אחר של בעל הדין, כולם או מקצתם, יהיו לבעלי הדין.

...

לגישה זו מצטרף גם פרופסור י' ויסמן המציין בהקשר זה כי: סבורים אנו כי מן העובדה שהחוק קובע שרישום הסכם שיתוף מביא לכך שהוא תקף כלפי צד שלישי, אין ללמוד את המשפט ההפוך, כי באין רישום אין ההסכם עשוי להיות תקף כלפי צד שלישי, מכוח דוקטרינות אחרות, כגון מניעות, תום לב, שימוש לרעה בזכות (יהושע ויסמן דיני קנייין בעלות ושיתוף 213 (1997)).

מקובלת עליי, אפוא, מסקנתה של השופטת ברק-ארז כי במקרים מתאימים היעדר רישום אינו שולל את תוקף ההסכם כלפי צד שלישי (פסקה 34 לחוות דעתה), וכזה הוא המקרה שלפנינו.

הא ותו לא. סוף דבר לאור האמור, ובשים לב לקביעותיי בדבר הצורך במחיקתו של התובע מס' 2 מההליך, והרציונל שלפיו יש לצרף את יורשי המנוח להליך ולא ניתן להסתפק בתביעה מכוחו של ייפוי כח של המנוח שהלך לעולמו, וכן נוכח קביעתי בדבר תוקפו של הסכם השיתוף התקף והמחייב מיום 3.7.2001, אני קובע כי דין התביעה להיות מסולקת על הסף.

ביום 28.9.22 הגיש המבקש "בקשה לסילוק על הסף ולחילופין בלבד, למען הזהירות, כתב הגנה". נטען כי יש לסלק התובענה על הסף מחמת היתיישנות, בטענה כי יש בשינוי השם כדי להפעיל את הוראות תקנה 26 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות הישנות") הרלבנטיות לתביעה קמא ולפיה במצב בו הוחלף או נוסף בעל דין, רואים לעניין ההתיישנות את ההליכים כאילו התחילו עם כתב התביעה המתוקן (תקנה 26 (ב)).

ה) תקנה 26 (ב) לתקנות הישנות שכותרתה: "הנוהל בשינוי בעל דין" קבעה כדלקמן: "הוסף או הוחלף בעל דין, רואים, לעניין ההתיישנות, את ההליכים לגבי בעל הדין החדש כאילו התחילו עם כתב התביעה המתוקן". ו) במקרה דנן, תוקן בפועל כתב התביעה ועל כך אין חולק.

...

בהחלטה מיום 20.10.22 נקבע כי אין מקום לסלק התביעה בשל התיישנות, שכן התביעה הוגשה מלכתחילה נגד אדם הנושא שם משפחה ומס' זהות של הנתבע "וכל טענה בעניין ישות משפטית שונה דינה להידחות". נקבע כי אין לסלק התביעה בשל היעדר עילה, שכן אין חולק שהמבקש היה מעורב בתאונה.

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש לתת רשות ערעור ולקבל הערעור לגופו מהנימוקים כדלקמן: א) במקרה דנן יש בהחלטת הביניים כדי להשפיע מהותית על זכויות צדדים וניהול ההליך ולכן מצאתי לנכון לאשר השגה ערעורית כבר בשלב הביניים.

ככל ואכן מדובר באותו בעל דין והטעות בשם הפרטי היא חסרת משמעות, אזי לא היתה נדחית התנגדות התובעת לביטול פסק הדין שניתן כ- 12 שנים קודם לכן.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל.

עיון בכתב התביעה מלמד, כי התובעת פרסה בתמצית את "העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה, ואימתי נולדה", כנדרש על פי תקנה 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (אשר היו בתוקף במועד הגשת התביעה).

דומה כי אין חולק בדבר מעמד תעודת עובד ציבור, וראו לעניין זה סעיף 34 לפקודת הראיות, וכן ההוראה בתקנה 83(ד) לתקסד"א החדשות.

על פי תקנה 87(א) לתקדס"א החדשות, ככל שבעל דין מעוניין להוכיח דבר שברפואה עליו לצרף לכתב טענותיו חוות דעת רפואית מתאימה.

אשר לנכוי החלק היחסי עבור הנכות הנובעת מן התאונה – קרי עבור 20% בגין "מצב אחרי החלפת פרק ירך שמאל", ובהתאם להלכה שנקבעה ברע"א 1459/10 המל"ל נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 27.3.11): מתוך עמ' 100 לנספח האחרון של תצהיר התובעת: ובהמשך בעמ' 101: לפיכך, סך כל נכותה המשוקללת של התובעת הנה = 84.04%.

...

בהתחשב במכלול הראיות שהוצגו בפני אני סבור כי בגין ראש נזק זה יש לפצות את התובעת בסך של 100,000 ₪.

עם זאת, אני סבור כי יש מקום לפסוק לתובעת סך של 10,000 ₪ כפיצוי גלובלי בגין ראש נזק זה. סיכום סך הנזק עומד בשלב זה על סך של : 190,000 ₪ אשם תורם כאמור, לתובעת ייחסתי אשם תורם לתאונה בשיעור של 5%, ולפיכך שיעור הנזק בניכוי אשמה התורם מסתכם בסך = 180,500 ₪.

נוכח התוצאה אליה הגעתי, ולפיה כלל הנתבעים נושאים באחריות לנזקי התובעת כתוצאה מהתאונה, אולם התביעה נבלעת, אין בידי מנוס אלא מלקבוע, כי התביעה - נדחית.