חילוט רכוש בגין עבירות ארגוני פשיעה

כתב האישום מייחס למבקש עבירות של ניהול, ארגון והכוונת פעילות באירגון פשיעה לפי סעיף 2(א)(1) לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003; שתי עבירות של קשירת קשר לבצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); סיוע לניסיון רצח לפי סעיף 305(1) בצרוף סעיף 31 לחוק; ניסיון לרצח לפי סעיף 305(1) לחוק; עבירות רבות של ארגון משחקים אסורים לפי סעיף 225 לחוק ושל החזקה וניהול מקום משחקים אסור לפי סעיף 228 רישא לחוק; חמש עבירות של מירמה, ערמה ותחבולה לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]; ועבירות רבות של הלבנת הון לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000.

כמו כן מציין המבקש כי כל רכושו חולט, וכי הוא היחיד מבין הנאשמים שרכושו חולט.

...

לטענת המדינה דין הבקשה להידחות, בראש ובראשונה מן הטעם שאין בביצוע עונש הקנס משום גרימת נזק בלתי הפיך למבקש, שהרי במידה שיזכה בערעור יוחזר לו הסכום בצירוף הצמדה וריבית כדין.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הגעתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להידחות, ואבאר.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

בשורה של החלטות שעסקו בסעדים הזמניים הנדרשים להבטחת חילוט רכוש בגין עבירות לפי סעיף 36ו לפקודת הסמים, הורה בית המשפט על מתן סעדים זמניים חמורים פחות מאשר תפיסת כלי רכבם של נאשמים על-ידי המישטרה.

בבש"פ 6916/05 נאצר נ' מדינת ישראל (לא פורסם) קבע בית המשפט תנאים שונים שבהם ניתן יהיה לשחרר כלי רכב שנתפסו, אף במקרה בו תפיסת כלי הרכב על-ידי המדינה נעשתה על רקע אישומים בבצוע עבירות הן לפי חוק איסור הלבנת הון והן לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה, בהתאם לסעיף 21 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.

...

לעניין ס"ק (ג) מוסבר כי מאחר וקיימים תפוסים, בעיקר כאלה שנתפסו במטרה להבטיח הליכי חילוט עתידיים, אשר המשך החזקתם בידי המדינה אינו מאפשר שמירה על ערכם, מוצע לקבוע, כי אם בית המשפט מצא שאין מקום להחזיר תפוס כאמור למי שממנו נתפס, ניתן להורות על מכירתו.

סוגית מתן הסעד הזמני בהליך פלילי לצורך הבטחת האפשרות לחילוט רכוש והשיקולים שיש להתחשב בהם בעת מתן הסעד הזמני נדונה בבש"פ 6817/07 מדינת ישראל נ' סיטבון (טרם פורסם, 31.10.07), בו נקבע כי:   "האפשרות ליתן סעד זמני ברכוש מטרתה לשמר את מצבת נכסיו של הנאשם ולמנוע הברחתם, באופן שאם יורשע בסופו של הליך ויינתן צו חילוט, ניתן יהא לבצע הצו... כן מיועד הסעד הזמני למנוע מהעבריין המורשע להפיק תועלת מרכוש שהניבה לו העבירה. הסעד הזמני מיועד אפוא לאפשר מימושן של תכליות החילוט. יחד עם זאת ברי, כי בית המשפט הדן בבקשה למתן סעדים זמניים יעשה כן בזהירות המתבקשת מהפגיעה בקניינו של הנאשם, שמוחזק בשלב זה כחף, ונוכח האפשרות שבסופו של ההליך לא יוחלט על חילוט הרכוש. כפי שנפסק כבר בעבר, תפישת רכוש על מנת להבטיח את אפשרות החילוט בעתיד, בשלב בו ההליך הפלילי עודו מתנהל ולנאשם עומדת חזקת חפות, הינה צעד דרסטי השולל מבעל הרכוש את האפשרות לעשות שימוש בקניינו, לעיתים למשך תקופה ארוכה. לפיכך אם ניתן לנקוט אמצעים 'חלופיים' שדי בהם כדי להבטיח את אפשרות החילוט או השגת תכליתו בעתיד, תוך פגיעה פחותה בקניינו של בעל הרכוש, יש להעדיפם על פני סעד זמני של תפיסת הרכוש והחזקתו עד תום ההליך המשפטים... גם בעניין זה הכלל הוא אם כן כלל האמצעי שפגיעתו פחותה, כלל המידתיות" (שם, פיסקה 36 להחלטה מפי כב' השופטת ארבל) (הגדשה שלי-צ.ק.).

הערר נדחה.

אבהיר את דבריי: ההכרזה על הנאשם כסוחר סמים לפי פקודת הסמים והסמכות לחלט רכוש בגין ביצוע עבירה של עסקת סם, יכולים לחבוק מינעד רחב מאוד של נסיבות ושל עסקות סמים.

בעיניין נאצר, פסקה 16, בהתייחסות לחוק המאבק בארגוני פשיעה, ציין בית המשפט העליון דברים אלו, הרלוואנטיים לענייננו: "נמצא, איפוא, כי שיקול דעתו של בית המשפט משמש כבלם וכאיזון לשיקול דעתה של התביעה בעשותה שימוש בחוק המאבק. המחוקק העניק לרשויות אכיפת החוק את ארגז הכלים כדי להאבק בפשיעה הגוברת והולכת, אך בתי המשפט, הם שנדרשים לאזן  - תוך שימוש במבחני מידתיות וסבירות - בין ערכי היסוד של חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו ושמירה על זכויות הנאשם, לבין מטרותיו של המשפט הפלילי ושמירה על האנטרס הצבורי". פסיקת בית המשפט העליון חזרה והדגישה את עיקרון המידתיות בפסיקה שדנה בחילוט ואף בתפיסת הרכוש לפני החילוט.

...

היקף החילוט – מידתיות וסבירות מכל מקום וגם אם הייתי מגיע למסקנה כי הטוענת לזכות לא הפריכה את החזקה הקבועה בדין, וגם אם הייתי מתעלם מהפגם לגבי חילוט חשבון הבנק, הייתי מגיע לאותה מסקנה – כלומר כי יש להורות על חילוט רכב ההונדה בלבד.

על רקע נסיבות אלו, סבורני כי תוצאה לפיה שני כלי הרכב וחשבון הבנק יחולטו, היא תוצאה בלתי מידתית, בלתי סבירה ואין לקבלה.

התוצאה – לאור המפורט לעיל, אני קובע כלהלן: א. רכב ההונדה (מס' רישוי 80-992-67), סכום הכסף שנתפס בסך של 3,050 ₪ והטלפונים הניידים יחולטו לטובת אוצר המדינה.

באשר למטרות האזנות הסתר, נקבע בסעיף 6(א) האמור, כי נשיא בית המשפט המחוזי או סגנו, רשאי להתירן, לפי בקשת קצין מישטרה מוסמך "... אם שוכנע, לאחר ששקל את מידת הפגיעה בפרטיות, שהדבר דרוש לגילוי, לחקירה או למניעה של עבירות מסוג פשע, או לגילוי או לתפיסה של עבריינים שעברו עבירות כאמור, או לחקירה לצרכי חילוט רכוש הקשור בעבירה שהיא פשע" (הדגשות שלי מ.ה.).

ב"כ הנאשם עצמו ציין, כי ככל שהמידע שבידי הרשות החוקרת מצביע על אפשרות, שהמשך החקירה הסמויה יוביל לגילוין של מעורבים בכירים יותר במדרג, כדוגמת ראשי ארגון פשיעה, או אפשרות ביצוען של עבירות חמורות יותר, מוצדק המשכה של החקירה הסמויה.

...

לאור כל האמור לא נפל כל פגם ממשי בדרך בו פעלה הרשות בחקירתה, בוודאי לא פגם שיש בו משום "פגיעה חריפה בתחושת הצדק", לפי פרשנותו של בית המשפט.

לאור כל האמור הטענה המקדמית נדחית.

סוף דבר ב"כ הנאשמים יגישו מענה מפורט בכתב לכתב האישום לא יאוחר מיום 3.4.13.

לטענת המבקש, החקירה בעניינינו נסבה, תחילה, על עבירות חמורות כגון השתייכות לאירגון פשיעה, סחיטה באיומים, עבירות סמים ועוד; אולם בסופו של דבר לא נמצא בסיס לחשד בעבירות אלו.

לטענת המבקש, לא נתפס רכוש אשר עצם החזקתו מקימה עבירה פלילית, ואין מדובר בחפצים שנעברה בהם עבירה או שמתכוונים לעבור בהם עבירה; ואילו הצוים שלא פורט בהם מקור החקיקה המסמיך את השוטר לבצע את החיפוש והתפיסה אינם יכולים להוות אסמכתה חוקית שמכוחה ייתפס הרכוש לצורך חילוט עתידי.

בבקשות עצמן פורטו כל העבירות המיוחסות לחשודים ושבעניינן מתבצעת החקירה, ובהן – עשיית פעולה ברכוש אסור, קשירת קשר לעשות פשע, איסור הלבנת הון – מניעת דיווח, מסירת ידיעה כוזבת, עבירות מס שפורטו, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, השמטת הכנסה ועוד.

...

לטענת המבקש, החקירה בענייננו נסבה, תחילה, על עבירות חמורות כגון השתייכות לארגון פשיעה, סחיטה באיומים, עבירות סמים ועוד; אולם בסופו של דבר לא נמצא בסיס לחשד בעבירות אלו.

בנסיבות העניין ולאור השיקולים דלעיל, אני מורה כי כנגד הפקדת ערובה כספית בגובה של 15% מהערכת השמאי לשווי כל סוס במכירה "מרצון", ישוחררו הסוסים לידי המבקשים.

לפיכך, אני סבורה כי יש להיעתר לבקשת המשיבה, ולהורות על הארכת תוקף החזקת התפוסים כמבוקש, למשך 180 ימים נוספים.

סוף דבר: הבקשה להשבת התפוסים נדחית.