מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חילוט רכוש בבעלות קרובי משפחה של סוחר בסמים

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

הרכוש שחילוטו התבקש הוא כדלקמן: זכותם של הנאשמים 1, 2 ו-7 בקרקע החקלאית ששמשה לבצוע העבירות מושא הדיון והידועה כחלקה 1 בגוש 18037; רכב מ.ר 91-847-32 מסוג איסוזו, המצוי בבעלותו של נאשם 1 ואשר לא נתפס עד היום; רכב מסוג פיג'ו מ.ר 86-715-30, הרשום על שם חברת "אורות הצפון" ושימש לבצוע העבירות; רכב מ.ר 47-566-80 מסוג סקודה שבבעלות נאשם 3, אשר לא נתפס עד היום, ומטיל זהב שנתפס ברשותו של נאשם 3 בזמן שהיה יחד עם אחר.
אשר לחילוט הרכבים, הפניתה המאשימה לכך שהרכבים מ.ר 91-847-32 ו-47-566-80 לא נתפסו, אך יחד עם זאת, הואיל ומדובר ברכבם בבעלות מי שהוכרזו סוחרי סמים, ואשר נרכשו בתקופת חזקת סוחר סמים, קרי בשמונה השנים עובר להגשת כתב האישום, מתבקש בית המשפט להורות על חילוטם.
הסניגור הפנה לדברי בני משפחתם של נאשמים 1, 2 ו-7 שהעידו בפניי, וציין כי מעדותם ניתן להווכח בשבר הגדול שפקד את המשפחה.
מדובר בקרקע בבעלות משפחתית, שלכל אחד מהנאשמים 1, 2 ו-7 1/10 חלקים בה. חילוט זכויותיהם הנ"ל יוביל לכך שהמדינה תהפוך להיות שותפה בקרקע המשפחתית ותהיה שותפתם של הבעלים האחרים, בני המשפחה, שאין להם כל חלק במעשים העברייניים שביצעו הנאשמים.
...
על יסוד מקבץ האמור, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשמים 1 ו-2 60 חודשי מאסר בפועל, שמניינם יחל במועד מעצרם ביום 14.5.2022.
אני מורה על חילוט רכבו של נאשם 1 מסוג איסוזו, מ.ר. 91-847-32, לטובת אוצר המדינה.
אני מורה על חילוט רכבו של נאשם 3 מסוג סקודה, מ.ר. 47-566-80, לטובת אוצר המדינה.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

על פי סעיף 36א לפקודה לאחר הרשעה בעבירה של סחר בסמים והכרזה על המורשע כסוחר סמים, ניתן לחלט לאוצר המדינה רכוש ששמש או נועד לשמש כאמצעי לבצוע העבירה או רכוש שנועד לאפשר את ביצוע העבירה וכן רכוש שהושג במישרין או בעקיפין כשכר העבירה או כתוצאה מביצועה.
כבר נקבע בפסיקה כי בעלות ברכוש של אדם שהורשע בעבירות של עיסקאות סמים והוכרז כסוחר סמים אינה תנאי בלעדיו אין לקיומה של עילת חילוט לפי סעיף 36א לפקודה (ראו: ע"פ 546/92 מלול אלי בן עזר נ' מדינת ישראל (19.11.1992) וגם: ע"א 7376/02 ירון כהן נ' מדינת ישראל, נז(4) 558 (2003) שם חולטו רכבים אשר נעשה בהם שימוש לצרכי עבירה, כאשר השמוש בפועל היה על ידי המורשע ולא על ידי הרשומים כבעלים).
אולם, מדוחות ההפקדות שצורפו לתיק עולה כי בנגוד לטענתה כי היא זו שמסדירה את החוב לחברת מימון ישיר, עושה זאת המשיב בעצמו, או ששולח אחרים, לרבות כאלה שאינם בני מישפחה, לשלם את התשלום החודשי.
...
מקובלת עליי עמדת ב"כ המבקשת לפיה התפיסה בוצעה כדין.
כפי שקבעתי בהחלטתי מיום 11.07.2023, אני סבור כי יש בכוחה של התשתית העובדתית הלכאורית בשלב זה להביא להרשעתו של הנאשם בגין העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.
אם כן, ככל שיורשע ויוכרז כסוחר סמים, יש פוטנציאל לחילוט הרכב ולכן החלטתי להיעתר לבקשה ולתת צו זמני לתפיסתו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

עוד טען כי אין מדובר בעבירות סחר ו/או גידול ו/או יבוא ו/או ייצור ו/או הפקה וכן המאשימה לא הוכיחה את הקשר בין הסמים לבין הכסף, וכי הגם שמדובר בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, על המאשימה לעבור את המשוכה של הוכחת היות הנאשם "סוחר". לדבריו, "מדובר בנאשם אשר מצא לו מזור במחייה בבית של אימו, בית עמידר, והכסף אשר היה ברשותו נילקח טרם ליציאתו מחבית וזאת על מנת שיוכל לכלכל את עצמו." ב"כ הנאשם הפנה לפסיקת בית המשפט העליון בע"פ 4496/04 מוחמד עלי מחגינה נ' מדינת ישראל) באשר לתנאים שיש להוכיח עת נידרש חילוט רכושו של סוחר סמים, וכן לדברי בית המשפט העליון בבש"פ 7715/07 לפיהם יש לנקוט בחילוט רכוש (בהליך ביניים) כאמצעי אחרון.
(ו) הודעה על בקשת תובע לחלט רכוש תמסר לטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע עוד יש להפנות לסעיף 31 לפקודה הקובע בס"ק 6 כי : (6) קבע בית המשפט לפי סעיף 36א(ב) שנדון הוא סוחר סמים – (א) כל רכוש של אדם כאמור, ורכוש של בן זוגו ושל ילדיו אשר טרם מלאו להם עשרים ואחת שנים, וכן רכוש של אדם אחר שהנדון מימן את רכישתו או העבירו לאותו אדם ללא תמורה, ייראה כרכוש של הנדון שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן הוכיח הנדון אחד מאלה: (אא) האמצעים להשגת הרכוש היו חוקיים; (בב) הרכוש הגיע לידיו או לידי בעליו לא מאוחר משמונה שנים שקדמו ליום הגשת כתב האישום בשל העבירה שעליה נדון; (ב) כל רכוש שנימצא בחזקתו או בחשבונו של הנדון ייראה כרכוש שלו אלא אם כן הוכיח שהרכוש הוא של זולתו, שאינו אחד האנשים המפורטים בפיסקה (א).
לצד האמור, "הכרזת סוחר סמים", על פי סעיף זה משמעה האפשרות לחלט רכוש בהקף נרחב של הנאשם ושל בני משפחתו, ועשויות להיות לה משמעויות נרחבות, מעבר לחילוט המתבקש.
...
באשר לתנאי סעיף 36א(ב) גם כאן הדגישה הפסיקה כי נסיבות ביצוע העבירה יכולות ללמד על כך שנעברה למטרות רווח כאמור בע"פ 170/07 הנ"ל: "בית משפט קמא סבר כי הכמות שמדובר בה, כשאליה מצטרף הנתון כי הסם היה מחולק ל-28 שקיות נפרדות, די בה כדי להוכיח כי המערער היה אמור להפיק רווח מעבירה של עסקת סמים – ומסקנתו המעוגנת בשכל הישר – מקובלת עלי. המעט שניתן לומר הוא כי הסיטואציה העובדתית שתוארה לעיל מעבירה את נטל הבאת הראיות, אם לא את נטל השכנוע, אל שכם המערער. המערער צריך היה לספק הסבר למה נועד הסם, מדוע היה מחולק, מדוע הוביל אותו וכיוצא בזה, כאשר ההסברים מקהים את עוקצן של העובדות, ומצביעים על כך שמה שנחזה להיות השלב הראשון בדרך להפצת הסם תוך גריפת רווחים נאים – איננו למעשה כזה. משלא עשה כן – המסקנה הלכאורית הופכת להיות גם המסקנה הסופית והיא עומדת בקריטריון הנדרש של למעלה מספק סביר. בהקשר דומה (אם כי לא בהתאמה מוחלטת), אמר בית משפט זה:
לאור כל האמור לעיל, אני מחליטה להרשיע את הנאשם עפ"י סעיף 24 (1) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א – 1971 וגוזרת את דינו כדלקמן: אני גוזרת על הקטין עונש מאסר בפועל של 7 חודשים.
אני גוזרת על הקטין 5 חודשי מאסר אותם ירצה, אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, יעבור שוב עבירה בה הורשע, או כל עבירת סמים מסוג פשע או ניסיון, שידול, סיוע או קשירת קשר לעבור עבירות אלו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

(ב) בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה של עסקת סמים והוכח לו כי הנדון הפיק רווח מעבירה של עסקת סמים או שהיה אמור להפיק רווח מעבירה כאמור, יקבע בהכרעת הדין, על פי בקשת תובע, שהנדון הוא סוחר סמים ומשעשה כן – יצווה בגזר הדין, כי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש של הנדון שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט.
עוד צויין, כי: "ההגדרה בסעיף 6 היא רחבה, גורפת וכונסת תחת כנפיה למעשה את כל רכושו של העבריין, תוך ניסיון למנוע גם את האפשרות של "הברחת רכוש" לבני מישפחה קרובים או אנשים אחרים.
ביחס לחילוט רכוש שאינו רכושו של הנדון, יפים דבריה של כב' הנשיאה חיות בע"פ 7376/02 כהן נ' מדינת ישראל(פורסם ב"נבו"-שם, בע' 11-12), "...העובדה כי בעל הזכות ברכוש, אשר חילוטו מתבקש, אינו מעורב בבצוע העבירה, יש לה נפקות בהקשר זה. הפקודה קובעת, כי בטרם יצווה בית המשפט על חילוט רכוש, יש ליתן היזדמנות שימוע למי שהוא בעל הרכוש, וכן למי שהרכוש ננצא בחזקתו או בשליטתו ולמי שטוען לזכות ברכוש(סעיף 36א(ג) לפקודה). זכות שימוע זו משמעותה, כי בבוא בית המשפט לשקול חילוטו של נכס מסויים, עליו לשמוע את דברו של בעל הזכויות בנכס, וליתן דעתו לטענותיו." ובהמשך: "החוק קובע, אם כן, איזון בין האנטרס הצבורי שבניהול מילחמה יעילה בנגע הסמים, בדרך של חילוט רכוש, ששמש לעבירה, לבין האנטרס הפרטי קינייני של בעל הזכויות באותו רכוש(ראו והשוו: רע"פ 1792/99 גאלי נ' משטרת ישראל, פ"ד נג(3) 312). איזון זה משתקף בבחירתו של המחוקק לקבוע עילות חילוט, המתקיימות מקום שבו נעשה ברכוש שימוש אסור או שהרכוש הושג בדרך פסולה; אך בד-בבד – להעניק זכות שימוע לבעל הזכויות ברכוש, וכן לקבוע סייגים והגנות, אשר יש בהם כדי להבטיח כי חילוטו של הרכוש לא ייעשה, כאשר אין בו כדי להגשים תכלית ראויה, או שהוא פוגע באופן בלתי מידתי או בלתי צודק בבעל הזכויות ברכוש.
...
נאשם 2 הוא שערך תיאומים ביחס למקום המפגש ומסירת הסמים, למרות שבסופו של דבר נמסרו הסמים לנאשם 3.
עם זאת, מטיעוני הנאשם 2 לעונש כמו גם ממכלול הנסיבות אני קובעת, כי הגב' אלמקיאס היא אכן בת זוגו של הנאשם.
אציין עוד כי במהלך הטיעונים לעונש עניינו של הנאשם 2 עלה, דווקא מתגובת משטרת ישראל וקצין המודיעין שהופיע מטעמה, שהתנגדו לשלבו בעבודות שירות (בסופו של יום שולב ולא הוגש ערעור על החלטתי זו), ממנה עולה כי הנאשם 2 שקוע בחובות כבדים למלווים ולשוק האפור והוא מהווה מטרה לפגיעה על רקע חובותיו אלה.
בנסיבות אלה ובהתקיים הנימוקים המיוחדים להמנעות מחילוט, אני דוחה את הבקשה ומורה על ביטול תפיסת הכספים והעיקול שהוטל על חשבונה של ענת אלמקיאס חשבון מספר 293261 בבנק הפועלים סניף 713 בעכו.
אני מורה על השבת אותם כספים לגב' אלמקיאס מהנימוקים שפירטתי בהחלטתי.

בהליך ערעור פלילי גזר דין (עפ"ג) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בין הצדדים הושגה הסכמה באשר לגורל הרכוש שיש לבקש עליו חילוט, והמדינה לא עמדה על הכרזתו של המשיב כסוחר סמים.
המשיב עצמו פנה לבית משפט קמא ומסר שהוא החל לאחר מספר חודשים של מעצר (הכוונה למעצר בית) בטיפול באופן פרטי שנמשך עד היום והדבר מועיל לו וליתר בני המשפחה.
הנזק שצפוי היה להגרם, כך ציין בית משפט קמא, הוא מתפתח וצומח ובעל פוטנציאל הרסני כפועל יוצא מכמויות השתילים שגידל המשיב.
עוד נציין שבע"פ 2599/18 + ע"פ 2656/18 זנזורי נ' מדינת ישראל 12.8.18) נקבע: "יידע כל מי שמהרהר בדרכים לעשיית כסף קל, כי מדיניות הענישה לא השתנתה ובית המשפט רואה בחומרה עבירות של סחר והפצה של סמים מסוכנים, גם סמים "קלים" תוך הטלת ענישה משמעותית ומרתיעה".
...
לעומת זאת, סבורים אנו שיש מקום להחמיר בתקופות המאסר על-תנאי שהטיל בית משפט קמא על המשיב, ובהתאם לכך אנו קובעים שחלף שמונה חודשי מאסר על-תנאי למקרה והמשיב יעבור עבירת פשע לפי הפקודה, תבוא תקופה של 12 חודשי מאסר על-תנאי, ולמקרה והמשיב יעבור עבירת עוון לפי הפקודה, תעמוד תקופת המאסר המותנה על 6 חודשים, חלף שלושת החודשים שקבע בית משפט קמא.
התוצאה מכל האמור לעיל היא כדלקמן: אנו דוחים את ערעור המדינה באשר לתשעת חודשי המאסר לריצוי בעבודות שירות שהטיל בית משפט קמא על המשיב.
אנו מחליטים להחמיר בתקופות המאסר על-תנאי שהטיל בית משפט קמא על המשיב.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו