חילוט חפצים ששימשו לביצוע עבירה פלילית

"רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה, או כאמצעי לביצועה" בסעיף 35 לפקודה נקבע: "אם תוך שישה חודשים מיום תפיסת החפץ על-ידי המישטרה, או מיום שהגיע לידיה, לא הוגש המשפט אשר בו צריך החפץ לשמש ראיה, ולא ניתן צו על אותו חפץ לפי סעיף 34, תחזיר המישטרה את החפץ לאדם אשר מידיו נילקח; אך רשאי בית-משפט שלום, על-פי בקשת שוטר מוסמך או אדם מעוניין, להאריך את התקופה בתנאים שייקבע." סעיף 39 לפקודה קובע את האפשרות לצוות על חילוט חפץ שנתפס לפי סעיף 32, אם האדם שהורשע במעשה העבירה שנעשה בחפץ הוא בעל החפץ.

האנטרס הצבורי העומד במקרה דנן הנו תפיסת המשאיות ,הן על מנת למנוע המשכות העבירות הקשורות בהשלכת פסולת וזיהום הסביבה כפי שבוצעו עם משאיות אלו כנטען בכתב האישום והן לצורכי חילוט בתום ההליך הפלילי.

...

מאחר שכפי שיפורט להלן, שוכנעתי כי בנסיבות, אין מקום לקביעת תנאים כלשהם, שכן גם תנאים מחמירים לא יועילו בהתייחס לתכלית המניעתית של התפיסה ובנסיבות הספציפיות של העורר שבפני, אין מקום להיעתר גם לבקשה חלופית זו. צודק העורר בטענתו כי תפיסת המשאיות פוגעת בזכות הקניין שלו ואף בזכותו להתפרנס באמצעותן.המדובר לפיכך בפגיעה הן בזכות הקניין והן בחופש העיסוק.

כאמור,העובדה שהעורר המשיך בהתנהלות זו כ 5 חודשים לאחר שהחל להתנהל נגדו משפט בגין כתב אישום דומה,מחזקת את המסקנה כי אין ליתן אימון בכך שאם יוחזרו לו המשאיות ,לא ישוב ויעבור באמצעותן עבירות דומות.

לאור כל האמור ,אני מורה על דחיית הערר.

ב"כ הנאשם הפניתה לחקיקה ופסיקה כתמיכה לטיעוניה, וכן הגישה מיסמך מטעם רשות המיסים המעיד כי לנאשם אישור לעסוק בדיג במי ים. המסגרת הנורמאטיבית סעיף 39(א) לפקודה קובע כי: "על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט, בנוסף על כל עונש שיטיל, לצוות על חילוט החפץ שנתפס לפי סעיף 32, או שהגיע לידי המישטרה כאמור בסעיף 33, אם האדם שהורשע במעשה העבירה שנעשה בחפץ או לגביו הוא בעל החפץ...". מסעיף זה נלמד כי בית המשפט רשאי, אולם לא חייב, לצוות על חילוט חפץ ששמש לבצוע העבירה, וזאת בנוסף לכל עונש שיטיל.

עם זאת, בע"פ 54442-09-19 חביש נגד מדינת ישראל (06/05/20) אשר ניתן לאחרונה, נקבע לעניין חילוט נשק אשר שימש לבצוע עבירת ציד כי על אף שהחילוט מסייע להרתעה והשגת הרתעה היא מטרה ראויה וחשובה, "בענישת עבירות פליליות רגילות ואפילו בחמורות שבהן, ההרתעה היא רק אחד ממכלול שקולי הענישה, ובסופו של דבר על התוצאה העונשית בכללה לעמוד בהלימה ראויה לחומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ולמידת אשמו של הנאשם..." בע"פ זה, קבע בית המשפט כי עיון בפסיקה שהוצגה לפניו העלה "שבכל המקרים החילוט נקבע על רקע מעשה עבירה שהיה בו מימד מסוים של חומרה מעבר למידה הבסיסית של החומרה הנעוצה בבצוע מעשה עבירה יחיד, או כאשר לנאשם היה עבר פלילי קודם באותו תחום", משכך, בשים לב להיות הנאשם בעל רישיון ציד כחוק במשך זמן רב, בהעדר עבר פלילי, בשים לב לעובדה כי מדובר היה בארוע חד פעמי, ובנאשם שהוטל עליו קנס והתחייבות לא מבוטלים – קבע בית המשפט כי "במקרה זה ניתן להמנע מחילוט רובה הציד של המערער, תוך תקווה שהמערער למד את לקחו ויהיה זה לו תמרור אזהרה בוהק לבל ישוב ויחטא בעבירה דומה". מן הכלל אל הפרט לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת הנאשם, ובחנתי הבקשה אל מול סעיף החוק הרלוואנטי והפסיקה, שוכנעתי כי יש לדחות בקשת ב"כ המאשימה.

...

מכל המפורט שוכנעתי כי חילוט הרשת תפגע בנאשם בצורה לא מידתית, ושוכנעתי כי ניתן להסתפק בעונשים אשר הוטלו על הנאשם במסגרת גזר הדין אשר כוללים קנס – אשר הנאשם כבר שילם במלואו, והתחייבות בסכום לא מבוטל.

משכך, אני מקבלת טענת ב"כ הנאשם לפיה במקרה זה יש להימנע מחילוט הרשת, וזאת בשל נסיבות ביצוע העבירה, נסיבותיו האישיות של מבצע העבירה, ובשל העונש אשר הוטל עליו במסגרת גזר הדין.

סוף דבר, אני דוחה בקשת ב"כ המאשימה לחילוט הרשת אשר נתפסה במסגרת תיק זה. מזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים.

סמכות התפיסה והתכלית להמשך החזקת המשאית המשאית נתפסה על ידי גורמי האכיפה המוסמכים מכוח סמכותם על פי סעיף 6(2) לחוק הגנת הסביבה (סמכויות פקוח ואכיפה) התשע"א 2011, אשר מכיל את הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט 1969 (להלן – הפסד"פ), לרבות סעיף 32(א) שקובע: "רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה....." מטרת תפיסתה של המשאית היא כפולה, הן לצורך מניעת הישנות עבירות והן לצורך חילוט עתידי.

תפיסת המשאית לשם חילוטה: פוטנציאל החילוט בעיניינו של המבקש הוא גבוה, לאור שתי העבירות הקודמות שבהן נחשד, בשים לב לסעיף 15ב (ב) לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד 1984 הקובע כדלקמן: "15ב (א) הורשע אדם בעבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש, לצוות על חילוט חפץ ששמש לבצוע העבירה כאמור.

...

ניסיון העבר והתנהלותו בתיק שבפני, מלמדים כי לא ניתן עוד לסמוך על המבקש שימנע מלבצע עבירות נוספות, ואין מנוס מהמשך תפיסת המשאית, על אף הפגיעה הקשה שכרוכה בכך בקניינו של המבקש ובפרנסתו.

סיכומו של דבר קיים חשד סביר לכך שהמבקש ביצע עבירה של השלכת פסולת בניין באתר שאינו מורשה לכך.

הבקשה נדחית.

שיקול הרתעת הרבים : בית המשפט העליון עמד אך לאחרונה בתיק ע"פ 8664/19 מוחמד בכר נ' מ"י, פורסם במאגרים המשפטיים (8.3.20) על שיקול הרתעת הרבים כאחד השיקולים אשר ישקול בית המשפט בבואו להכריע בסוגיית חילוט רכב אשר שימש לבצוע העבירה "כמו כן, איני רואה חוסר מידתיות בין שווי הרכב לבין העונש הכספי בדמות קנס שהיה ניתן להטיל על המערער. זאת ועוד, ישנן רגליים מוצקות לסברה, כי חילוט כלי רכב לאחר ביצוע עבירת תעבורה קשה, אף אם הרכב יקר ערך (שלא כבמקרה זה), יחזק את ההרתעה כלפי עבריינים פוטנציאליים לעתיד לבוא." תכלית החילוט כרכיב ענישתי : בע"פ 1982/93 - בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מדינת ישראל, פורסם במאגרים המשפטיים ( פסקה 6 צוינו דברים אלה: "עינינו הרואות, שאמצעי החילוט נועד לפגוע - פגיעה עונשית מובהקת - במעורבים בעשייה פלילית, שבינם לבינה היתקיימה אחת משתי זיקות אפשריות: זיקה לעבירה, או זיקה לחפץ שביודעין הוקדש לצורך ביצועה של עבירה." ור' לשם המחשה יישום התכלית הענישתית בתיק ע"פ (מחוזי ב"ש) 37875-11-19 עלי סלאמה ואח' נ' מ"י , פורסם במאגרים המשפטיים (11.6.20).

...

לאור כל האמור אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים.

אני מורה על הפעלת מאסר על תנאי בן 9 חודשים שהוטל על הנאשם בתיק ת.פ 32692-12-15 מיום 2.2.17 באופן ש – 4 חודשים יופעלו במצטבר לעונש שיוטל על הנאשם בתיק זה ו – 5 חודשים יופעלו בחופף לעונש שיוטל על הנאשם בתיק זה. סך הכול מאסר בפועל שירצה הנאשם בתיק זה – 13 חודשים.

אני מורה על חילוט רכב הטנדר מסוג טויוטה מ.ר. 71-146-79 לטובת אוצר המדינה.

סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי( מעצר וחיפוש) , להלן: "הפקודה" ,מורה לנו: "32(א). רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה". מתיק החקירה ודברי ב"כ המשיבה עולה שתפיסת הרכב עולה בקנה אחד עם הוראת ס' 32(א) .

ס' 39 לפקודה מעלה טעם נוסף, להחזקת הרכב והוא האפשרות שבית המשפט יורה על חילוט הרכב כחלק מהעונש שיוטל : "39(א). על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט, בנוסף על כל עונש שיטיל, לצוות על חילוט החפץ שנתפס לפי סעיף 32, או שהגיע לידי המישטרה כאמור בסעיף 33, אם האדם שהורשע במעשה העבירה שנעשה בחפץ או לגביו הוא בעל החפץ; דין צו זה כדין עונש שהוטל על הנאשם".צו חילוט (תיקו תש"ל9 ברם לצד צרכי החקירה ו/או האפשרות לחילוט עתידי של הרכב הקנה המחוקק לבעלי התפוס להגיש בקשה להשבת התפוס, בעיניין זה מורה לנו ס' 34 לפקודה: "4 . על פי בקשת שוטר שהוסמך לכך על ידי קצין מישטרה בדרגת מפקח משנה או בדרגה גבוהה מזו דרך כלל או לענין מסויים (להלן – שוטר מוסמך), או על פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, רשאי בית משפט שלום לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט – הכל בתנאים שייקבעו בצו". על פי ההלכה הנוהגת ,לא הרי תפיסת החפץ בידי המישטרה מכוח ס' 32 להמשך החזקתו , ראה לעניין זה ב"ש (י-ם) 9416/03 ENS קרדיט בע"מ נגד מדינת ישראל, להלן: "פרשת קרדיט" .

...

על כן אני מורה כדלהלן: אני מתיר למשיבה להחזיק ברכב עד ליום 25.12.23 שעה 11:00.

בכפוף לאמור לעיל, אני דוחה את הבקשה להשבת התפוס.