חייב מוגבל באמצעים הליכי הוצאה לפועל

יש לשים לב לשינויים שנעשו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל") ובטול האפשרות להכריז על החייב כמוגבל באמצעים; עם כניסת החוק לתוקף האפשרות היחידה העומדת לפני היחיד להיתמודד עם חובותיו היא לשלם 3% מסך החובות לפי סעיף 74 לחוק ההוצאה לפועל, וזו אינה זמינה לחייבים חדלי פרעון שאין לפניהם הליכים חילופיים; רישמי ההוצאה לפועל נוהגים להפנות חייבים שאין ביכולתם לפרוע 3% מחובותיהם במסגרת איחוד תיקים להליכי חידלות פרעון, אך לאור החלת הילכת "אלקצאצי" הליכים אלה חסומים לפניהם.

...

המערערים טענו שיש להגביל את תחולתה את הלכת "אלקצאצי" להליכים שננקטו לפי פקודת פשיטת הרגל, ולטעמם המחוקק העביר את מרכז הכובד בשאלת תום הלב של היחיד מנקודת הכניסה להליכי חדלות פירעון למועד מתן צו ההפטר, תוך שאימץ את הקביעה שנעשתה ב-ע"א 307/12 ישראל בלום נ' כונס הנכסים הרשמי (14.8.2012; להלן: "עניין בלום"), ויש לשים לב שלפי סעיף 163 לחוק ניתן לתקן פגמים שנפלו בהתנהלותו של היחיד, לרבות פגמים בתום הלב, אך סבורני שאין בטענות אלה כדי לסייע להם בגדרו של הליך זה. המחוקק העמיד את תקופת התשלומים בגדרו של הצו לשיקום כלכלי, כברירת מחדל, על שלוש שנים (סעיף 163(א) לחוק).

הממונה העמיד את תקופת ההמתנה על שנה ממועד ביטול ההליך הקודם, וסבורני, בשים לב לנסיבות העניין, כי החלטתו בעניין זה היא סבירה.

הממונה העמיד את תקופת ההמתנה על שנה ממועד ביטול ההליך הקודם, וסבורני, בשים לב לנסיבות העניין, כי החלטתו בעניין זה היא סבירה.

ראוי לציין כי בעניינו של "ווקנין" התרתי להגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים טרם שחלפה מלוא תקופת ההמתנה שנקבעה על ידי הממונה, וזאת לפנים משורת הדין, מכיוון שחלפה יותר משנה ממועד ביטול ההליכים הקודמים, ומבלי שיש בכך כדי להשליך על ההחלטה שתתקבל בגדרו של הליך זה. התוצאה מהמקובץ לעיל ראיתי לנכון לדחות את הערעורים.

ואכן, פעמים רבות נקבע, כי "אין בהליכי הוצאה לפועל כדי ליצור מצב בלתי הפיך לפני ההכרעה בעירעור, שכן בפני המבקש פתוחה הדרך לבקש לקיים חקירה לפני ראש ההוצאה לפועל אשר על-פיה תקבע יכולתו לשלם את חובו לנושיו. עוד יכול המבקש לפעול במסגרת הליכי ההוצאה לפועל נגדו כדי לעכב הליך זה או אחר, לאחד את תיקיו ולהכריז עליו כעל חייב מוגבל באמצעים" (ע"א 6972/13 סושינסקי נ' כונס הנכסים הרישמי (11.11.2013); וראו גם: ע"א 8483/20 ‏אליזדה נ' כונס הנכסים הרישמי, פסקה 3 (20.1.2021); ע"א 7375/18 גל נ' בן ארצי, פסקה 2 (19.10.2018); ע"א 312/19 משיח נ' אברהם, פסקה 2 (14.1.2019); ע"א 1762/22 פרץ נ' כונס הנכסים הרישמי, פסקה 3 (11.3.2022)).

...

המבקש צירף פרטי שני ערבים פוטנציאליים, שנאותו לשאת בחובותיו, אם לא ישוב לישראל בתום תקופה זו, ונתנו גם הסכמתם לעיכוב יציאתם-שלהם מן הארץ, כל עוד המבקש שוהה בחו"ל. דין הבקשה לעיכוב ביצוע – שאינה אלא בקשה למתן סעד זמני למניעת נקיטת הליכי הוצאה לפועל נגד המבקש עד להכרעה בערעורו (ראו למשל: ע"א 4903/22 הרוש נ' עו"ד שמעון אורי, פסקה 13 (17.8.2022) – להידחות, אף מבלי צורך בתגובה מאת המשיבים.

כמוה, גם הבקשה למתן סעד זמני, לביטול עיכוב יציאת המבקש מן הארץ – דינה להידחות.

כפי שנפסק לא אחת, בהקשר דומה, "המקום הטבעי להגשת בקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל הוא במסגרת הליכי ההוצאה לפועל עצמם, גם שם עומדים למבקש הסעדים הרלוונטיים לבקשה" (ע"א 2886/18 יצחק נ' הנאמנת לנכסי המבקש, פסקה 4 (10.5.2018)) התוצאה היא, אפוא, כי הבקשות נדחות.

לפני סיום מצאתי לציין כי ער אני לתוצאה הקשה ולסיטואציה אליה נקלעים חייבים שאין באפשרותם לחדש במיידי הליכי חידלות פירעון, ואין באפשרותם לבקש הכרזתם כחייבים מוגבלים באמצעים ואף לא לבקש איחוד תיקים או פריסה חובם בשיעורים העולים על השיעורים הקבועים בחוק ההוצאה לפועל.

...

יוצא אפוא, כי חוק ההוצאה לפועל מגדיר במפורש את המקרים בהם ניתן להורות על עיכוב או השהית הליכים (ואף על ביטולו של הליך ולו באופן זמני), ועל רשם ההוצאה לפועל לפעול בהתאם לאותן הוראות, כאשר במקרים מסוימים חייב הוא לעכב או להשהות הליכים ובמקרים אחרים הדבר נתון לשיקול דעתו.

סוף דבר: לאור האמור, שוכנעתי כי אין להתערב בהחלטתה של כב' רשמת ההוצאה לפועל ואני דוחה את בקשת הרשות לערעור.

אני מחייב את המבקש לשלם למשיב הוצאות משפט בסך שך 4,000 ₪ תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום המלא בפועל.

בדברי ההסבר להצעת החוק הנ"ל, ה"ח 1027, עמ' 793-792 צוין כדלקמן: "סעיף 7א(א) לחוק ההוצאה לפועל עוסק בבקשת חייב לצוו תשלומים... לפי הדין הקיים, עשויה הגשת בקשה כזו להוביל לכך שרשם ההוצאה לפועל ייתן לחייב צו תשלומים או יכריז עליו כעל חייב מוגבל באמצעים. כאמור, החוק המוצע משנה מצב זה, בקובעו כי יראו בהודעת חייב על כך שהוא שאינו יכול לפרוע את חובו בתקופות ובשיעורים שנקבעו בחוק ההוצאה לפועל, כבקשה לצוו לפתיחת הליכים לפי החוק המוצע, וזאת בתנאי שחובו אינו עולה על 150,000 שקלים חדשים...אם סך חובותיו של החייב שהגיש הודעה כאמור עולה על 150,000 שקלים חדשים, מוצע שלשכת ההוצאה לפועל תימסור לו מידע בדבר האפשרות להגיש בקשה לצוו לפתיחת הליכים לפי פרק ב' לחלק ג' לחוק המוצע". בדברי ההסבר להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 58) (חייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים), התשע"ח-2018, ה"ח 1208, בעמ' 728 הוסבר על מנגנון פריסת התשלומים בחוק בזו הלשון: "במערכת ההוצאה לפועל קיימים חייבים אשר אינם יכולים לשלם את מלוא חובם באופן מיידי. בעבור חייבים אלה נקבע בחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967 (להלן – החוק), אפיק תשלום בשיעורים, המאפשר לחייבים העומדים בתנאי החוק לשלם את חובם בתשלומים. פריסת החוב לתשלומים מאפשרת לזוכה להפרע מהכנסותיו העתידיות של החייב, ולחייב, לפרוע את חובו בהתאם ליכולתו הכלכלית. מכיוון שחייבים רבים אינם מסוגלים לפרוע את מלוא חובם באופן מיידי, ואין בבעלותם נכסים אשר יכולים לשמש לפרעון החוב, פריסת החוב לתשלומים מהוה כלי מרכזי להחזר החובות בהוצאה לפועל." (ההדגשה שלי – א.ש) בדברי ההסבר לתיקון 68 לחוק במסגרתו תוקן סעיף 7א1 והורחבו סמכויות הרשם (הצעת חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש - תיקון מס 67 והוראת שעה) התש"ף-2020, ה"ח 1348, עמ' 605) נאמר: "עם חקיקת חוק חידלות פרעון הושלם הליך הביטול של מוסד 'חייב מוגבל באמצעים', וזאת כדי שמי שאינו יכול לשלם את חובו בתקופות הקבועות בחוק ההוצאה לפועל, לא יימצא במשך שנים רבות בהליכי הוצאה לפועל שלא יביאו לגביית החוב, אלא ימצה את יכולת התשלום שלו בהליך חידלות פרעון שבסופו יקבל הפטר מחובותיו. סעיף 69י1 לחוק קבע כי ממועד כניסת חוק חידלות פרעון לתוקף לא יהיה ניתן להכריז על חייב כחייב מוגבל באמצעים .במסגרת חקיקת חוק חידלות פרעון נוספו לחוק סעיפים 7א1 ו- 7א2 אשר קובעים את התקופות לתשלום חוב בהוצאה לפועל וכן את התוצאה במקרה שחייב מודיע שאינו יכול לשלם את חובו לפי תקופות אלה." אם כן, תכליתם של התיקונים הנ"ל היתה לבטל את מוסד "חייב מוגבל באמצעים" שנהג שנים רבות קודם לכן, ולא קידם בהכרח פירעון חובות ולהפנות חייבים שאינם יכולים לפרוע את חובם בתקופות סבירות כפי המנוי בחוק, להליכי חידלות פרעון.

...

בנסיבות האמורות לפיהן, בהינתן הסכום הנוסף מידי חודש לחוב (דמי השכירות הפסוקים), החוב בתיק ההוצל"פ אינו צפוי להפרע בתקופה של 7 שנים ובהינתן קיומו של נכס מקרקעין, נחזה לכאורה כי יש לדחות את עתירת המבקשים.

במקרה שלפני, סבורני שיש לבחון את אופן מימוש הנכס במקביל לקביעת צו התשלומים הסופי, ועל כן, אני מורה לזמן את המבקשים לחקירת יכולת פרונטלית, אז תיבחן הצעתם לתשלום חודשי של 6,000 ₪ לכל אחד (כפי שהוסכם על ידם בדיון לפני), תוך בחינת מועד הפרעון הכולל של החוב שנוספים לו חיובי שכירות חודשיים.

סיכום מכל הטעמים האמורים, הערעור מתקבל במובן זה שהתיק יוחזר לרשמת לשם זימון החייבים לחקירת יכולת.

" סעיף 69 ד (ג) לחוק ההוצאה לפועל קובע: "(ג) הישתתף חייב מוגבל באמצעים בייסוד תאגיד או היה בעל ענין בתאגיד, רשאי רשם ההוצאה לפועל ליתן הוראות לענין הפסקת כהונתו או חברותו של החייב בתאגיד; ואולם אין בהוראות לפי סעיף קטן זה או בהפרת הוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מתוקפה של היתאגדות או מתוקפה של פעולה משפטית של תאגיד שבהם היה החייב מייסד או בעל ענין כאמור." כב' הש' בר אופיר מתייחס בספרו "הוצאה לפועל הליכים והלכות", מהדורה שביעית (2021) לסוגיית תוקפן של הפעולות המשפטיות שמבצע חייב מוגבל באמצעים בחברה, בדברים הבאים: "הישתתפותו של חייב מוגבל באמצעים בייסודו של תאגיד או בניהולו הפעיל ובביצוע פעולות משפטיות שונות המחייבות את התאגיד- כל אלה אמנם מהוות הפרה של הוראות חוק ההוצאה לפועל או צוים שניתנו ע"י הרשם. אולם למרות הפרה זו לא נפגע תוקפן המשפטית של ההיתאגדות עצמה ושל הפעולות המשפטיות שבוצעו ע"י החייב בשמה, והן מוסיפות לעמוד בעינן ולחייב את התאגיד שנטל על עצמו התחייבות בעקבות פעילותו של החייב המוגבל באמצעים." בר- אופיר דוד, הוצאה לפועל הליכים והלכות, 2021, מהדורה שביעית, כרך שני עמ' 484 (2).

...

סוף דבר: לסיכומם של דברים התביעה נדחית.