חייב מוגבל באמצעים הגבלת יציאה מהארץ

היה זה "שטר ושוברו בצידו", שכן לצד איחוד התיקים וההגנה שהוא הקנה לחייב שעמד בצו התשלומים (הגנה מפני הליכי הבאה ומאסר, עיקול מטלטלין, עיקול משכורת ועוד), נבעו מאותה הכרזה על חייב כמוגבל באמצעים גם הגבלות שונות שהוטלו על החייב, במטרה למנוע יצירת חובות חדשים ולהבטיח עמידתו בתשלומים במסגרת המסלול לגבייה קולקטיבית (עיכוב יציאה מהארץ, איסור על שימוש בשיקים כ"לקוח מוגבל מיוחד" על פי חוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א-1981), איסור ייסוד תאגיד או על היות החייב בעל עניין בתאגיד ועוד) (ראה – ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' חדיד, פ"ד נז(4) 211 (2003) ).

...

סבורני כי דברים אלו של כב' הרשמת (במסגרת בקשה לעיין מחדש בהחלטתה), כמו גם עצם ההחלטה שבעניינה בקשת רשות הערעור, בדין יסודם, ואין בהם כל שגגה.

לאור האמור, איני מוצאת כי נפלה טעות בהחלטת כב' הרשמת, ועל כן דין הערעור להידחות.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה ואת הערעור לגופו, וזאת אף מבלי להידרש לטענות שהעלו הצדדים לגבי יכולת הפירעון של המבקש לגופה.

שנית, הכרזת חייב כחייב מוגבל באמצעים, הנעשית עפ"י רוב לבקשתו, בהתאם להוראות סע' 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 פעולה הגוררת עמה איחוד תיקיו (ככל שיש לו מספר תיקי הוצל"פ) עפ"י הוראת סע' 69ו לחוק ההוצאה לפועל, אין מטרתה להגן עליו מפני מימוש נכסיו! תכליתו של תיק האיחוד, הנפתח על יסודה של הכרזת חייב כמוגבל באמצעים (והנקרא "איחוד כפוי") הנה למנוע מצב של ריבוי הליכים ובקשות במספר תיקים, לעיתים במספר לשכות הוצל"פ, באופן שלא יאפשר לחייב לשלם את חובותיו לכלל נושיו מצד אחד, יטיל עליו הגבלות אשר לא תאפשרנה לו להגדיל התחייבויותיו וחובותיו (הגבלת כרטיס אשראי, הגבלת בנק ישראל) או להיתחמק כליל מתשלום חובותיו (הגבלת יציאה מן הארץ) מהצד השני, לחסוך למערכת ההוצאה לפועל ולרשמיה העמוסים ממילא זמן יקר הכרוך בטיפול ובמתן החלטות בבקשות המוגשות הן ע"י הזוכים הרבים והן ע"י החייב בתיקיו הרבים, מהצד השלישי.

...

אין כל מחלוקת שעל חייבים לשלם חובותיהם ואין לאפשר להם להתחמק מכך; תפקידו של רשם ההוצאה לפועל לקדם הליכי גביית החוב הפסוק, וזאת בראש ובראשונה.

התוצאה היא כי אני מקבלת את בקשת רשות הערעור, וכן את הערעור, ומורה כי כונסת הנכסים מטעמו של המשיב 1 לא תוכל לפעול למימוש נכס המבקש, וזאת כל עוד הוא עומד בהסדר התשלומים עם המשיב 1.

אין בכך כדי למנוע מהמשיב 2 מלעתור בכל בקשה שימצא לנכון, במסגרתו של תיק האיחוד, המתנהל כנגד המבקש, לצורך מימוש הנכס, ובהעדר הצדקה של ממש, משפטית או פרקטית, אני סבורה שיש לאפשר מימוש הנכס, על כל המורכבות המשפטית שיש בדבר.

69י.     רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, מיוזמתו או על פי בקשה, לבטל הכרזה של חייב כמוגבל באמצעים, לרבות במקרים של פירעון החוב או של הסכם בין הזוכה לחייב, לענין פירעון חוב, שאישר רשם ההוצאה לפועל; בוטלה ההכרזה - בטלות גם ההגבלות שהוטלו על החייב, זולת אם נקבע אחרת כאמור בסעיף 69ט."

משמע, אין מקום לבטל ההגבלה על יציאת החייב מן הארץ כמו גם את שאר ההגבלות מכוח ההכרזה באופן גורף וכללי, אלא הדבר נתון לשיקול דעתו של רשם ההוצאה לפועל, כקבוע בסעיפים הנ"ל, כאשר בהתאם להוראות סעיף 69ח. לחוק הוצאה לפועל, ניתן להביא בפני רשם ההוצאה לפועל טעמים מיוחדים להסרת ההגבלות, כולן או חלקן כקבוע בסעיף.

...

עוד נטען בבקשה כי מצבו הבריאותי של המבקש קשה, כאשר ההגבלות, לרבות ההגבלה על יציאתו מן הארץ מנעה ממנו לעבור ניתוח בחו"ל. דיון והכרעה בהתאם להוראות תקנה 406 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, החלטתי לדון בבקשה כבערעור.

אני סבור כי דין הבקשה להידחות.

על כן ומכל הנימוקים לעיל, הבקשה והערעור נדחים בזאת.

בהחלטת רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה, נשוא בקשת רשות ערעור זו, קובעת רשמת ההוצאה לפועל כך: " בפניי בקשת החייב לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוצא נגדו/ההגבלות שהוטלו עליו והמונעות יציאתו מן הארץ, בתיק האיחוד ובכל התיקים הפרטניים. החוב בתיק שבפני עומד על כ- 173,000 ₪. החייב הבהיר כי חברתו תממן את הוצאות הנסיעה אך לא צירף כל אסמכתא מתאימה.

בסמכות רשמת ההוצאה לפועל להתנות את יציאת המבקש מהארץ, שהוא כאמור מוגבל באמצעים בתנאים.

...

לאחר שעניינתי בבקשה, אני מורה כי צו עיכוב ו/או הגבלת היציאה מן הארץ ו/או הגבלת החייב מלהחזיק דרכון יבוטלו באופן זמני בכפוף לתנאים הבאים: תשלום 15,000 ₪ על חשבון החוב.

במאמר מוסגר אציין שדינה של הבקשה היה להדחות בשל כך כי התצהיר שצורף לה אינו כדין, אולם מצאתי מקום לבחון את הטענות לגופן ולא לדחות את הבקשה אך בשל כך. כאמור, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה, ואני דוחה את בקשת רשות הערעור.

ההליך לפני רשם ההוצאה לפועל להלן יפורטו בתמצית ההליכים לפני רשם ההוצאה לפועל שהובילו להחלטות נשוא בקשת רשות ערעור זו. המבקשת היא חייבת מוגבלת באמצעים, ובמסגרת ההגבלות שהוטלו עליה ככזו, הוצא כנגדה צו עיכוב יציאה מן הארץ.

...

לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה, ומכח סמכותי לפי תקנה 119 (ז) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם – 1979 (להלן: "התקנות") אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובה.

בקשת רשות הערעור - נדחית.

לאור כל האמור, בקשת רשות הערעור נדחית.