חייב מוגבל באמצעים איחוד תיקי הוצאה לפועל

וכך קבעתי בעיניינו של המצב המשפטי שחל עם כניסתו לתוקף של חוק חידלות פרעון (פסקה 17): צירוף סעיפים 7א2(2) ו-77א לחוק ההוצאה לפועל משמיע כי מי שחובו המצטבר עולה על 150,000 ש"ח ואינו יכול לפרוע את חובותיו במסגרת הזמנים [הקבועה בסעיף 7א1 לחוק], רשאי לפנות בעצמו להליכי חידלות פרעון, אך אין עליו חובה לעשות כן. בצד האמור, החל מיום 15.9.2019, לא ניתן להכריז על חייב מוגבל באמצעים ולאחד את תיקיו מכוח סימן א' לפרק ז'1 לחוק ההוצאה לפועל.

...

מסקנה זו מתחזקת בשים לב לשאלה מה שונה עניינו של המערער כאן מעניינם של חייבים אחרים שנמצאים באותו מצב, ושצו התשלומים בעניינם לא שונה כך שיתאם את התקופות המנויות בסעיף 7א1.

כך או אחרת, לא נמצא טעם לסטות מחזקה זו. שלישית, המסקנה האמורה נתמכת בתכלית הסובייקטיבית של החוק.

סוף דבר הערעור מתקבל.

ביום 23.1.2007 הוכרז החייב, חייב מוגבל באמצעים, ונפתח נגדו תיק איחוד 01-99708-07-3 המתנהל בלישכת ההוצאה לפועל בתל אביב (להלן: "תיק האיחוד").

...

בנסיבות שבהן הסכם הממון נחתם לאחר שהחייב הסתבך בחובות, הוכרז כחייב מוגבל באמצעים, ונפתח נגדו תיק איחוד, בשים לב לכך, שההסכם נחתם שנים רבות לאחר נישואי בני הזוג, מבלי שפרץ ביניהם סכסוך כלשהו אשר יכול היה להצדיק את כריתתו, אני מקבלת את טענת המשיבים כי מדובר בהסכם שמטרתו להבריח נכסים מפני הנושים.

סוף דבר המשטר הרכושי החל על המבקשת והחייב הוא המשטר הקבוע בחוק יחסי ממון.

לנוכח כל האמור, אני דוחה את התביעה ומחייבת את המבקשת לשלם למשיבים הוצאות וכן שכר טרחת עורכי דין כדלקמן: לכונס הנכסים ולמשיב 2 יחד סך של 7,500 ₪ למשיב 3 סך של 5,000 ₪ למשיבה 8 סך של 5,000 ₪.

שלישית, ומעל הדרוש, הסמכות להכריז על חייב מוגבל באמצעים ולהורות על איחוד תיקיו לפי סעיף 69ג(א) לחוק ההוצאה לפועל היא סמכות שבשיקול דעת אשר "מאפשרת לראש ההוצאה לפועל לשקול ולאזן בין כלל השיקולים והאינטרסים בכל מקרה ומקרה, על פי תכלית החוק ועל פי הנסיבות" (רע"א 824/06‏ ‏בנק הפועלים בע"מ נ' גרתי, פסקה ה(5) (27.9.2006); רע"א 2168/13 מימוני נ' בנק דיסקונט בע"מ, פסקה 6 (21.4.2013)).

...

חייב אשר לו תיק איחוד, ואשר אינו משלם בו משך חודשים, באופן אשר מביא בסופו של דבר לפיזור תיק האיחוד, נהנה מהגנת הדין מחד גיסא, ומאידך גיסא שולל מנושיו את זכותם לקבל ולו את התשלום המינימלי המחולק להם מתוך סכום הצו החודשי; מצב לא הגיוני זה נמשך לעיתים חודשים ולעיתים שנים, עד שמי מהזוכים עותר לפיזורו של תיק האיחוד מחמת אי ביצוע תשלומים.

דומה שנסיבות אלו מטות את הכף שלא להיעתר לבקשתו.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, הבקשה לרשות ערעור נדחית.

הוא טען כי כעת לאחר מעשה ובדיעבד, התברר לו כי אותו קרוב מישפחה הנו חייב מוגבל באמצעים ובעל איחוד תיקים בהוצאה לפועל ולכן לא יכול היה לפתוח את החברה על שמו.

...

כמו כן, התרשמתי כי קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב. סוף דבר לאור כל האמור, בקשת האישור מתקבלת.

המשיבים ישלמו למבקשים הוצאת משפט בסך של 18,000 ₪.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים, תעדכן את פנקס התובענות הייצוגיות ותקבע את התיק לתזכורת פנימית לעוד 30 יום.

בקשה לחיוב בהוצאות- טענות הצדדים כאמור, יחד עם הבקשה לסילוק התביעה על הסף הגישו המבקשים בקשה לחיוב חברת אלרועי בהפקדת ערובה מספקת (המבקשים לא נקבו בסכום), להבטחת הוצאותיהם, במסגרתה הם טוענים כי לאור סכויי התביעה הנמוכים ולאור העובדה שחברת אלרועי אינה מקיימת פעילות עסקית ואינה מחזיקה בנכסים כלשהם, והעובדה כי בעל המניות היחיד בה, אלרועי ציין בכתב תביעתו כי הוא הוגדר כחייב מוגבל באמצעים עם איחוד תיקים בהוצאה לפועל, יש להעתר לבקשתם, שכן קיים חשש כבד כי אלרועי וחברת אלרועי לא יוכלו לשאת בהוצאותיהם, ככל שייפסקו.

...

נוסף על כך, טוענים המבקשים כי התביעה הוגשה בשיהוי רב, כחמש שנים לאחר מתן פסק הדין בתביעה הראשונה, מבלי שהוצג כל הסבר המניח את הדעת לשיהוי האמור, ולו מן הטעם הזה יש לדחות את התביעה.

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום לחרוג מן הכלל שלפיו תובעת שהיא חברה בע"מ תפקיד ערובה בקופת בית המשפט.

בשקלול כלל הנסיבות, ובשים לב לסכום התביעה ומורכבותה, אני מורה כי חברת אלרועי תפקיד בקופת בית המשפט סך של 15,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית, עד ליום 20.5.16 .