חייב טוען שנוצרו חובות כי רצה לעזור לאביו בניהול עסק

החייבים טענו בחקירתם ובתצהירי ההסתבכות כי חובותיהם נוצרו בעקבות בנם אדיר שהסתבך בחובות של מליונים, ולשם הוצאתו ממרבית החובות הם נתנו לו את כל החסכונות שלהם, מכרו בגללו את ביתם, לקחו הלוואות, פדו קרנות פנסיה ושיעבדו את שני רכביהם.

המנהלת המיוחדת מציינת כי מתקבלת תמונה לפיה החייבים אכן הסתבכו בשל רצונם לעזור לבנם בגין החובות שיצר ובהם סיבך אתם במכוון או בעצימת עיניים, אולם נראה כי החייבים נטלו סכום לא מבוטל של כ- 314,000 ₪ בטרם כניסתם להליך.

משהניחו החייבים את דעתה של המנהלת המיוחדת באשר לעסק שנוהל על שם האב, ולאור גילם והממצאים שעלו בדו"ח סברה המנהלת המיוחדת שיש מקום לקבוע בעיניינם תכנית פרעון למשך 36 חודשים בתשלומים שוים של 700 ₪, בנוסף לתשלום הכספים שקבלו החייבים לידיהם בסמוך להגשת הבקשה לפשיטת רגל שלגביהם לא ניתן כל הסבר.

...

חיזוק למסקנה אליה הגעתי נמצאת בהעתק השיק שהעבירה עורכת הדין למנהלת המיוחדת- השיק בגין התשלום האחרון בעסקה על סך של 20,000 ₪ שנמסר לחייב במועד החתימה על אותו מסמך.

לאור האמור עולה כי החייבים לא הוכיחו כי הכספים כמופרט לעיל לא הגיעו לידם, אלא להפך המסמכים מתיישבים יותר עם המסקנה לפיה החייבים קיבלו לידיהם סך של כ- 320,000 ₪.

לפיכך אני מורה על ביטול ההליך ודחיית בקשות החייבים להכרזתם כפושטי רגל.

כך למשל, בעוד שהיחיד טען כי לא עבד מאז ניפצע בתאונת העבודה משך שנים רבות, הוגשה כנגד היחיד תביעת חוב על ידי מס הכנסה בגין חוב שנוצר לשנים 2006-2008 ודי בכך כדי למוטט את טענתו הנ"ל. במסגרת תיק חידלות הפרעון שנוהל בעיניין הגב' פינקל התברר, כי זו הסתבכה בחובות בשל פעילות של חברת "טופ גן מיתחם לעיצוב הגינה", אשר נרשמה על שמה בהתאם לבקשתו של היחיד, מאחר והיו לו חובות באותה עת. במסגרת תיק חידלות הפרעון המנוהל בעיניין בנו של היחיד, אריק בן עזרא, התברר כי זה הצהיר שוב ושוב כי הוא הסתבך בחובות בשל פעילות חברת "אלבן יועצי אריזה בע"מ", אשר ניפתחה על שמו לפי בקשת היחיד מאחר והיו לו חובות באותה עת. הבן, אריק הבהיר כי עבד בשנים הרלבנטיות בעבודות מזדמנות וכי לא היה פעיל בחברה הנ"ל אלא אביו.

היחיד סבור כי נהג בתום לב במתן הערבות שכן רצה לעזור לבנו.

היחיד הפעיל עסקים שונים במהלך השנים, על שם בת זוגו, הגב' פינקל, ועל שם בנו, אריק, שעה שהיו לו חובות אותם לא טרח לשלם.

מדוח הנאמן עולה כי חובותיו של היחיד נוצרו בין השנים 1991 עד 2019.

יפים לענייננו דברי כב' השופט ד. מינץ בעירעור אזרחי 6892/18 עמוס אמיר רפאל נ' עו"ד יעקוב זיסמן, מנהל מיוחד (18/12/2019): "אמנם, במסגרת חוק חידלות פרעון ניתן משקל משמעותי לשיקומו הכלכלי של חייב... עם זאת, אין משמעות הדבר כי נפרצו שערי הליכי חידלות פרעון, וכל הרוצה ליטול בהם חלק – ייטול, תהא אשר תהא ההתנהלות אשר קדמה לפתיחת ההליכים. גם לאחר חקיקת חוק חידלות פרעון, ניצול ההליך לרעה שלא בתום לב שומט את הקרקע תחת ההצדקה לסייע למי אשר מבקש להנות מחסדי המחוקק ומהגנות ההליך. באותו אופן כיום כמו בעבר, כניסה להליך חידלות פרעון באמצעות יצירת חובות שלא בתום לב, בנסיבות של זילזול בנושים או בהפרת ההגינות כלפיהם, תצדיק דחיית בקשתו של יחיד להכנס להליך חידלות הפרעון ותצדיק גם ביטולו של ההליך כולו, אם נתברר למפרע שכך נהג". חוסר שתוף הפעולה מצד היחיד בהליך עצמו ויצירת המחדלים שפורטו כאמור, בנגוד להוראות הצוו לפתיחת הליכים, כמוהם כזניחת ההליך על ידי היחיד.

...

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בכלל המסמכים שהוגשו לתיק, ולאחר ששקלתי טענות הצדדים שנטענו בפניי, אני רואה לנכון לקבוע כי היחיד יצר את חובותיו, רובם ככולם, בחוסר תום לב וכן התנהל בהליך חדלות הפירעון דנן בחוסר תום לב, תוך יצירת מחדלים רבים ומתמשכים.

לפיכך, בהתאם לסמכותי על פי סעיף 183 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד.

בנסיבות אלה, אני מורה כי ההגבלות שהושתו במסגרת הצו לפתיחת ההליכים מבוטלות.

החייב טען כי ניהל את החברה יחד עם חבר ילדות שהפך לשותפו, אלא שההחמרה במצבו הרפואי פגעה בתפקודו בחברה, בפקוח עליה ובניהולה, ובפועל התברר לו כי שותפו יצר חובות שגדלו ותפחו עם הזמן.

למשל, בבקשה הראשונה בה ביקש אישור לקבלת הלוואה טען החייב כי, מדובר בדירת קרקע בת שלושה חדרים (סעיף 5 לבקשה מיום 11.12.19), בעוד שבתגובה מיום 22.8.21, טען כי עבר להתגורר בדירת הוריו כדי שיוכל להעזר באמו שאיננה יכולה לעלות 23 מדרגות לדירה ששכר מאביו.

קבלת תמונה מלאה נועדה לאזן כראוי בין הבטחת טובת הנושים בחלוקה יעילה של נכסי החייב לבין הרצון לאפשר את שקומו של החייב.

העובדה כי גב' סוהא מנהלת את המשרד שלה בבניין השייך לאביו של החייב, ותחת עסק הרשום באנטרנט כעסק של החייב דוקא, וכי אותה סוהא הנה מלווה של החייב ודואגת להוציא אותו לסיורי שטח בתחום עבודתה ולתת לו חלק פעיל "כדי שירגיש נחוץ", מותירה תחושה של חוסר נוחות, שלא לומר ספקנות, באשר למהימנות הטענות, בייחוד על רקע העובדה שהחייב לא פעל להגשת אסמכתות רלוואנטיות ואובייקטיביות באשר לעסק של סוהא ולא ניסה להניח את דעתם של בעלי התפקיד בעיניין למרות כל הטענות שהועלו.

...

מכל מקום וגם מבלי שניכנס לעובי הקורה בבחינת נסיבות ההסתבכות, וחרף מצבו הרפואי והנכות שנקבעה לחייב, אני סבורה כי די בדברים שפורטו באשר להתנהלותו במסגרת ההליך, הגרסאות השונות, הסתירות, חוסר השקיפות והניסיון להסתרת מסמכים, כדי להביא לביטול ההליך, אשר עיקרו נשען על חובת תום הלב.

אי לכך, אני מורה על דחיית בקשת החייב להכריזו כפושט רגל ומורה על ביטול ההליך.

כדי לאפשר לנושים לנקוט בכל הליך נדרש בנוגע לכספי הקצבה המופקדים בחשבונו של החייב, ומבלי להביע עמדה בשאלה אם מדובר בכספים מוגנים (ויש להניח כי השאלה תידון ותוכרע במסגרת תיקי ההוצאה לפועל של החייב) , אני מורה על עיקול כספים אלה.

מנגד, טוענת האם כי אין לקבל את טענת האב לפיה יש להורות על ביטול המזונות באופן קטגורי מעת שהאב מצוי בהליך פשיטת רגל ובפרט נוכח העובדה כי בהליך זה משלם האב מזונות מופחתים בסך 1,500 ₪ לחודש וכן נוכח הקף חובותיו, הסיבות להיווצרותן (הימורים בשוק ההון) ותוכנית הפירעון שאושרה לו אשר משפרת לאין שיעור את מצבו הכלכלי של האב.

משננקט הליך פשיטת הרגל יש להבחין בין חוב מזונות שמועד פרעונו חל לפני מתן צו הכנוס לבין חוב מזונות שמועד פרעונו חל לאחר מתן צו הכנוס: חוב מזונות שמועד פרעונו חל לפני מתן צו הכנוס הוא חוב בר תביעה בהליך פשיטת הרגל 3)(ד) לפקודה קובע כי לחוב זה דין קדימה.

עיון בדו"ח המסכם מאת המנהל המיוחד שהוגש ביום 20.11.19 לביהמ"ש המחוזי בת"א בפש"ר 47996-11-17 וצורף כנספח ג' לתצהיר האם (להלן: "דו"ח המסכם של המנהל המיוחד") מלמד כי 41 ;₪ כנגד האב הוגשו 8 תביעות חוב בסכום כולל של כ 308,000- ₪ כדלקמן: בנק דיסקונט- 141,489 1 ;₪ 11,192 ₪; ישרכארט בע"מ – 34,877 ;₪ ת' ב' ]האם[ – 12,483 ₪; מימון ישיר 35,807- 2 .

בנסיבות אלו, ובשים לב לכך שמדובר בהכנסה הגבוהה ב- 2,500 ₪ מהכנסתו בעת אישור הסכם הגירושין, יש בכך כדי ללמד כי לאב לא היתה כל עילה מלכתחילה להגיש תביעה לביטול או הפחתה במזונות ונראה כי כל רצונו של האב (כפי שהצהיר) הוא מתן פטור מחוב המזונות העתידי בגין הפער בין סכום קציבת המזונות לבין סכום המזונות השוטפים.

זו עבודה שעסקה בסליקה פנסיונית והייתי צריך למצוא עסקים ולמכור להם את הפתרונות של החברה.

משכך, לא ניתן להיתעלם מטענת האם לפיה עשתה ויתורים רבים במסגרת הסכם זה ובכלל כך וויתרה על כתובתה ותוספת כתובה (לטענתה בסך של מליון ₪), מכרה את חלקה בדירה לאב בסך של 400,000 ₪, שהנו סכום נמוך לטענתה ובפרט משדירה זו נמכרה על ידי האב סך של 1,052,000 ₪ - ראה דו"ח המסכם של המנהל המיוחד, וכל זאת תוך שהיא מסתמכת על כך שחיוב האב במזונות הקטין יעמוד על סכום קבוע ושוטף בסך 2,000 ₪ לחודש אשר כולל את כל צרכיו של הקטין.

על כן, בהיבט זה תשלום של מזונות בסך של 2,000 ₪ שמשולם ע"י האב אשר כולל את כל צרכיו של הקטין מכל סוג ומין שהוא לרבות הוצאות מדור ואחזקתו ולרבות הוצאות חינוך שוטפות וחריגות כגון ספרים מחברות, ציוד לבי"ס, סל תרבות ותשלומים לבי"ס, שעורי עזר, חוגים, מתנות יום הולדת ועוד – הנו סכום סביר בנסיבות העניין.

...

סיכומם של דברים, לאור המפורט לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי האב כשל מלהוכיח שינוי נסיבות מהותי בכל אחת ואחת מטענותיו לאורו מוצדק להיעתר לתביעתו לביטול או להפחתת מזונות הקטין, ועל כן דין התביעה להידחות.

סוף דבר: אשר על כן, אני מורה כדלקמן: התביעה לביטול או להפחתת מזונות הקטין – נדחית.

לעניין הוצאות המשפט, בשים לב לתוצאת פסק הדין ותוך שנלקחה בחשבון התנהלותו של האב, אני מורה כי האב ישלם לידי האם את הוצאות ההליך בסך 15,000 ₪ בתוך 30 ימים ואם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

גרסת מר חלבי אמיר (להלן: "אמיר") אמיר טוען כי ב-2016 נודע לו כי אנשי שוק אפור מחפשים בכפר את החייב בטענה שהוא חב להם כספים רבים.

גרסת המשיב והחייב גרסת המשיב והחייב הינה שהחייב הסתבך בתום לב, כאשר החייב נרשם כבעל חברה, ואת עסקיו ניהל עם שותף (סמוי) בשם נאדר.

המשיב ציין כי לאחר שהבין שנתקל בעבריינים שהחלו לאיים על חייו וחיי המשפחה החליט הוא למכור את הקרקע (שהוא טוען כזכור שהייתה שלו אף שנרשמה על שם בנו) והעביר את התמורה למתווך (הכוונה לאמיר), שעזר להם וחילק את הכספים לאנשים שאיימו על חיי המשפחה.

הוא השיב (בלשונו) שאת אותם גורמים מאיימים לא עניינה האישיות המשפטית הנפרדת של החברה, והם רצו את סכומי השיקים וראו בחייב את בעל דברם כמי שהיה בעל החברה (עמ' 16 למעלה).

כמובן שמבחינת קיום חוזי של חובות הרוכש בעסקת המכר: בהסכמת החייב (שאין חולק שהיתה נתונה) רשאי היה הרוכש לבצע תשלום דמי המכר על ידי העברתו לאחר, היינו במקרה דנן למשיב, הוא אביו של החייב.

הרמת מסך הינה טענת חרב שנועדה להקים חיוב אישי כלפי נתבע, כבעל מניות בחברה שיצרה חוב.

...

אני מקבל הבקשה, וקובע כי התשלום שהשתלם לידי המשיב בגין מכר זכויות החייב, בסך 130,000 ₪ הנו בגדר הענקה בטלה.