חיוב תשלום מים בגין נזקי פיצוץ בצנרת

· מכתב שנשלח אל התובעים ביום 12.8.19 מטעם ב"כ הנתבע בדבר קזוז ההוצאות שהיו לו בגין תקוני אינסטלאציה, בדיקה של טכנאי מזגנים וחיוב בגין צריכת יתר של מים בעקבות פצוץ בצנרת (בדרך של ביטול המחאה ע"ס 2,100 ₪) + מכתב תשובה של התובעים (נושא שבגינו מיתנהל בין הצדדים הליך הוצאה לפועל שטרם הסתיים – ר.ס.מ).

ועוד טען הנתבע כי במהלך שנת 2018 נתגלו בבית ניזקי רטיבות שנגרמו כתוצאה מפיצוצי צנרת שבגינם הוא נאלץ לשלם חשבונות מים מנופחים, וגם בעיניין זה חזרה בה תובעת 3 מהבטחתה כי תשלם את הסכום העודף של 1,221 ₪.

...

העובדה שהם בסופו של דבר החליטו שלא להרוס את הבית אלא לשפצו, אין בה כשלעצמה כדי ליצור חובה כלשהי של הנתבע כלפיהם.

זאת ועוד, סעיף 7 לחוק השכירות והשאילה, תשל"א-1971, קובע כי "על המשכיר לתקן במושכר כל דבר השולל או מגביל הגבלה של ממש את השימוש בו, בין אם הפגם היה בזמן מסירת המושכר לשוכר, ובין שהתהווה לאחר מכן". על הרקע הזה, לנוכח הראיות שהוגשו מטעם הנתבע ותוכן ההתכתבויות שהתקיימו בינו לבין התובעים 1 ו-2 בשם אמם – תובעת 3, שיש בהם כדי ללמד על כך שהיה זה הנתבע שנשא בתשלומים בגין תיקוני האינסטלציה והמזגן (על אף שהמזגן לא נכלל בהסכם אך תובע 1 אישר בפני כי התחייב לתקנו ואף הזמין טכנאי מטעמו לצורך הזה), שוכנעתי כי תובעים 1 ו-2 אשר התנהלו מול הנתבע בשם אמם – תובעת 3, הפרו חלק מהתחייבויותיה כלפיו במסגרת ההסכם, ולכן עליהם לפצותו בגין ההוצאות שהיו לו לצורך תיקוני האינסטלציה (750 ₪) וחיוב היתר שנוצר כתוצאה מפיצוץ בצנרת המים (1,221 ₪) ובסה"כ – 1,971 ₪ (שני נושאים המעוגנים בהסכם השכירות באופן מפורש, להבדיל מנושא המזגנים).

סוף דבר ומפני כל הטעמים שפורטו לעיל, החלטתי לדחות את תביעת התובעים כנגד הנתבע ולקבל את התביעה שכנגד בחלקה, דהיינו לחייב את תובעת 3 – הנתבעת שכנגד – באמצעות תובעים 1 ו-2, לפצות את הנתבע (התובע שכנגד) בסכום כולל של 1,971 ₪.

כן צורפה הצעה מיום 27.7.2017 לשפוץ והחזרת שתי מעליות לכשירות עקב ניזקי מים (נספח 5 לתצהיר שומרי בן דוד, ת/1, מוצג נ/8) לפי הפרוט הבא: 8 יח' לחצני חוץ – 6,000 ₪; 16 יח' מראה קומות – 12,000 ₪; 16 יח' צמות כולל קונקטור – 4,000 ₪; עלות עבודה כולל הובלה – 3,500 ₪; סך הכל – 25,500 ₪ בצרוף מע"מ – 29,835 ₪.

משכך, אין בדוחות אלה בכדי להוות עילה לחיוב כפאח בתשלום חשבונות המים בגין אי חיבור מוני המים לדירות החדשות.

סעיף 4 – הכנות מים לדירה מחדש C11 (20.6.2016) - צנרת מתכת גמורה כולל פתיחה וחיבור המים במטבח כולל נתוק מערכת ישנה בתוך הבית עבור פצוץ ונזילות ובצוע מערכת חדשה באישור מהנדס הבצוע ומנהל העבודה באתר – 1,950 ₪ (במאמר מוסגר יצוין כי בסיכום העבודות הנוספות מיוני 2016 תבע כפאח מכנרת בגין עבודה זו 6,800 ₪).

...

ו – סופו של דבר מורם מהאמור עד כה כי הן התביעה והן התביעה הנגדית מתקבלות בחלקן: א. על הנתבעים לשלם לתובעת סכום של 249,942 ₪; על התובעת לשלם לנתבעים סכום של 147,584 ₪.

אשר על כן, אני מורה לנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סכום של 102,358 ₪.

כן ישלמו הנתבעים לתובעת הוצאות משפט בסך 5,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪.

במילים אחרות פצוץ בצנרת יוביל לכסוי ניזקי מים בלאי או קורוזיה בצנרת אפילו גרמו לדליפה אינם מכוסים, ראה לעניין זה ת"א (ראשל"צ) 7461/01 לוי רמי נ' טגרה מרקוביץ בע"מ. בהקשר זה יש לציין שפוליסה לביטוח מבנה מתחדשת משנה לשנה דהיינו מראשון לחודש ינואר ועד ל-31.12 של אותה שנה ובהתאם מסכים המבטח לשלם עבור מקרה הביטוח שאירע בתקופת הביטוח (ראה נספח ב' לכתב התביעה) ולכן, הראציונאל בהחרגה של בלאי ו/או קורוזיה בצנרת שהן תופעות ממושכות ולכן, עלול המבטח למצוא עצמו מכסה נזק שמקורו בבלאי של שנים בהן כלל לא ביטח את הנכס ו/או הצנרת ומאחר ונמצאנו למדים שכיסוי בגין ניזקי מים הוא הרחבה לכסוי בפוליסה הרי יש להבין את הצמצום בכיסוי לנזק פיתאומי שאינו נובע מבלאי או קורוזיה .

בהקשר זה יש לציין, שהתובע היה מודע לבעיית ההתיישנות של הצנרת ו/או החלודה כפי שבאו הדברים לידי ביטוי בנספח ג' לכתב התביעה (הצעת מחיר של חב' להב יזמות ובניה מקבוצת גליל בע"מ מיום 8.6.17: או כמתואר על ידי שמאי התובע שהרטיבות הגיע לכל שטח הבית : כלומר, גם לאותם מקומות שבהם אין צנרת מים או מכל מקום לא הוכח שיש בהם צנרת מים ולכן, מתבקשת המסקנה שהרטיבות בקירות הנובעת מעלייה קפילרית של רטיבות מתחת לריצוף נגרמה לאורך זמן רב ולא מן הנמנע שמשקל בעיית האיטום הלקוי או החסר הוא רב יותר מאשר קבע מומחה התובע.

...

בהקשר זה יש לציין, שהתובע היה מודע לבעיית ההתיישנות של הצנרת ו/או החלודה כפי שבאו הדברים לידי ביטוי בנספח ג' לכתב התביעה (הצעת מחיר של חב' להב יזמות ובניה מקבוצת גליל בע"מ מיום 8.6.17: או כמתואר על ידי שמאי התובע שהרטיבות הגיע לכל שטח הבית : כלומר, גם לאותם מקומות שבהם אין צנרת מים או מכל מקום לא הוכח שיש בהם צנרת מים ולכן, מתבקשת המסקנה שהרטיבות בקירות הנובעת מעלייה קפילרית של רטיבות מתחת לריצוף נגרמה לאורך זמן רב ולא מן הנמנע שמשקל בעיית האיטום הלקוי או החסר הוא רב יותר מאשר קבע מומחה התובע.

לפיכך, ומשהתובע לא הוכיח שמקור נזקי המים הוא בנזילה או דליפה בניגוד לנטען על ידו בכתב התביעה : סדקים בצנרת המים , ומשלא הוכח על ידו שהפוליסה מכסה נזקי מים כתוצאה מבעיית איטום או התיישנות צנרת מים וחלודה , אני מורה על דחיית התביעה.

לאחר שבחנתי את מהות ההליך שלפני ואת הסכמת התובע לייעול ההכרעה בענייננו אני מחייבו בהוצאות הנתבעת בסך של 5,000 ₪ בלבד.

התובע טוען כי העבודות בוצעו על ידו בצורה תקינה ובבדיקת לחץ שבוצעה בתום העבודות "הכל היה תקין", לא היתה נזילה בחיבור האסלה לקיר, לא היה שבר בצנרת המים, לא בריצפה ולא בחיבורי הצנרת שאינם תלויים (סעיף 16 לתצהיר עדותו הראשית), וכי טענות הנתבעת לליקויים ותיקונים שנדרשים "מהוים אמתלה בכדי לחמוק מתשלום", כאשר אם אכן נגרמו נזקים ונזילות בביתה של הנתבעת לאחר שסיים העבודות בביתה, הרי שיכול שנגרמו כתוצאה מעבודות של בעלי מיקצוע אחרים בביתה, שהתקינו ארונות ותלו אביזרים בחדר הרחצה.

כן טוען, כי עבודתו התרכזה במקלחת בהחלפת צנרות המים החמים והקרים וממילא אין קשר בין האגף בו מצויה המקלחת למקום הסלון והמטבח, שם נגרמו נזקים בגין פצוץ בצנרת ישנה, בגינו בעל מיקצוע אחר עשה "קו מים עוקף" כאשר מקור הנזילה, עליה מלינה הנתבעת, הוא בחיבור באותו קו עוקף.

בהקשר זה מוסיפה הנתבעת, כי התובע לא צירף כל ראיה לכך שכטענתו נותרה היא חייבת כספים בסכום של 50,937 ₪, וכי יש לדחות על הסף טענות ביחס לחוב מעבר לסכום השיק המהוה יתרת התשלום שלא שולמה לתובע, שכן האחרון לא השלים העבודות בביתה ואף גרם נזקים.

...

סיכומו של דבר, עלות העבודות הנוספות שבוצעו על ידי התובע מסתכמת בסך של 5,750 ₪.

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 3,550 ₪.

התביעה שכנגד נדחית.

התובע ביקש לחייב את הנתבעת לשלם לו את הנזקים שהוערכו ע“י המומחה מטעמו וכן לפצותו על כל תשלום שיחוב בו בגין הנזקים שגרמו המים שיצאו מהדירה לצדדים שלישיים וזאת בהתאם לפוליסה ומאחר וכל הנזקים נגרמו ”עקב פצוץ בצנרת הבית“ (ס‘ 21 לכתב התביעה) ובקש לחייב את הנתבעת בתשלום בגין הסכומים ששילם למומחה מטעמו וכן פיצוי בגין עוגמת נפש.

...

ישנו אמנם קושי בכך כי בכל הנוגע לבדיקת האיטום הייתה הבדיקה בעיקרה בדיקה ויזואלית, אם כי נעשה גם שימוש במצלמה טרמית, ולא הורם ריצוף או נלקח חול לבדיקת מעבדה אך בנסיבות בהן הוכח די הצורך, או לפחות לא נסתר, כי בדיקת הלחץ הייתה תקינה סבורני כי לא היה בכך צורך וכי הבדיקות שבוצעו הן בדיקות מספיקות בנסיבות העניין.

סיכומו של דבר, מכלל העדויות שנשמעו והראיות שהוגשו סבורני כי לא עלה בידי התובע להוכיח את טענתו ביחס למקורה של הרטיבות והתוצאה היא אפוא כי התביעה נדחית.

סיכומו של דבר לנוכח כל האמור לעיל אני מורה על דחיית התובענה.