חיוב מערער להעביר כספים לקרן לפי חוק תובענות ייצוגיות

בפסק דין מיום 6.3.19, דחה בית המשפט העליון את העירעור שהגישו התובעים על דחיית הבקשה בעילה הראשונה בדבר שליחת הודעת פירסומת ללא הסכמה.

המתנגד מדגיש שלפי חוק התיקשורת, גם דבר פירסומת שנשלח באמצעות דואר אלקטרוני יש לאפשר ללקוח להסיר את הודעות הספם באמצעות משלוח דוא"ל חוזר, לכתובת המייל שממנו נשלחה הפרסומת; המתנגד הביע תמיהה, מדוע נידרש מהלקוח לבקש הסרה בכל אפיק פירסום נפרד, בעוד שאת ההסכמה קיבלה הנתבעת פעם אחת.

באת-כוח היועץ המשפטי לממשלה הודיעה כי הגורמים המקצועיים במדינה לא מצאו לנכון להביע עמדה לחיוב או לשלילה ביחס לבקשה לאישור הסדר פשרה.

אשר לפצוי בגין העבר אני סבורה כי יש בתשלום סכום של 800,000 ₪ כדי להרתיע את הנתבעת מהישנות מקרים שכאלה, ואני מורה שהסכום יועבר במלואו לקרן לניהול לחלוקת כספים שנפסקו כסעד כהגדרתה בסעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו - 2006, בתוך 60 יום מיום שפסק דין זה ייהפך חלוט.

...

נהיר, כפי שציינו התובעים המייצגים בתגובתם שאם הנתבעת תשלח הודעת ספאם לאחר שהנמען ביקש להסיר עצמו היא תהא חשופה לתביעה בגין כך. אישור הסדר הפשרה המתוקן לאחר שעיינתי בהסדר הפשרה על תיקוניו, בהתנגדות המתנגד, ובתגובות הצדדים, שוכנעתי כי ההסדר סביר, ראוי והוגן בנסיבות העניין ועל כן נמצא לנכון לאשרו.

אשר לפיצוי בגין העבר אני סבורה כי יש בתשלום סכום של 800,000 ₪ כדי להרתיע את הנתבעת מהישנות מקרים שכאלה, ואני מורה שהסכום יועבר במלואו לקרן לניהול לחלוקת כספים שנפסקו כסעד כהגדרתה בסעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו - 2006, בתוך 60 יום מיום שפסק דין זה ייהפך חלוט.

סעיף 18(ד1)(1) קובע: "קיבל בית המשפט את טענות ההתנגדות, כולן או חלקן, רשאי הוא לפסוק גמול לאדם או לארגון שהגיש את ההתנגדות; בהחלטתו אם לפסוק גמול כאמור ישקול בית המשפט את התועלת שהביאה ההתנגדות לחברי הקבוצה". לאחר ששקלתי את התועלת שהביאה ההתנגדות שהגיש מר עזרא לחברי הקבוצה בנסיבות המקרה אני סבורה שיש לפסוק לטובת המתנגד סך כולל של 3,000 ₪ (מע"מ כלול).

לפניי שתי תובענות לפי חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006, שעניינן חיובם של תושבי רחובות בתשלום אגרת ביוב, עבור מים המשמשים להשקיה, בנגוד להוראות חוק עזר לרחובות (אגרת ביוב), התשנ"ז-1996.

באותו עניין קבע השופט מזוז כי "מן הדין לדחות על הסף את בקשת המערער לאישור תובענה ייצוגית מהטעם שמדובר בתובענה המכוונת למעשה נגד חוקיותו וסבירותו של חוק העזר. תקיפה כזו אין מקומה בהליך של תקיפה עקיפה אלא בהליך של תקיפה ישירה בפני בית המשפט המנהלי המוסמך, ומכל מקום, תובענה ייצוגית אינה "הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין..." (פסקה 9).

כעולה מסעיף 20 בחוק תובענות ייצוגיות , במקרים של פסיקת סעד כספי לטובת הציבור על בית המשפט להעביר הכספים לקרן שהוקמה לפי סעיף 27א. בחוק.

...

הסכום הכולל הוא 2,835,000 ₪ ובצירוף מע"מ – 3,316,950 ₪ - וכך אני מורה.

אשר לגמול לתובעים המייצגים אני מורה כי זה יעמוד על 695,000 ₪ (5% מסכום ההשבה).

סוף דבר נוכח כל המפורט לעיל, התובענה הייצוגית מתקבלת.

קבוצת התובעים הוגדרה בבקשת האישור כך: "כלל לקוחות המשיב אשר חשבונם מוגדר כחשבון סטודנט (או בשם דומה, כגון "אקדמיק") וחשבונם חויב בעמלות בסכום או בשיעור העולה על אלה שהוצגו בתעריפון העמלות או בפרסומי המשיב, כל זאת החל משבע שנים לפני הגשת בקשה זו ועד הגשת התביעה הייצוגית לאחר אישורה".

בהחלטת בית המשפט העליון נכתב: "אציע לחבריי לקבל את העירעור במובן זה שייקבע שמתקיימים התנאים לאישור תובענה כייצוגית בעילה של הפרת הוראת סעיף 9י לחוק הבנקאות (חובת הגבייה לפי התעריפון); וזאת ביחס לכל התקופה שבגינה הוגשה בקשת האישור, החל מיום 1.7.2008 ועד ליום 21.7.2014 (מועד הגשת בקשת האישור) – ובהתאם גם תוגדר הקבוצה המיוצגת..." ובסופו של תהליך, בהסדר הפשרה שהוגש ביום 2.12.2019 בעקבות גישור מוצלח, הסכימו הצדדים להגדרת הקבוצה בדומה להגדרה בבקשת האישור, אך לתקופה שמיום 1.7.2008 ועד 21.10.2016, המועד שבו הופסקה ההתנהלות המתוארת, לפי הצהרת הבנק.

כל סכום שלא יבקשו לקוחות העבר לקבל, יועבר לקרן לניהול כספים שנפסקו כסעד לפי סעיף 27א בחוק תובענות ייצוגיות ("הקרן").

...

דיון לאחר עיון בהסדר הפשרה, אני סבורה כי הסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ועונה לדעתי על דרישות סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות שזו לשונו: "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". ההסדר שגובש על ידי הצדדים נותן מענה לנושא התובענה הייצוגית ומפצה את חברי הקבוצה בסכום של 95% מהפרשי העמלות שנגבו מהם, בצרוף ריבית מסוימת.

בענייננו, מקום שהסדר הפשרה מבטא תועלת ממשית לעבר (השבה של 95%) ולעתיד, ומקום שהשגתו דרשה פרק זמן ארוך והתדיינות מלאה בבקשת האישור כאן ובערעור – אני סבורה כי ראוי להוסיף על שכ"ט שהצדדים המליצו עליו ללא הגדלת סכום הבסיס, באופן שהגמול יעמוד על 7% ושכ"ט על 20% בתוספת מע"מ. החישוב באחוזים אלו ייערך מתוך סכום ההשבה בפועל, עד 5 מליון ₪.

על כן אני מאשרת את הסכם הפשרה, ונותנת לו תוקף של פסק דין.

אני מאשרת את ההודעה שהצדדים נסחו, אך יהיה עליהם להוסיף עליה פסקה בדבר שכר הטרחה והגמול, כפי שנפסקו, וכן תיקון בדבר מינוי רו"ח. המודעה תפורסם, כהסכמת הצדדים, בעתון "ידיעות אחרונות" או "ישראל היום" וכן באחד העתונים הכלכליים ("דה מרקר", "גלובס" או "כלכליסט"), וכן בעתון יומי נפוץ בשפה הערבית, בתרגום לערבית, וכן בתרגום לשפה הרוסית, בעתון יומי בשפה הרוסית.

החלטה בדבר פירסום הסדר פשרה להתייחסויות (לפי סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו - 2006) ההליכים שקדמו להגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה התובע הגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית שעיקרה טענתו כי הנתבעות 1-2 ועוד משיבות נוספות ואחרות (להלן- המשיבות האחרות והמשיבות הנוספות בהתאמה) פועלות בנגוד להוראות הדין, בכך שאינן מסמנות ומציינות בכיתוב בשפה העברית את הפרטים הנדרשים ע"פ דין על גבי האריזות של ערכות המקדחים מסדרת X – LINE ו- V –LINE של חברת בוש (BOSCH) הנמכרות או משווקות על ידן בישראל (להלן- ערכות המקדחים או המקדחים), כך אינן מפרטות על גבי האריזה הוראות באשר לאופן השמוש במקדחים וכן אזהרות נידרשות באשר לשימוש זה, וכן מטעות את הצרכנים בהצגת המקדחים ככאלה העשויים מ"טיטניום" או "טיטניום ניטריד". בהתאם עתר התובע לחייב את הנתבעות בתשלום פיצוי לחברי הקבוצה בגין נזקים ממוניים ונזקים בלתי ממוניים בסך של 140 ₪ לכל חבר בקבוצה ובסה"כ 8,190,160 ₪ לכלל חברי הקבוצה, כאשר הקבוצה הוגדרה כ – כל לקוחותיהן של המשיבות בישראל, אשר רכשו במהלך 7 השנים האחרונות את מוצרי המשיבות, לגביהם קיימת חובה שבדין לסמנם בעברית, ולצרף הוראות אזהרה ו/או הוראות שימוש בשפה העברית וכן חובה לצרף מידע בדבר סוג המרכיבים מהם יוצרו המוצרים, כמותם וארץ ייצורם ושלמרות חובה זו לא צורף המידע האמור כאמור וכן לקוחותיהן אשר הוטעו על ידי המשיבות, בנוגע לטיב סטי המקדחים מסדרת X –LINE ו- V –LINE של חברת BOSCH " (הדגשה שלי – צ.ו).

הגדרת הקבוצה שפורטה בבקשת האישור צומצמה באופן שנקבע שזו תיכלול אך ורק את - "לקוחות של המשיבות לדיקו ווואלה שופס בישראל, אשר רכשו במהלך 7 השנים האחרונות קודם למועד הגשת בקשת האישור, סט מקדחים מסדרת X –LINE ו- של חברת בוש". התובע הגיש ערעור וכן בקשת רשות ערעור על פסק הדין וההחלטה מיום 21.2.21 זאת במסגרת ע"א 2113/21 ורע"א 2114/21 אולם בסופו של יום, ולאחר שהתובע חזר בו מטענותיו, העירעור והבר"ע נדחו ללא צו להוצאות.

עוד הוסכם כי בתום התקופה של 24 חודשים ובמידה ולא תיצטבר התרומה לסכום 150,000 ₪ תוארך תקופת התרומה ל 6 חודשים נוספים, ובתום התקופה הנוספת במידה ולא מוצה סכום הפשרה של 300,000 ₪ תועבר יתרה כספית לקרן לניהול וחלוקת כספים שנפסקו שהוקמה מכוח חוק התובענות הייצוגיות.

...

ביום 21.2.21 ואחר שמיעת ראיות והעדויות ניתנה החלטתי המאשרת את הגשת התביעה כייצוגית ביחס לנתבעות 1-2 אך דוחה את הדוחה את הבקשה לאישור התביעה כייצוגית כנגד המשיבות הנוספות לבקשה - הום סנטר ואייס (להלן- החלטת האישור).

לאחר שעיינתי בבקשה לאישור הסכם הפשרה, הגעתי למסקנה כי אין מקום לדחותה על הסף, ועל כן אני מורה לפעול לגביה בהתאם להוראת סעיף 18(ג) לחוק ותקנה 12(ד) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע – 2010, (להלן- התקנות) ובכלל זה ניתנות ההוראות הבאות: הצדדים יפרסמו (על חשבון הנתבעות) בתוך 14 יום ממועד מתן החלטה זו הודעה בדבר הבקשה לאישור הסדר פשרה (להלן: ההודעה) באחד משלושת העיתונים היומיים הנפוצים ביותר בישראל, ובאחד משלושת העיתונים הכלכליים היומיים הנפוצים ביותר בישראל, ובלבד שאין קשר בין שני העיתונים בהם מתפרסמת ההודעה.

באשר למתן ההטבה בסך 100 ₪ בכל קנייה משווי של 300 ₪ ומעלה, טענו הצדדים כי אין המדובר "בהסדר קופונים". המדובר בהטבה זמנית בת 3 חודשים וככל שלא תנוצל ו/או תנוצל באופן חלקי על ידי הצרכנים במהלך פרק זמן, הרי שממילא הכספים שנותרו יועברו כתרומה לקרן לחלוקת כספים לפי סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות.

באשר לתרומת סכום ההטבה לקרן לפי סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות מבלי לאפשר את ההטבה, טענו הצדדים כי הם נהלו ביניהם מו"מ ארוך שבסופו של דבר בחרו לגבש הסדר מדורג כפי שהוצג.

לעניין זה ר' דבריה של כב' השופטת ר' רונן בע"א 1387/23 יניב גינדי ואח' נ' הולמס פלייס אינטרנשיונאל בע"מ (פורסם בנבו, 18.12.2023) (להלן: "פס"ד גינדי") לפיהם: הסדר הפשרה נושא העירעור הוא הסדר המכונה לעיתים גם "הסדר קופונים". זהו הסדר שבמסגרתו חברי הקבוצה אינם מקבלים פיצוי כספי בגין הנזק שלטענתם נגרם להם, אלא חלף זאת הם מקבלים פיצוי הדומה באופיו ל"קופון", קרי הטבה לשימוש אצל המשיבה – הנתבעת הפוטנציאלית בתביעה הייצוגית (ע"א 2398/22 שולץ נ' הוט מובייל בע"מ, פסקה 34 [פורסם בנבו] (30.11.2022) (להלן: עניין שולץ)).

הכלל הקבוע במסגרת תקנה 7א לתקנות בתי המשפט אגרות עניינו חיוב המבקש בתשלום אגרה, כאשר החריג לכלל הוא מתן פטור על ידי בית המשפט וזאת כאמור מטעמים מיוחדים שירשמו (ר' גם: ת"צ (ת"א) 66090-05-18 חיה שיר נ' י.ד. אריאל השקעות בע"מ (פורסם בנבו, 21.11.2018)).

...

סוף דבר ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת.

תביעתו האישית של המבקש כנגד המשיבה נדחית.

30 ימים לאחר הגשת דוח מסכם מטעם המשיבה לעניין ההטבות שחולקו, כאמור בסעיף 16.8 לפסק הדין, תשלם המשיבה את יתרת הגמול למבקש.