חיוב מזונות אישה: חרף חיוב בגט

לאורה של קביעתו של בית הדין מנגד כי מכל מקום סידור הגט בפועל ייקבע גם הוא רק בהתאם להסכמה של שני הצדדים, למרות רצונו של האיש להקדים את מועד סידור הגט, ונוכח קביעתו של בית הדין כי אין האשה חייבת בגירושין והללו נקבעו רק בשל הסכמתה, אין לנו אלא מה שנכתב ונקבע שללא הסכמה אין חיוב להתגרש, ובאין חיוב גירושין: חיובי האישות, הכוללים חיוב מזונות אשה, במקומם עומדים.

...

זכות הערעור לאחר העיון אני קובע כדלהלן: החלטתו האמורה של בית הדין קמא היא החלטה סופית, לכאורה, המקימה זכות ערעור.

סוף דבר הערעור – ערעור בזכות הוא ויישמע בבית דיננו בכפוף להשלמת ההליכים המנהליים אל מול מזכירות בית הדין, היינו פתיחת תיק ערעור ותשלום אגרה מתאימה (להבדיל מתיק ואגרת בקשת רשות ערעור) שכותרתו 'מזונות אישה' (להבדיל מתיק זה שהוגדר 'שונות').

ולדעתו הגם שבמגורשת ואינה מגורשת לא זוכה הבעל במעשה ידיה, וכדברי הרא"ם, במעוכבת זוכה הבעל במעשה ידיה, שכן בעוד שבמגורשת ואינה מגורשת "אין המזונות הללו מכח דין מזונות אישה מבעלה כי לצד הספק שמא היא מגורשת הרי אין לה מזונות אלו כי היא כבר לא אישתו. אלא שהמזונות הללו הם מכח הלכה אחרת, דין מעוכבת להינשא, חיוב חדש שנולד על ידי גט ספק זה... ולכן מעשה ידיה שלה לדעת רבנו אליהו מזרחי. ולהוציא ממנה מעשה ידיה מכח הדין הכללי, אולי היא עדיין אישתו, אין הבעל יכול, כי אין מוציאין מספק, כמו שהיא לא יכולה להוציא ממנו מזונות מספק מכח הדין הכללי" הרי שבמעוכבת המזונות הם עדיין מדין מזונות אישה מבעלה ועל כן הבעל זכאי במעשה ידיה תחתיהם.

מן הכלל אל הפרט בנד"ד פסק ביה"ד כי הבעל חייב לגרש את אישתו, ועל כן, לאור כל האמור לעיל, יש, לכאורה, להענות לבקשת האישה לחייבו במזונות למרות העובדה שהיא עובדת ומשתכרת.

...

ולמעלה מכך צייננו שגם אם נאמר שהראב"ד חולק על הרא"ם הרי שאין הבעל יכול לומר קי"ל כוותיה, חדא שלא מצאנו פוסק נוסף המעלה במפורש כראב"ד, ואף אם ימצא כזה הרי קי"ל שאין לומר קי"ל נגד מר"ן השו"ע, ומר"ן השו"ע הרי פסק נגד שיטת הראב"ד שבספק מגורשת עומדת האשה על חזקתה, וככל אשר הראנו לעיל.

וא"כ לאור כל האמור לעיל גם במעוכבת חייב הבעל במזונותיה ואינו זוכה במעשה ידיה, וכפי שעולה גם מפסק הדין ביה"ד הגדול (פד"ר י) שהבאנו לעיל, וכפי שכתבו גם הישכיל עבדי והגר"ן גורטלר שדבריהם הובאו לעיל.

מן הכלל אל הפרט בנד"ד פסק ביה"ד כי הבעל חייב לגרש את אשתו, ועל כן, לאור כל האמור לעיל, יש, לכאורה, להיענות לבקשת האשה לחייבו במזונות למרות העובדה שהיא עובדת ומשתכרת.

על כן בנסיבות של מקרה זה, לולי חיוב הגירושין אין מקום לשלול את זכאות האישה לדמי מזונות לאחר ש"המניעה מהבעל", כהגדרתו בשו"ע אה"ע סי' ע' סעיף יב. שלילת המזונות ננקטת כאמצעי כפייה לקבל הגט, ועל כן אין מקום לנקוט בצעד כזה אלא לאחר שהושלם ההליך לבירור הפסיקה לחיוב הגירושין, לרבות השלמת הליך העירעור לבית הדין הגדול.

...

בבע"מ 3151/14 פלונית נ' פלוני (נבו, 5.11.2015) דן בית המשפט העליון, בין היתר, בשאלה האם רשאי בית המשפט לקצוב מזונותיה של אישה עד למועד מסוים, חרף כי אין בנמצא פסק דין לחיוב בגט.

...

כמו כן, לא הובאה בפני ראיה כי הצדדים ניהלו הליך בבית הדין הרבני, קו"ח כזה שהוכרע במתן פסק דין המחייב את האשה בקבלת גט. אם בתחילת ההליכים שהתקיימו ניתן היה להבין את חששה של האשה מפני הבאות ומפני הפסקת תשלומי המזונות והשפעתה של הפסקה זו על רווחתה, אני סבור כי כעת אין כך פני הדברים.

בשים לב לתוצאת פסק דין זה ומנימוקיו, אני מורה כי החלטתי למזונות זמניים תעמוד בתוקפה עד היום, ומהיום, כאמור לעיל.

ד' – סיכומם של דברים: אשר על כן ומכל המקובץ, הריני להורות: עד לגיוסו של הבן, ישלם האיש למזונותיהם של האשה והבן כפי החלטתי מיום 10.11.2021 (1,500 ₪ לבן; 1,000 ₪ לאשה).

לפנינו עירעורו של האיש על החלטת בית הדין הרבני האיזורי תל אביב (הדיינים: הרב צבי בן יעקב – אב"ד, הרב יצחק הדאיה והרב משה בצרי) מו' באב התשפ"א (15.7.21) שבה נקבע כי חיובו של האיש במזונות אישתו יימשך עד לסידור הגט בפועל ולקבלתה של האשה את חלקה ברכוש, למרות פסק הדין העקרוני שקבע קביעה עקרונית בדבר גירושי הצדדים נוכח הסכמתם, וזאת לאורה של קביעתו של בית הדין מנגד כי מכל מקום סידור הגט בפועל ייקבע בהתאם להסכמה של שני הצדדים.

...

ונוסיף ונעיר גם כי אף אם פסיקה שונה המבקשת להיסמך על סברת 'קים לי' כדעת הרא"ם וכו' מצויה בתוך המתחם האפשרי ואינה 'טעות', פסיקה כשל בית הדין האזורי שבנדון דידן שלא נהג כך אלא במנהג רוב בתי הדין ורוב הפוסקים, ובפרט בנוגע לבני עדות אלה – ודאי ש'גם' היא אפשרית ואינה 'טעות', אף אנו סבורים כמותה, ולמצער – אף לו לא היינו פוסקים כמותבה בעצמנו – ודאי שלא הינו יכולים לקבל ערעור עליה ולקבוע ש'טעות' היא.

סוף דבר הערעור נדחה.