חיוב האב במזונות ילדים במשמורת משותפת בשל הכנסותיו הגבוהות

בית המשפט הכיר בכך שהגישה שננקטה על ידו אשר לחלוקת נטל המזונות עלולה להביא לכך שבמקרים של משמורת פיזית משותפת הנטל המוטל על האב יוותר גבוה מן הנטל המוטל על האם, אך סבר כי זוהי תוצאה ראויה במכלול נסיבות העניין: "מחויבות משותפת למזונות הקטינים בתקופה שמעת הגעתם לגיל 6 ועד לבגרותם תוך הכפפת האב למעורבות כלכלית גבוהה יותר בצד היתחשבות ביכולתו הכלכלית וביכולתה הכלכלית של האם, מביאה לטעמי לתוצאה נכונה ומדוייקת יותר, בהסתכלות רוחבית, מאשר חלוקת חבות אריתמטית טבלאית קרה" (ההדגשה הוספה – ע' פ'; שם).

החלופה הפרשנית לתקנת תש"ד הרואה בשני ההורים כחייבים במשותף במזונות הקטין מדין צדקה בהתאם ליכולתם הכלכלית היחסית – מבטלת את חיובו האפריורי של האב בתשלום המזונות ההכרחיים, ומותירה בידי בית המשפט שיקול דעת רחב לקבוע בכל מקרה לגופו – על בסיס מכלול הנתונים, ובהם גם הסדר המשמורת הפיזית שנקבע – את חלוקת המזונות שתבטיח ככל הניתן את טובת הילד בנסיבות העניין.

אשר על כן, גם דעתי היא כי יש להשיב את הדיון בבקשות שלפנינו אל בתי המשפט לעינייני מישפחה כדי שייקבעו את הסדר תשלום המזונות בהתאם לאמור בפסק דיננו זה. ה מ ש נ ה ל נ ש י א ה השופטת א' חיות: תמימת דעים אני עם חברי השופט ע' פוגלמן כי בשלה העת לאמץ פרשנות חלופית לתקנת תש"ד ולפיה החיוב במזונות ילדים בגילאי 15-6 חל מדין צדקה על שני ההורים גם בכל הנוגע למזונות ההכרחיים במקרים של משמורת משותפת וזאת תוך חלוקת החיוב ביניהם לפי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות הכנסה משכר עבודה.

...

תאריך הישיבה: ו' בכסלו התשע"ז (6.12.2016) בשם המבקש בבע"ם 919/15: עו"ד מאיה רוטנברג; עו"ד זרח רוזנבלום בשם המבקש בבע"ם 1709/15: עו"ד אמיר שי בשם המשיבים בבע"ם 919/15: עו"ד שלום כהן; עו"ד אנה רובינזון (גורביץ') בשם המשיבים בבע"ם 1709/15: עו"ד זאב הבר בשם היועץ המשפטי לממשלה: עו"ד רות גורדין פסק-דין השופט ע' פוגלמן: כיצד יתחלק נטל מזונות הילדים בין הורים יהודים המקיימים משמורת פיזית משותפת על ילדיהם, המתבטאת בחלוקה שוויונית של זמני שהיית הילדים אצל כל אחד מהם? זוהי השאלה העומדת להכרעתנו בגדרן של שתי הבקשות שלפנינו, שלגבי שתיהן החלטנו לעשות שימוש בסמכותנו לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולדון בהן כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה.

זאת, מטעמיה כפי שפורטו בחוות דעתה, ובפרט משום שסבורני כי אכן יהיה בפתרון זה כדי להגביר ודאות לגבי אופן נשיאת הנטל הכלכלי בין הצדדים להליך הגירושין ולצמצם את נקודות החיכוך שבין הצדדים להליך זה. משום כך, כפי שעמדה חברתי, יש יסוד להניח כי יופחת הצורך לחזור תדיר להתדיינויות משפטיות, אשר כידוע הליכי הגירושין רווים בהן גם כך. לנוכח טיבם וטבעם של הליכים אלה, אני סבור בדומה לחברתי, כי פתרון של "קיזוז רעיוני" הינו פחות ישים בחיי המעשה.

חברי השופט ע' פוגלמן נכון להצטרף אל המסקנה המעשית של חברתי השופטת ד' ברק-ארז במובן זה שהכלל המוצע על-ידה בפסקה 61 לחוות דעתה, יהווה ברירת מחדל במקרה טיפוסי של משמורת פיזית משותפת אשר ניתן לסטות ממנה, בציינו כי כלל זה משקף יישום ראוי של העקרונות שעליהם עמד בחוות דעתו, אך הוא מדגיש כי יהא על בית המשפט לענייני משפחה להפעיל בהקשר זה את שיקול דעתו בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

לעמדתו זו של חברי השופט פוגלמן אני מצטרפת משום שיש בה כדי לכנס את ההכרעה שאליה הגענו פה-אחד בסוגיה הנורמטיבית לכלל מסקנה מעשית-יישומית סדורה אשר על פיה יוכלו הערכאות הדיוניות לפסוק ולהכריע בסוגיית מזונות ילדים בגילאי 15-6 תחת משמורת משותפת המובאת תדיר לפתחן.

מדינת ישראל בתי הדין הרבניים תיק ‏1169832/6 בבית הדין הרבני האיזורי חיפה לפני כבוד הדיינים: הרב יוסף **** – אב"ד, הרב סיני לוי, הרב יעקב שרעבי התובע: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד מיכל שוויקה) הנתבעת: פלונית (ע"י ב"כ עו"ד ניר פייטלוביץ ועו"ד איילת דקל) הנידון: חיוב האב במזונות ילדים במשמורת משותפת החלטה

כמו כן, אם הכנסתה של האם אינה משמעותית, הרי שהאחריות הראשונית למזונות הילדים מוטלת על האב, ויתכן שהתוצאה תהיה שאין התכנות למשמורת משותפת.

כעת עולה השאלה – מה הייתה עמדתו של אפוטרופוס שהיה בית הדין מעמיד לילדים אלו? האם האפוטרופוס שמייצג רק את טובת היתומים אכן יעדיף שגובה ההכנסות בבית האם יעמוד על 11,000 ש"ח, ואלו בבית האב גובה ההכנסות יהיה רק 5,000 ש"ח. אתמהא.

...

בית הדין אביהם של יתומים – טובת הילדים אנו סבורים, שאף אם מדובר על חיוב משפטי אותו מטילה התקנה אף מעבר לגבולות דין צדקה – דהיינו אף במקום בו האדם אינו אמיד, או אף כשיש נכסים לילדים, מבחינה הלכתית יש להתחשב במצבה הכלכלי של האם, ובמיוחד כאשר מדובר על מציאות של משמורת משותפת, ונבאר דברינו.

לסיכום, יש לחייב את האב בתשלום מזונות, רק כאשר חיוב זה מקדם את טובת הילדים.

בית הדין יוסיף על חיוב המזונות, את חיוב האב למדור הבן בהיקף של 400 ש"ח. לאור כל האמור הוחלט: כמזונות זמניים ישלם האיש סך של 750 ש"ח עבור הבן [א'].

וכדברי ביהמ"ש המחוזי בתל אביב מפי כב' השופט שנלר: "ההלכה בפרשת פלוני, ניתן לראותה כהלכה אשר שינתה מהיסוד את כל הקשור לפסיקת מזונות ילדים בגילאים שבין גיל 6 לגיל 15..... מכל מקום, דומה כי בפרשת פלוני לא נזקק בית המשפט לפיתרון זה או אחר, בהיתחשב בחובת האב האמורה, אלא בסיס פסק הדין ביטול אותה פרשנות שתוצאתה חיוב אב במזונות הכרחיים בגילאים האמורים, וכי על כן יש לראות את כל חיובי המזונות מדין צדקה, כשלעניין זה שוים האב והאם. ההנמקה בתמצית, כי יש לפרש את תקנות תש"ד, באופן שלאחר גיל 6 החיוב במזונות הוא מדין צדקה בלבד. יתר על כן, אין לקבל פרשנות לפיה גם אם מדובר מדין צדקה חיובו של האב קודם ועיקרי לחיובה של האם " (ההדגשות אינן במקור - פ.ג.כ).

לצד כל זאת יש להבהיר, כי בפסק הדין ב-בע"מ 919/15 הזהיר בית המשפט העליון מפני שימוש בנוסחות אריתמטיות כאלו ואחרות, תוך שהוא מדגיש, כי בדונו במזונותיהם של קטינים על בית המשפט להפעיל שיקול דעת פרטני באשר לחיוב גופו בשים לב למכלול נסיבות העניין, והוסיף את הדברים הבאים: "וגם זאת יש לומר. אין מדובר בקביעת נוסחות אריתמטיות נוקשות הקושרות בין הכנסות ההורים והקף המשמורת הפיזית המסורה לכל אחד מהם לבין שיעור המזונות. פסיקת המזונות לעולם לא תסמוך אך על 'המספרים היבשים' – אם לעניין ההישתכרות של ההורים, אם לעניין יחס השהייה אצל כל אחד מהם. בטרם יפסוק באופן סופי את סכום המזונות על בית המשפט להוסיף ולהתבונן על התא המשפחתי שלפניו ועל נסיבותיו הפרטניות, ולהבטיח את חלוקת הנטל ההולמת ביותר תנאים אלה. הקביעה תהיה נטועה תמיד במכלול נסיבות העניין, כששיקול העל המנחה אותה הוא טובת הילד ורווחתו בבתי שני ההורים" (ראו: סעיף 126 לפסק דינו של כב' השופט פוגלמן עמ' 74-75).

כפי שיפורט להלן, במבחן המציאות ועם חלוף הזמן בפרט בשים לב למשכו של ההליך התברר, כי שאיפת האב הייתה להפחית את גובה החיוב במזונות ילדיו הקטינים ככל הניתן, ותו לא, וכי הצהרותיו בעיניין רצונו במשמורת משותפת נבעו ממניעים כלכליים גרידא ותוך שימוש לרעה בשינוי הדין הנוהג.

כן נטען על ידה, כי לסך האמור יש להוסיף סך חודשי ממוצע של 4,268 ₪ שמקורו בכספים אשר הופקדו בשנה האחרונה לניהול ההליך בחשבונו ממקורות שונים, לרבות בגין הכנסה בלתי מדווחת מעבודה שביצע עבור בני משפחתו.

...

בתום הדיון מיום 22.04.2021 ניתנה החלטה ובה נקבע לאמור: "בהינתן כי הליך המזונות נפתח לפני זמן רב ובכורח הנסיבות הדיון בהליך נדחה מספר פעמים בשל התפשטות נגיף הקורונה, בהינתן כי הליך מזונות הוא הליך דינמי ובפרט בנסיבות המקרה דנא, עת חלו שינויים בנסיבות בין היתר, במקומות העבודה של הנתבע ובמקום המגורים של הצדדים לרבות העובדה שהנתבע רכש את זכויות התובעת בדירה המשותפת, יש מקום לקבל השלמה של המידע טרם מתן פסק הדין בעניין המזונות. לכן אני מורה כדלקמן: הצדדים יגישו לתיק ביהמ"ש תוך 30 יום, דפי בנק בהתייחס לחשבונות העו"ש שלהם כפי שהוצהר עליהם בהרצאת הפרטים (התובעת בהתייחס לחשבון בבנק הדואר ובבנק הפועלים והנתבע בהתייחס לחשבון בבנק איגוד) בהתייחס לתקופה שמיום 1.4.2020 ועד 31.3.2021. הצדדים יגישו את דפי הבנק עצמם ולא דוחות אקסל או דוחות אחרים שנערכו בידי מאן דהוא. כן יגישו הצדדים תוך אותו מועד, תלושי שכר בהתייחס לתקופה שמחודש מרץ עד ספטמבר 2020 (כולל).התובעת תצרף תוך אותו מועד העתק של הסכם שכירות בתוקף בהתייחס לדירת המגורים המשמשת אותה ואת הקטינים, לרבות אסמכתאות בגין הוצאות החזקת המדור ככל שהם בידה, וזאת בהתייחס לתקופה שמחודש ספטמבר 2020 ועד מרץ 2021 (כולל). הנתבע יצרף את הסכם השכירות שעל פי טענתו נחתם בין אחותו הגב' ... ובין חברת עמידר הרלוונטי לתקופה של השנה האחרונה. כן יצרפו הצדדים תדפיסי אשראי בגין כל כרטיס אשראי שהם מחזיקים ללא יוצא מן הכלל בהתייחס לתקופה שממרץ 2020 ועד ספטמבר 2020 (כולל).כן יצרפו הצדדים אסמכתאות בעניין מסגרת האשראי שיש להם בכל אחד מכרטיסי האשראי שהם מחזיקים בידיהם, נכון ליום 1.4.2021. למותר להבהיר כי, הן על פי דיני הראיות והן על פי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, מי מבעלי הדין אשר לא יפעל בהתאם להוראות בית המשפט בכל הנוגע לגילוי המסמכים, יזקף הדבר לחובתו ,הן מבחינת המשקל הראייתי שיש למחדליו והן לעניין פסיקת ההוצאות בתום ההליך". בהתאם להחלטה האמורה הוגשו לתיק בית המשפט מסמכי הנתבע ביום 21.05.2021, ואילו מסמכי התובעת הוגשו ביום 23.05.2021.

ברי, כי אין המדובר בהיעדרויות שהן בגדר הנורמה, ושוכנעתי, כי הנתבע אכן נעדר מעבודתו לצורך צמצום הכנסתו בפועל כחלק מטקטיקה בניהול ההליך ולשם יצירת מצג שווא בעניין גובה ההשתכרות שלו.

כאמור, הכנסתם החודשית הפנויה של הצדדים דומה; במסגרת ההכרעה שניתנה בהליך הרכושי, אוזן שוויים של נכסי הצדדים, נכון למועד הקרע, מחצה על מחצה, ושוכנעתי עוד, כי גם בהתייחס ליתר הרכוש, אשר תמונת המצב לגביו התגבשה לאחר מועד הקרע, מצבם של הצדדים דומה, עת שווי דירת הנתבע נכון להיום דומה בגובהו לסכומי הכסף המוחזקים בידי התובעת או עבורה.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל בהרחבה, נקבע בזאת כדלקמן: א- הוצאות המדור - האב יישא בהוצאות המדור עבור כל ארבעת הקטינים בסך כולל של 1,660 ₪ (415 ₪ עבור כל קטין).

המשיב טוען כי ביצע שינוי תעסוקתי במקום עבודתו בהתאם להסכמות בעיניין משמורת משותפת, כך ששני הצדדים משתכרים בסכום דומה.

המשיב טוען כי המבקשת נותרה להתגורר בבית המשותף ולפיכך היא נושאת בשלב זה בתשלומי המשכנתא והוצ' אחזקת הבית.

הצדדים כולם הנם יהודים וחבות המשיב במזונות הקטין הנה עפ"י דינו האישי ועל פי תקנות הרבנות הראשית תש"ד ועל פי ההלכה שנקבעה ע"י בית המשפט העליון בבע"ם 919/15 , פסק דין מיום 19.7.17 (פורסם בנבו).

בנסיבות תיק זה כאשר אני מביאה בחשבון את כלל הפרמטרים הרלוואנטיים כמפורט להלן, איני מוצאת בשלב זה לחייב את האב במזונותיהם הזמניים של ילדיו הקטינים, מעבר לחיוב במחצית מהוצאות חינוך והוצאות רפואה מיוחדות.

כיום לא יכולה להיות מחלוקת כי נוכח שינוי תעסוקתי של האב הכנסתו נמוכה, נכון לעת הזו, מהכנסת האם, אך לא בלתי סביר לצפות כי ימצה פוטנציאל הישתכרותו ויפעל למיצוי בהקדם האפשרי.

- הוצאות המדור השכור בגין דירת האב גבוהות בכ 500- ₪ מהוצאות המדור הרעיוני בגין דירת מגוריי האם (דירה בבעלות משותפת של הצדדים).

...

יוער כי ההכנסה של בת הזוג אינה ידועה ואף נמחקה בתדפיס תנועות עו"ש. הלכה ידועה היא כי יכולתו של אב לשלם מזונות ילדיו הקטינים אינה נקבעת רק על פי הכנסתו בפועל מעבודתו, אלא נגזרת גם מפוטנציאל הישתכרותו, בהתאם למקצועו ולכישוריו 725 ; ע"א 239/85 עמיצור נ' עמיצור, פ"ד 17 ,721 ( (ר' ע"א 130/93 פרייס נ' פרייס, פ"ד לח( .

כך גם יש לתת את הדעת לשאלה כיצד כלכלו הצדדים את ילדיהם בתקופת החיים המשותפים, והאם הדבר נעשה מתוך אותן הכנסות בפועל המתקבלות גם כיום, שאם כן כי אז יפחת משקלה של אותה הישתכרות או הכנסה גבוהה מן העבר, כאשר לאחריה ההכנסה בפועל לתקופה ממושכת הייתה נמוכה.

" לאור האמור לעיל, מאחר והכנסות ההורים אינן גבוהות ומאחר ומדובר בשני קטינים, 594 ) אעמיד את צרכי כל אחד 14 בהתאם להילכת ורד (ע"א 552/87 ורד נ' ורד פ"ד מב 15 .

החלופה הפרשנית לתקנת תש"ד הרואה בשני ההורים כחייבים במשותף במזונות הקטין מדין צדקה בהתאם ליכולתם הכלכלית היחסית – מבטלת את חיובו האפריורי של האב בתשלום המזונות ההכרחיים, ומותירה בידי בית המשפט שיקול דעת רחב לקבוע בכל מקרה לגופו – על בסיס מכלול הנתונים, ובהם גם הסדר המשמורת הפיזית שנקבע – את חלוקת המזונות שתבטיח ככל הניתן את טובת הילד בנסיבות העניין.

...

מנגנון ההורה המרכז נקבע על מנת להבטיח שצרכיהם של הקטינים שאינם תלויי שהות ימולאו ולא ייוצר מצב בו כל הורה יצפה כי ההורה האחר ימלא משימה זו. בהסכם הגירושין שעליו חתמו הצדדים נקבע כי על האם לדאוג לספק את צרכי הקטינים ממקורותיה ומדמי המזונות שמשלם האב ומאז אישור ההסכם בשנת 2015 ועד היום היא עושה זאת ולא שוכנעתי כי לשנות מנגנון זה. 9 לאור האמור לעיל, התובע יישא בהוצאות לא תלויות שהות בהתאם לשיעור הכנסתו- 1,600 62% - סך מעוגל של 1,000 ₪ עבור שני הקטינים.

בענייננו ועל מנת לא לפגוע בטובת הקטינים, אני קובעת שפסק הדין יחול מחודש 02/2020 ומזונות היתר ששולמו ממועד זה ואילך יקוזזו מחלקו של האב בהוצאות החריגות העתידיות.

" סוף דבר לאור האמור לעיל, אני קובעת כדלקמן: 1 , התובע ישלם לנתבעת למזונות הקטינים סך של 2,300 ₪ מדי חודש החל מחודש 02/20 ועד הגיע הקטינים לגיל 18 ו/או עד לסיום לימודי התיכון - לפי המאוחר מבין שני המועדים.