לפני בקשה למתן פסק דין הצהרתי, שלפיו על המשיב 2 להמציא אישור פטור ממס שבח מקרקעין בנוגע לעסקת מכר שבוצעה בין המשיבה 1 למשיב 4.
לטענתו, בגין מכירת הדירה חב משיב 1 במס שבח ושומה בגין עסקה זו יצאה עוד ביום 18/8/99, כאשר סכום מס השבח לא שולם עד עצם היום הזה.
...
גם המשיב 2 סבור כי דין התובענה להידחות על הסף.
חוק מסוי מקרקעין (שבח, רכישה, מכירה) התשכ"ג-1963 קובע הליכים ייחודיים להשגה וערעור אחר החלטה של רשויות המס בעינייני מיסוי מקרקעין, ואין לאפשר למבקש לעקוף הליכים ייחודיים אלה בדרך של הגשת המרצת פתיחה לבית המשפט.
לאחר ששקלתי את טענותיהם של הצדדים הגעתי למסקנה כי יש לקבל את טענותיהם הטרומיות של המשיבים ולהורות על מחיקת התובענה: ראשית, סעיפים 87-88 לחוק מיסוי מקרקעין כוללים מסלול ייחודי של הליכי השגה וערר על שומות שהוציאו רשויות המס.
בהתאם להלכה הפסוקה, כאשר מותווה בחוק מסלול בירור ייחודי, יש ללכת בדרך זו ואין לאפשר עקיפתו על ידי הגשת תובענה רגילה (ע"א 367/85 מדינת ישראל נ' קיטאי); שנית, משיב 4 כופר בתוקפם של הסכם המכר ושל זכויות המבקש על פיו, ומקובלת עלי עמדתו, כי עד שמאפשרים למבקש לפעול במישרין ובשמו שלו (של המבקש) כלפי רשויות מס שבח, יש להקדים ולהכריע בפלוגתא זו. אלא שבהקשר זה, ולמקרא טענותיו של המשיב 4, אין קושי להוסיף ולקבוע, כי הכרעה אגבית בשאלה תוקף הסכם המכר, אגב דיון בשאלת מס השבח, לא תסיים את הסכסוך ויהיה צורך בהליכים משפטיים נוספים.
כוחם המצטבר של השיקולים הנזכרים לעיל מוביל למסקנה, כי אין מקום להעניק למבקש סעד הצהרתי בעניין מס השבח (לשיקול הדעת המוקנה לבית המשפט בעניין זה, ראו: ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהד' 7, בעמ' 562 ואילך).
