העובדה שהשטחים המשותפים אינם צמודים למושכר, כאמור בסעיף 9.5 להסכם השכירות, אין בה כדי לשלול הטלת חיוב בארנונה על המשיבה, ככל שהשימוש בפועל או האפשרות לשימוש בפועל בנכס, מצביעים על זיקה קרובה לנכס, גם אם אין מדובר בשימוש בלעדי.
...
כמו כן, נראה לי שיש לקבוע שהמשיבה, הינה בעלת זיקה קרובה לשטחים המשותפים ויש לחייבה בארנונה בהתאם לכך.
באשר להיקף החיוב, נראה לי שבהעדר נתונים מדויקים ביחס להיקף השימוש של כל אחד מהשוכרים בשטחים המשותפים, יש לקזז תחילה את השימושים הבלעדיים שאותם רשאית המשכירה לבצע באופן בלעדי למענה, להבדיל מפעולות ניהול לטובת כלל החנויות, ואת השימושים בשטחים הנותרים, יש לחלק בין המשכירה, השוכרים והמשתמשים במשותף, בהתאם לשימושים הרשאים, הם לעשות בשטחים המשותפים עבורם ועבור לקוחותיהם הפוטנציאליים.
במצב האמור, משלא נקבעו על ידי הועדה ממצאים המתייחסים לחלקה המדויק של המשיבה, בהתאם לעקרונות הנ"ל, אני מחזיר את העניין לועדת הערר, על מנת לקבוע את חלקה של המשיבה בשטחים המשותפים בהתאם לעקרונות הנ"ל.
בשים לב לתוצאה, אני מחייב את המשיבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.