להלן: "הקטינים".
פסק דין
במסגרת פסק דין זה אדרש לתביעת אם לחיוב אביהם של הקטינים במזונותיהם.
בנסיבות העניין ונוכח תוצאות ההליך ובייחוד נוכחת הגעת הצדדים להסכמה הדיונית אשר ייתרה את קיומה של ישיבת ההוכחות, כמו גם תוצאת פסק-הדין אשר הושפעה ממעברה החד צדדי של התובעת למקום מגורים המרוחק ממקום מגורי הנתבע ובנגוד להסכמות הצדדים בהסכם הגירושין, לא מצאתי מקום לחייב מי מהצדדים בהוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.
...
מכל המקובץ וכאמור לעיל, מצאתי להעמיד את פוטנציאל/הכנסות התובעת בגובה של כ-6,500 ₪ בחודש ואת הכנסות הנתבע לרבות פוטנציאל הכנסותיו בגובה של 16,800 ₪ בחודש.
לפיכך, לאחר שעיינתי באסמכתאות שצורפו ביחס להוצאות אלה (סך כולל של כ-1,300 ₪ בחודש) ובהינתן כי חלקם היחסי של הקטינים בהוצאות אלה נגזרים מתוך חלקה היחסי של התובעת בהוצאות כאמור (50% חלקם של הקטינים מתוך 50% חלקה של התובעת בהוצאות אלה) ובסך של 110 ₪ לחודש בעבור כ"א מהקטינים.
יש לציין כי לעניין זה נקבע בפסיקה כי:
"איננו סבורים שיש לעשות תחשיב מתמטי דקדקני ודווקני, כפי שנוקטות רבות מהערכאות ואף חלק ממאמרי המלומדים שפורסמו מיד ובסמוך אחר פרסום הילכת בע"מ 919/15 אלא יש מקום, לטעמנו, לתחושתו של השופט באשר לזהות ההורה עליו מוטל עיקר הנטל בגידול הקטינים ומתוך כך לשקלול – לאו דווקא מתמטי מדוייק – של הפרמטרים הנזכרים וזאת מתוך הנחה כי - כדוגמה בלבד – אפשר שגם אם יחס זמני שהיית הקטינים אצל ההורים עומד על 70% אצל האחד ו – 30% אצל האחר, הרי שההורה שהקטינים מצויים עמו מירב הזמן משקיע בעניינם השקעה גבוהה יותר באופן ניכר מהשקעתו של ההורה האחר שמתבטאת לא רק באותו יחסי מתמטי אחוזי של זמני השהייה– הכל כמובן תלוי נסיבות".
ראו לעניין זה, עמ"ש (מרכז) 11623-07-17 ד.ש נ' מ.ש, (פורסם במאגרים האלקטרוניים).
ביחס לגמלת הנכות המשתלמת בעבור הקטינים ס' ו-י' אני קובעת כדלקמן:
כספי הגמלה יופקדו בחשבון בנק ייעודי, אשר ייפתח על שם כל אחד מהקטינים ס' ו-י' בנפרד זה מזה.
ממועד זה ועד תום שירות החובה בצה"ל או שירות לאומי, ישלם הנתבע שליש סכום המזונות כערכם במועד הרלוונטי.
שירות חובה בצה"ל או שירות לאומי הינו תנאי לחיוב המפורט בסעיף זה.
ככל שהקטינים לא ישהו אצל התובעת שהות של קבע בתקופת השירות הצבאי או השירות הלאומי, ישלם הנתבע סכום זה ישירות לידי הקטינים.
