חיוב אישי ליקויי בנייה הרמת מסך

דיון בהרמת מסך – הטלת אחריות אישית על הנתבעים כפי שפורט לעיל אני קובעת כי חברת בנייה רוויה הנה חברה בבעלותו של מר יורם ישר.

יש מקום לטעמי גם לחייב את אסף באחריות אישית כלפי התובע, הן נזיקית והן חוזית, לאור חוסר תום הלב של אסף בניהול המו"מ עם התובע לגבי התוספת, בהצגת מצגי השוא לגבי החברה, בשל הפרת ההסכם, בשל הרמייה את התובע ובשל ליקויי הבנייה הקשים.

...

אני סבורה שיש גם מקום לראות ביורם כמי שהתקשר אישית עם התובע בהסכם.

לסיכום הנתבעים – חברת בנייה רוויה, יורם ואסף, ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, סך של 135,000 ₪, כאשר סכום זה יישא הצמדה וריבית מחודש 11/19 מועד הפרת ההסכם ועד התשלום בפועל.

הנתבעים ישלמו לתובעים שכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ₪ (15% מהסכום שנפסק).

יורם ישר בסוגיית חיובו האישי של יורם ישר לליקויי הבניה נקבע אמנם כי "יורם ישר היה המכוון והמנהל של פעילות חברת ישר והרוח החיה בו וככזה אף פיקח על ביצוע בניית הדירה", אלא שבימ"ש קמא לא מצא לנכון לחייבו באופן אישי לשאת בנזק בגין ליקויי הבנייה, משלא הוכח לטעמו כי יורם ישר התרשל בבצוע "מכוח עצמו", אף לא מכוח חבות חוזית משלא שוכנע "כי ישר התכוון לערוב במישרין כלפי התובעים". כן נדחתה טענת הרמת המסך בין חברת ישר ליורם ישר.

...

הרמת מסך בין חברת ישר לבין יורם ישר מסקנתי לפיה יש לחייב את יורם ישר באופן אישי בנזקי סגל להם נמצאה אחראית גם חברת ישר, וזאת מכוח העילה הנזיקית, מייתרת למעשה את הצורך לדון גם בשאלת חיובו האישי מכוח הרמת המסך.

ראשית, הוברר כי איבקו השקיעה ברחובות הירוקה, בנוסף להלוואת הבעלים בסך של 1.35 מיליון ₪, סכומים נוספים המצטברים לכדי סך נוסף של 242,000 ₪ כך שבפועל השקיעה איבקו ברחובות הירוקה 1,593,222 ₪ (ב"כ סגל מאשר נתון זה בעמוד 25 לסיכומיו); שנית, משיכת הכספים ע"י איבקו נעשתה לא רק עבור דמי ניהול וריבית אלא גם כהחזר ההלוואה עצמה; שלישית, מחוות דעת רו"ח יואב ברוקנר, שהוגשה מטעם משעל עולה כי בניגוד לנטען ע"י רו"ח בר- ששת (2,597,500 ₪) משכה איבקו מרחובות הירוקה בשנת 2001 רק 750,000 ₪; רביעית, ההלוואה שנלקחה ע"י רחובות הירוקה מבנק טפחות ואשר אכן נמשכה ע"י איבקו, נפרעה בסופו של דבר ע"י איבקו; חמישית, דמי הניהול שנגבו ע"י איבקו שיקפו שירותים שניתנו בפועל לרחובות הירוקה שהייתה מחוסרת מנגנון ניהולי/משרדי עצמאי משלה.

בנוסף לכך הוברר כי בעת הגשת בקשת הפירוק נותר ברחובות הירוקה מגרש שבסופו של דבר נמכר ע"י המפרק ב 2 מיליון ₪.

דיון בהרמת מסך – הטלת אחריות אישית על הנתבעים כפי שפורט לעיל אני קובעת כי חברת בנייה רוויה הנה חברה בבעלותו של מר יורם ישר.

מפסק דין שניתן בעיניינו של יורם ישר שם גם הוחלט על חיוב אישי של יורם ישר בתביעת ליקויי בנייה, עולה כי בבעלותו של יורם (או הייתה בבעלותו), חברה נוספת, בשם ש.י. ישר קבלנים (1989) בע"מ. מכאן כי יורם היה / עודנו, בעל חברות רבות.

...

אני סבורה שיש גם מקום לראות ביורם כמי שהתקשר אישית עם התובע בהסכם.

לסיכום הנתבעים – חברת בנייה רוויה, יורם ואסף, ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, סך של 135,000 ₪, כאשר סכום זה יישא הצמדה וריבית מחודש 11/19 מועד הפרת ההסכם ועד התשלום בפועל.

הנתבעים ישלמו לתובעים שכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ₪ (15% מהסכום שנפסק).

אשר לעילת החיוב האישי של הנתבע, נטען כי הנתבעת אינה חברה ריקה מתוכן אלא חברה המבצעת פרויקטים בשווי עשרות מיליוני שקלים, בעלת מוניטין רב בתחום הבניה והשימור, מעסיקה עשרות עובדים, מצבה הכלכלי מצוין, ואין עילה להרים מסך או לחייב את הנתבע באופן אישי.

דיון והכרעה עיון בכתבי הטענות ובסיכומי הצדדים מעלה שלוש פלוגתאות עיקריות: האחת, סכום הפצוי שיש לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים לצורך תיקון ליקויי הבנייה שבאחריותה; השנייה, סכום הפצוי שיש לפסוק לזכות התובעים בגין נזק לא ממוני; השלישית, סוגיית חיובו האישי של הנתבע בחוב של הנתבעת.

...

הנתבע לא הציג כל ראיה שנעשה ניסיון לתאם את ביצוע עבודות התיקון עם מומחה בית המשפט ועם התובעים, ושהנתבעת לא זכתה לשיתוף פעולה בנושא זה. אני מקבל אפוא את טענת התובעים שהנתבעת הפרה את ההסדר הדיוני שבו התחייבה שעבודות התיקון יבוצעו בפיקוחו של מומחה בית המשפט (וראו לעניין זה חקירת הנתבע בעמ' 97-94 לפרוטוקול; וכן חקירת המומחה בעמ' 8, שו' 18-2).

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה וניתנים סעדים כדלקמן: הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעים סך של 186,600 ש"ח בגין עלות תיקון הליקויים.

כמו כן ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לכל אחד מיחידי התובעים 6-2 סך של 10,000 ש"ח בגין נזק לא ממוני, ובסך הכול 50,000 ש"ח. לבסוף, יישאו הנתבעים במלוא הוצאות התובעים כנגד קבלות וכפוף לחתימה על פסיקתה וכן בשכר טרחת בא כוחם בסך של 55,364 ש"ח (שהם 20% מהסכום שנפסק בצירוף מע"מ).

התובעת ביקשה לאמץ את קביעות המומחה, ולחייב את הנתבעת לשלם לה בגין ליקויי הבנייה בדירה 69,420 ₪.

בנסיבות שלפני, בהן הטיעון הוא בבחינת מסקנה יותר מאשר תשתית עובדתית, אינני מוצאת בעובדה כי הנתבע משמש בפועל כמנהלה של הנתבעת, ובתור שכזה הוא המתוה את אופן פעולתה, ואף אם הציג עצמו כבעליה, יסוד איתן מספיק להרמת מסך.

לכן, לטעמי, רמת הראייה שעל התובעת להביא, על מנת לחייבו אישית מכוח תפקידו בנתבעת, גבוהה יותר.

...

באותה המידה, איני רואה כיצד ניתן לקזז מן הסכומים שחבה הנתבעת לתובעת, על יסוד טענת הנתבעת כי הצדדים כרתו ביניהן הסכם ויתור מותנה, על פיו, אם יועבר סכסוך ביניהם למישור המשפטי, רשאית הנתבעת לקבל חזרה את מלוא הסכומים שויתרה על גבייתם, או ששילמה לתובעת (על דרך קיזוז מתמורת המכר).

סיכום א. התביעה כנגד הנתבע נדחית.

התביעה נגד הנתבעת מתקבלת בחלקה: (1) הנתבעת תשלם לתובעת 235,372 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.