מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חיוב אב במזונות ילדים במשמורת משותפת

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2019 ברבני חיפה נפסק כדקלמן:

מדינת ישראל בתי הדין הרבניים תיק ‏1169832/6 בבית הדין הרבני האיזורי חיפה לפני כבוד הדיינים: הרב יוסף **** – אב"ד, הרב סיני לוי, הרב יעקב שרעבי התובע: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד מיכל שוויקה) הנתבעת: פלונית (ע"י ב"כ עו"ד ניר פייטלוביץ ועו"ד איילת דקל) הנידון: חיוב האב במזונות ילדים במשמורת משותפת החלטה
...
בית הדין אביהם של יתומים – טובת הילדים אנו סבורים, שאף אם מדובר על חיוב משפטי אותו מטילה התקנה אף מעבר לגבולות דין צדקה – דהיינו אף במקום בו האדם אינו אמיד, או אף כשיש נכסים לילדים, מבחינה הלכתית יש להתחשב במצבה הכלכלי של האם, ובמיוחד כאשר מדובר על מציאות של משמורת משותפת, ונבאר דברינו.
לסיכום, יש לחייב את האב בתשלום מזונות, רק כאשר חיוב זה מקדם את טובת הילדים.
בית הדין יוסיף על חיוב המזונות, את חיוב האב למדור הבן בהיקף של 400 ש"ח. לאור כל האמור הוחלט: כמזונות זמניים ישלם האיש סך של 750 ש"ח עבור הבן [א'].

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

נטען כי האב עשה כל שלאל ידו כדי להגיע להסכמות עם האם מחוץ לכותלי בית המשפט , אך האם עמדה על כך שתמשיך לקבל מזונות מלאים למרות השינוי המהותי במשמורת .
האם הפניתה לאפשרות הקבועה בהסכם למשמורת משותפת והאב הסכים לכך .
לטעמי האיזון הנכון בין הרצון לא לתת פרס לאב על תרומתו לנתק בין האם לבין הקטינים לבין הרצון למנוע מצב בו האב ובעקבותיו הקטינים יגיעו למצב של חרפת רעב , הנו להקפיא את חיוב האב במזונות הקטינים .
במישור המשפטי יהיה על האב לשכנע כי היתקיימו כל המבחנים שנקבעו בפסיקה לחיוב אם לשלם מזונות ילדים לאב עבור הקטינים , בשונה ממה שהוסכם בהסכם הגירושין וכאשר לפי החומר המצוי בתיק הכנסת האב היא כימעט כפולה מהכנסת האם .
...
האם הגישה ערר על ההחלטה והערר נדחה .
לאחר עיון בבקשה , בתגובה , בתיק ובתיקים הקשורים החלטתי להעתר לבקשה בחלקה ע"י הקפאת גביית חיובי מזונות מהאב ע"י האם והמל"ל מיום 1.8.21 מהטעמים שיפורטו להלן .
על כן , אני דוחה את הבקשה לחייב את המשיבה במזונות זמניים של הקטינים .

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

הגירושין וגם נוכח ההלכה שהתחדשה בבע"מ 919/15 התובע טוען וכאמור כי במו"מ עובר לחתימת הסכם הגירושין, הביע הוא מורת רוח מעצם הדרישה לחייבו בתשלום מזונות לילדיו ובהתייחס לכך שבעת עריכת הסכם הגירושין הרויחה האם משכורת חודשית גבוהה משלו, ומתקיימת ביניהם משמורת משותפת שויונית עת במהלך שבועיים שוהים הקטינים 7 ימים עם כ"א מההורים.
התובע טוען כי הוא "ניכנע" לשלם לידי הנתבעת סך של 2,900 ₪ לחודש למזונות הילדים אך לאחר שהיועצים המשפטיים שלו הסבירו לו כי נוכח ההלכה המשפטית בעת ההיא מוטלת על אב חובה אבסולוטית לשלם מזונות הכרחיים לילדיו וזאת בלי להיתחשב במקורות ההכנסה של בת הזוג, ובלא להיתחשב בגילאי הילדים.
בעניינינו הוברר כי האב אשר קיים משמורת משותפת שויונית כבר מתחילת הפירוד של הצדדים ושילם המזונות שהושתו עליו למרות מצבו הכללי המאתגר, תוך הפניה כי הוא נאלץ להסכים לחיוב האמור ונוכח הוראות הדין אותה עת, הוא גם השתמש לשם כך בכספים אשר קיבל מתמורת חלקו בדירה המשותפת, אולם גם אלו הולכים וכלים.
...
הנתבעת טענה כי התובע נותן גם שיעורים פרטיים, התובע הכחיש זאת ולשאלת בית המשפט מדוע אינו עושה כן כבר בשלב אישור הסכם הגירושין, השיב: "אני מורה שנה ראשונה במערכת, משכורת 6,500 ₪. מלמד ספרות ותנ"ך, במקצועות
הנתבעת אישרה גם בחקירתה הנגדית כי כל ילד מקבל מהמוסד לביטוח לאומי מענק שנתי 18 ₪ בראשית שנת הלימודים ועל סך של כ- 1,000 ₪ דהיינו, תוספת בממוצע סך של כ- לחודש: "ת: תשלום בית ספר שנתי אני משלמת. אני מקבלת 2,000 שח. שילמתי 1500 שח לגדול
סיכום לאחר שבחנתי כלל הנתונים כאמור לעיל, תוך התייחסות גם לכך שמדובר במזונות שנקבעו בהסכם כולל , ותוך התייחסות גם להתחייבויות שנטלה על עצמה הנתבעת בהסתמך על ההסכמות שבהסכם הגירושין נחה דעתי לקבוע כדלקמן: החל מיום 10.9.20 ובכל 10 לחודש שלאחריו ישלם התובע לנתבעת למזונות הילדים סך של 500 ₪ לחודש לכ"א מהם (ובסך הכל תשלום מזונות בגובה 1,000 ₪ לחודש, כולל מדור).

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2017 ברבני אריאל נפסק כדקלמן:

זאת לעומת פסקים שניתנו לאחרונה בבתי הדין בעיניין חיוב האב במזונות הילדים במשמורת משותפת, שבהם לא הוקטן חיוב האב למרות קיום משמורת משותפת – ראה פסק הדין של בית הדין בבאר שבע בתיק תיק 147728/12.
...
וכך נכתב שם ביחס לשינוי הגישה בעניין כריכת מזונות ילדים: גם בתי המשפט, בחלקם, אימצו גישה זו – ראה האמור בהרחבה בתמ"ש 58482-07-15 (בית המשפט לענייני משפחה ירושלים, כב' השופט ערן שילה, לא פורסם), שם צוטט מרמ"ש (מחוזי חיפה, כב' השופט ג'יוסי) 4566-12-14 (ד' נגד א' (26.7.15)): יחד עם זאת ובהתייחס לפסק הדין בבג"ץ הנ"ל, סבורני כי יש בדברי כב' הנשיא (בדימוס) השופט א' גרוניס בדנג"ץ 6454/14 פלונית נ' פלוני ובית הדין הרבני (23.12.14) הסיר את אותה אי־בהירות בנושא שהתעורר בעקבות בג"ץ 5933/14 והבהיר כי ניתן לכרוך בתביעת גירושין את סוגיית מזונות הילדים כפי שנפסק עוד בעבר, אולם כריכה זו אינה מונעת הגשת תביעת מזונות עצמאית על ידי הקטין לבית המשפט לענייני משפחה.
סבורני כי אין לבית משפט זה עדיפות נורמטיבית על הכרעות בתי הדין הרבניים באופן שמאפשר לבית המשפט להתעלם מהחלטותיהם.
ושם (עמוד 114): מכל הטעמים האמורים, לא מצאנו לא הצדקה פורמאלית, אף לא עניינית לצמצום סמכותם של בתי הדין הרבניים בעניין מזונות הילדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו