מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חידוש הליכי הוצאה לפועל לאחר קבלת פסק דין בהתנגדות לביצוע שטר

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

בפניי תובענה שהוגשה על דרך המרצת פתיחה למתן פסק דין הצהרתי, בגדריו מתבקש בית המשפט לקבוע, כי המשיבה הנה החייבת על פי שטר שמספרו 0010272 מיום 15.4.1993 משוך מחשבון בנק הפועלים מספר 695300, אשר הוגש לבצוע במסגרת תיק הוצאה לפועל מספר 02-30295-95-3.
כבוד הרשמת קבעה, כי לא הוכח כי החייבת שבפניה חבה בגין השיק נשוא תיק ההוצאה לפועל ומשכך הורתה על ביטולם של ההחלטות מיום 4.12.2017 ומיום 16.12.2017, שעניינן תיקון מספר תעודת הזהות של החייבת וחידוש ההליכים בתיק ההוצאה לפועל.
עוד טען המבקש, כי קיימת סבירות גבוהה כי בציון מספר תעודת זהות השגוי (04919639) על גבי השיק, וכן בהתנגדות שהגישה המשיבה בעיניין השיק, יש כוונה מצד המשיבה להתל במבקש ובערכאות שדנו בעיניין השיק, לרבות בהליכי הוצאה לפועל, כל זאת במטרה לחמוק מחובה של המשיבה על פי השיק שנמשך על ידה ומחשבונה.
זאת, עת המבקש הגיש בקשתו לסעד הצהרתי בתיק דנן 23 שנים לאחר שזכה בפסק דין, 11 שנים לאחר שקבל מכתב מטעם בנק הפועלים, ו-8 שנים לאחר ניסיונו הראשון לתקן את מספר תעודת הזהות של החייבת בתיק ההוצאה לפועל.
לחזוק מסקנה זו, ניתן לראות בהחלטת כבוד הרשמת, כי ככל שיינתן פסק דין הצהרתי כנדרש, תיק ההוצאה לפועל, שהוא מסוג "שטרות" יישאר פתוח וההליכים בו ימשיכו.
...
במסגרתה הבקשה לביטול ההחלטות, טענה המשיבה, בין היתר ובתמצית, כי האזהרה בתיק ההוצאה לפועל כלל לא נמסרה לידיה, כי ההחלטה לשינוי מספר תעודת הזהות ניתנה לאחר חלוף 23 שנים מיום פתיחת תיק ההוצאה לפועל, כי לא ננקטו בתיק ההוצאה לפועל פעולות במשך זמן ניכר, כי לא היה מקום להיעתר לתיקון פרטי החייבת וכי השיק הינו מזויף ואינו נושא את חתימתה של המשיבה.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי עלה בידי המבקש להוכיח את התובענה ברמה הנדרשת במשפט אזרחי.
משכך, דין הבקשה בדרך של המרצת פתיחה להתקבל.
על כן אני קובע, כי המשיבה הינה החייבת על פי שטר (שיק) שמספרו 0010272 מיום 15.4.1993 משוך מחשבון בנק הפועלים מספר 695300, אשר הוגש לביצוע במסגרת תיק הוצאה לפועל מספר 02-30295-95-3.

בהליך רשות ערעור על הוצאה לפועל (רצ"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 15.12.20, בעקבות פסק הבוררות מיום 1.4.19, עתר המשיב לחידוש ההליכים בתיק ההוצאה לפועל.
כבוד הרשמת הפניתה להוראות תקנה 108(ד) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם- 1979 (להלן: "התקנות"), לפיה בנסיבות בהן ניתן פסק דין לטובת מבקש הבצוע לאחר שניתנה רשות להיתגונן, הליכי ההוצאה לפועל יימשכו בהתאם לפסק הדין, בתיק שבו הוגשה הבקשה לבצוע שטר.
יש להורות על תיקון הלאקונה בתקנות ההוצאה לפעול כך שמיום מתן פסק הדין בתיקי תביעות יינתנו לחייב אותם מספר ימים שמקבל חייב לאחר המצאת האזהרה, דהיינו לפחות 21 יום לצורך הסדר התשלום המלא בתיקי הוצאה לפועל טרם שניתן יהיה לנקוט כנגדו הליכי גבייה.
המשך ההליכים בתיק הוצאה לפועל שניפתח לבצוע שטר, לאחר דחיית ההיתנגדות לביצועו, הנה הוראה בחוק ההוצאה לפועל, ולא "שאלה עקרונית" כפי שמנסה המערער לטעון בבקשתו.
...
אין בידי לקבל את טענת המערער כי החלטת בית משפט קמא אינה מנומקת.
שכן אחרת יוצא הנושה נפסד כל אימת שחייב מגיש התנגדות והתנגדותו נדחית.
לאור כל דבריי שלעיל, הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בספטמבר 2016 הגיש המשיב בקשה לבצוע שטר בלישכת ההוצאה לפועל בגין שיק שמשכה המבקשת לטובתו (שמועד פרעונו 3.8.2016) ושבוטל על ידה לאחר מכן (להלן: השיק הראשון).
בעקבות האמור חידש המשיב את הליכי ההוצאה לפועל לגבי השיק הראשון נגד המבקשת, וזו הגישה היתנגדות לבקשה לבצוע השטר ובקשה להארכת מועד להגשתה.
בפסק דין מיום 10.5.2020 קבע בית משפט השלום, בהמשך לקביעותיו בהחלטה מיום 31.1.2019, כי אין מקום לקבל את הטענה למעשה בית דין בשל ההחלטה מיום 14.2.2018 בכל הנוגע לטענות המכוונות לאירועים לפני יום 9.10.2016, גם אם בהחלטה זו קיימות קביעות לגביהם.
מכאן הבקשה שלפניי שבה נטען כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי סטה ללא הצדקה מקביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום ואף מההחלטה מיום 25.1.2018 שבה הגדיר רשם ההוצאה לפועל עצמו את גבולות סמכותו לידון ולהכריע במחלוקות בין הצדדים.
...
בהמשך לכך, בית המשפט מצא את גרסת המבקשת, שטענה כי השיק ניתן על ידה למשיב על בסיס מצג שלפיו חלק הארי של הסכום נועד לתשלום עבור שירותים עתידיים, עדיפה.
לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
הבקשה נדחית אפוא.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

מאוחר יותר הגיעה התובעת להסכם ביחס לשיקים של אשתו של פח'רי, אולם ההסכם לא קויים ובעקבות כך חודשו הליכי ההוצאה לפועל והחוב עומד ע"ס של יותר מ- 230,000 ₪.
דיון והכרעה אקדים אחרית לראשית ואומר, כי לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים בכתב ובעל פה ולכלל החומר שהוגש לתיק והוצג בפניי, ולאחר שהתרשמתי מהעדים באופן ישיר ובחנתי סיכומי ב"כ הצדדים המלומדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה השטרית להיתקבל.
לפיכך, ומשניתנה רשות להיתגונן, הופכת הבקשה לבצוע שטר לכתב תביעה בסדר דין מקוצר מכוח תקנה 108(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, והופך התצהיר שצורף לכתב ההיתנגדות לכתב הגנה, בהתאם לתקנה 20(ה) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
  התוצאה במכלול האמור בפסק דין, התביעה השטרית מתקבלת במלואה.
סכום זה יתוסף לחוב בתיק ההוצאה לפעל הנ"ל. המזכירות תחלט את הפיקדון בתיק על פירותיו ותעבירו לב"כ התובעת, אשר באחריותו לעדכן את תיק ההוצאה לפועל בפסק דין זה ולהקטין את החוב בתיק ההוצאה לפועל בהתאם וכמתחייב מהוראות חוק ותקנות ההוצאה לפועל.
...
בשים לב לאמור לעיל, אני קובע כי בנסיבות העניין, האיחור שהיה במועד הצגת השיקים לפרעון, אינו גורם לפקיעת החיובים בשיקים ואין מקום לתחולת סעיף 39 לפקודת השטרות.
  התוצאה במכלול האמור בפסק דין, התביעה השטרית מתקבלת במלואה.
בשים לב למכלול השיקולים המפורטים בסעיפים 152 ו- 153 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 ותוך שאני משווה לנגד עיני את התנהלות שני הצדדים בתיק, ותוצאת פסק הדין, אני מחייב את הנתבעת באגרות והוצאות משפט בסכום כולל של 8,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

משלא שולמו התשלומים לפי הסכם הפשרה הנ"ל, חודשו הליכי ההוצאה לפועל נגד המבקש.
בהמשך לכך הגיש המבקש תביעתו דנן לביטול פסק הדין הנ"ל. התביעה הוגשה נגד קופיקס ונגד שני משיבים נוספים שהם החייבים בתיק ההוצאה לפועל.
כעבור מספר ימים הגיש המבקש בקשה למתן צו זמני לעיכוב ההליכים בתיק ההוצאה לפועל.
בנוסף, נטען כי הבירור העובדתי נעצר עקב עיכוב ההליכים כנגד המשיבה 2, כאשר מן הראוי היה כי ההליכים נגדה לא יעוכבו אלא שתנתן רשות להמשך ניהול ההליך להוכחת טענות ההגנה שנטענו בהתנגדות לבצוע השטר.
המבקש חתם על יפוי כוח בפני עו"ד מורקוס וכן על תצהיר התומך בהתנגדות ונטען כי התעדכן בעבר ממר פח'רי. הדעת נותנת, כי בעל דין אשר מיתנהל נגדו הליך משפטי לרבות תיק הוצאה לפועל בסכום של מאות אלפי שקלים, יפעל באופן סביר במטרה לברר גורלו של ההליך המשפטי ולא לנהל את ההליך באמצעות "מתווך" או ללא יצירת קשר עם ב"כ במשך כשלוש שנים.
זאת ועוד, בעניינינו לא מדובר בבקשה רגילה למתן סעד זמני בערכאה הדיונית, אלא בבקשה למתן סעד זמני של עיכוב ביצוע פסק דין אשר התנאים לקבלתה הם מחמירים יותר, מאחר ולמבקש כבר היה את יומו בבית המשפט ועצם מתן פסק הדין כנגדו המאשר הסכם הפשרה שהושג בין ב"כ הצדדים, משנה את נקודת האיזון בין בעלי הדין.
...
באותו הליך אשר התנהל בפניי אישרתי הסכם פשרה שהושג בנוכחות ב"כ המבקש וב"כ המשיבה 1 (להלן:"קופיקס"), ולפיו סוכם כי המבקש ישלם לקופיקס סך של 250,000 ₪ לסילוק חובו בתיק ההוצאה לפועל הנ"ל, העומד על כ- 350,000 ₪.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי מאזן הנוחות אינו נוטה במובהק לטובת המבקש.
מסקנתי היא כי בפני המבקש קשיים לא מעטים בהוכחת תביעתו וכן בשכנוע בית המשפט במאזן הנוחות ושיקולי הצדק והיושר.
המזכירות תמציא החלטתי זו לב"כ הצדדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו