חזקת שיתוף במשק חקלאי במעמד בן ממשיך

בגין חוב זה, ניתן פסק דין של משקם מכוח חוק ההסדרים במיגזר החקלאי ומונה כונס נכסים נוסף, הוא משיב 2.

נקבע כי למבקשת אין זכויות מכוח חזקת השתוף שעה שהמשק מעולם לא נרשם על שמו של יצחק.

לא ברור אם הזכויות שעברו כביכול בירושה כוללות את המשק, בשים לב לטענה הנוספת של המבקשת לפיה ליצחק היה מעמד של "בן ממשיך". בבקשה שלפניי טוענות המבקשות כי בית המשפט המחוזי היתעלם מעדותו של יו"ר ועד האגודה של המושב לפיה יצחק הוא אכן "בן ממשיך". פסק הדין הראשון הכיר בזכויותיהן של הנשים - המבקשת והסבתא אשר בנעליה ניכנסות מבקשות 2-5 – להגנה מפני פינוי וקביעתו כי זכויותיהן משותפות לבעליהן היא קביעה פוזיטיבית ומהוה "השתק פלוגתא". משכך, אף בוטל ההסכם עם הקונים וניתן על ידה סעד כספי וכנגד הבעלים בלבד.

...

אין די בעדות של נציג ועד האגודה של המושב אליה מפנה המבקשת לבסס את המסקנה כי יצחק הוא "בן ממשיך". קיימת פרוצדורה קודמת למינוי "בן ממשיך" הדורשת אישור של כל המוסדות הרלוונטיים - אגודת המושב, הסוכנות היהודית ומינהל מקרקעי ישראל.

אף מנימוק זה דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית.

מדינת ישראל בתי הדין הרבניים תיק ‏ 618323/7 בבית הדין הרבני האיזורי צפת לפני כבוד הדיינים: הרב חיים בזק – אב"ד, הרב שלמה שושן, הרב איתן זן בר התובע: פלוני (ע"י ב"כ טו"ר אבנר הן) הנתבעת: פלונית (ע"י ב"כ עו"ד דוד אמסלם ועו"ד מורן אזנקוט) הנידון: חזקת שתוף במשק בו לבעל מעמד 'בן ממשיך' פסק דין

משך הנישואין והשיתוף הכלכלי: יכולים להצטרף לראיות דלעיל על כוונת שתוף במשק בכללותו, אך לא די בכך להוכחת כוונה זו לגבי השטחים החקלאיים, דירת ההורים ודירת האירוח.

...

לסיכום, נוכחנו כי היו השקעות ממשיות בבית בו התגוררו הצדדים, במסעדה, ובבניית השלד שהיה מיועד למגורים.

הכרעת הדין המסקנה המתבקשת מקיבוץ כל הראיות שהובאו לעיל, היא שיש מקום להחיל על הצדדים את הלכת השיתוף הספציפי.

החלטה באשר לחלוקת הזכויות לאור כל האמור קובע בית הדין כי הזכויות במשק יחולקו כדלהלן: בדירת המגורים, המסעדה והשלד, כולל הקרקעות שעליהן הם עומדים וכן לגבי החצר, קיים שיתוף ספציפי והם יחולקו בשווה בין שני הצדדים.

כוונת המנוח היא גם בהסכם רכוש עליו חתם עם הנתבעת לפני שנישאו, בו הגדירו הזכויות שיגיעו התובע גם חתום, כי כוונת המנוח הייתה שהתובעים יקבלו לאחר פטירתו חזקה בלעדית במשק, כך התנהג כל חייו.

מתנה עם התחייבות בלתי חוזרת, במסגרתה בונה הבן הממשיך ביתו במשק, ממשיך את הוריו ללא קשר לפעילות חקלאית.

הצהרה והתחייבות זו ניתנים על ידינו בתמיכה לבקשה של הבן הממשיך הנ"ל להיתקבל כמועמד להתיישב במשק הנ"ל במעמד של ממשיך.

(( הגדול בירושלים, ( 24.6.21 אלא שטענת הנתבעת לשיתוף ספציפי במשק, איננה גוברת בנסיבות כאן, על הוראת מינוי בן ממשיך, שנעשה שנים קודם לנישואים שניים, והיה ידוע קודם להם.

...

בנסיבות כאן, אשר לתיקון ההוראה בהתאם לרצונו של המנוח (קרי, מה היה מצווה אלמלא הטעות בעובדה), הרי שמכל שפורט עד כאן, עולה שלא היה משנה את התקופה שנקבעה בהסכם עליו חתמו בעבר (וקיימו בהתנהגותם), למגורים במשק "כל ימי חייה". על כן הוראה זו בצוואה תתוקן (באותו הסעיף בו הטעות, בס' א רישא), כך שבמקום "שנה", יבוא "כל ימי חייה". לסיכום, נוכח כל שפורט לעיל, נדחית ההתנגדות לקיום צוואת המנוח.

סיכום מכלל הנימוקים שפורטו, מוצהר בזאת, כי מינוי הבן הממשיך במשק (התובעים) על כנו, לא בוטל ולא נמצא לבטלו, ונדחית התביעה להצהיר כי הזכויות במשק לנתבעת.

ההתנגדות לקיום צוואת המנוח, נדחית.

לאחר מכן, לגירסתה, לקחו על עצמם את כל עניין פיתוח המשק והפעלתו ודאגו להחזירו לשליטתם ולרכז את כל השטחים החקלאיים שהיו שייכים לנחלה והיו מוחכרים אז ע"י האגודה, ולהשכירם, ובכך הגדילו את הכנסותיהם.

נוכח אופיים ומהותם, הוצאו הנכסים החיצוניים מגדר תחולת חזקת השתוף והסדר איזון המשאבים, שכן משטרים אלה מתייחסים במהותם לנכסים ולזכויות אשר נצברו ונרכשו על ידי בני הזוג במהלך הנישואין (א' רוזן - צבי, יחסי ממון בין בני 31 .

בתצהירה טוענת התובעת, כי הנתבע פנה לאחיו ע.ר. (להלן: "ע") , אשר היה בעל 22/32 מהזכויות בנחלה, ושיכנע אותו לוותר על מעמדו כבן ממשיך, בכפוף לכך כי הצדדים ישלמו את החובות אשר רבצו על הנחלה.

...

בנסיבות אני מורה כי החל מיום 1.9.19 וכל ראשון לחודש השוטף, ועד לפינויה של התובעת את בית המגורים, יחויב הנתבע רק בתשלומי אחזקת הבית ובמחצית מדמי המזונות של הקטינים היינו בסך של 1750 ₪ מדי חודש בחודשו.

בנסיבות אני מורה כי האב יישא החל ממועד הפינוי במזונות הקטינים בסך של 3500 ₪ לפי הפירוט הבא : לקטין א' – 1700 ₪.

מגיל הבגרות של הקטינים ועד למועד השחרור משירות סדיר בצה"ל ישלם הנתבע שליש מסכום דמי המזונות בערכם באותה העת לידי התובעת.

א. כזכור, טוען התובע, כי המקרקעין מהווים חלק מקרקעות אשר ניתנו לשימוש המושב כבר רשות במסגרת חוזה משבצת, כאשר הנתבעים 1 ו-2 חברים במושב ובמעמד ברי רשות כלפי התובע בתחום המקרקעין, שם הוקצה לשימושם החקלאי חלק משטחי המושב הידוע כמשק 17, כאשר תנאי הרשות והשמוש המותר במקרקעין מבחינת התובע מפורטים גם בחוזה המשבצת.

(7) על פי אישור הסוכנות יש לנתבעים הזכות להחזיק (ההדגשה שלי-ר.ש.) במשק בהתאם להסכם בין ההורים לבין "הבן הממשיך". במאמר של המלומדת ד"ר סמדר אוטולנגי ז"ל ההסדרים המשפטיים בנוגע לירושת משק במושב עובדים, אשר פורסם בעיוני משפט ט(3) 469 נאמר בין היתר בהקשר לתקנת "הבן הממשיך", תקנה 3 א (א) לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל"ג – 1973 (11): "בן ממשיך"– מקור מעמדו התקנה מציינת מספר מקורות משפטיים להחזקת "הבן הממשיך" במשק: (א) הסכם עם הוריו; (ב) ירושה; (ג) בר-רשות של מוסד מיישב או של האגודה; (ד) התחייבות בלתי חוזרת עם הוריו".

גם כאשר יש אפשרות חוקית לעריכת הסכם, עדיין צריך לבדוק מה תכנו של ההסכם: האם ההסכם הנו לתקופת ההווה בלבד; דהיינו, הענקת זכות חזקה ושתוף בשימוש ובעיבוד רק יחד עם ההורים, שמא גם לתקופת העתיד; דהיינו, לאחר פטירת ההורים.

...

לפיכך, אני מורה כדלקמן: ניתן בזה צו מניעה קבוע כנגד הנתבעים 1 ו-2, להפסקת כל שימוש שאינו חקלאי ו/או ללא היתר התובע בכתב, בכל חלקי המקרקעין שבחזקת הנתבעים הידועים כחלקות 25, 26 בגוש 7524 במושב חגור, משק 17, לרבות שימוש של מחסן צעצועים במבנה אשר סומן 7 ושימוש של מחסן מחשבים במבנה אשר סומן 15, במפת תרשים השטח נספח ב' לתביעה (למען הסר ספק סומנה על ידי במ/1).

כדי לאפשר לנתבעים להערך לפי הצוו אני מורה, כי הצו ייכנס לתוקף ביום 1.12.06.

כדי לאפשר לנתבעים לנסות לקבל היתרים כדין בגין המבנים כולם או חלקם, ולמצות ההליכים הדרושים לכך, אני קובעת, כי צו זה ייכנס לתוקפו ביום 1.3.07.