חזקת סרסרות לפי סעיף 200 לחוק העונשין

אשר לחזקה שבחוק (או חזקה שבדין) נאמר בספרו של קדמי כך: "ככלל, חזקה שבחוק הנה חזקה שנקבעה על ידי המחוקק; להבדיל, מן החזקה שבעובדה ש'מעמדה' בתור כזו, בא לה מן ההלכה הפסוקה. כפי שכבר נאמר, חזקה שבחוק: יכול שתהיה חזקה 'ישירה' לאמור – ללא צורך בהוכחת תשתית עובדתית להקמתה (כגון חזקת השפיות שהיתה קבועה בשעתו בסעיף 18 לחוק העונשין); ויכול שתהיה 'עקיפה', לאמור – שכוחה מותנה בהוכחת תשתיתה (כגון: חזקת הסרסרות שבסעיף 200 לחוק העונשין).

...

בנסיבות אלה ולו בשלב זה, לא מצאתי להיעתר לבקשת הנאשם.

בנוסף, מצאנו כי חלק מהאדנים להכרעתו של בית הדין האזורי אינם מבוססים, כמפורט לעיל.

לאור האמור, בהעדר הוכחה מספקת לכך שהמערער העסיק את העובדת הזרה לא מתקיימים הרכיבים העובדתיים הדרושים לצורך הוכחת שתי העבירות בהן הואשם (העסקה שלא כדין וללא ביטוח רפואי) - הגענו למסקנה כי יש לזכות את המערער, ולו מחמת הספק.

אשר על כן, אנו מקבלים את הערעור, וקובעים כי יש לזכות את המערער מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, ובהתאם מבוטלים הכרעת הדין וגזר הדין.

בסעיף האישום הראשון, מייחס כתב האישום לעורר עבירות של הבאת אדם לידי עיסוק בזנות בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 202, 203(א) ו-203(ב)(1) בצרוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); החזקת מקום לשם זנות, לפי סעיף 204 לחוק בצרוף סעיף 29; סרסרות למעשי זנות, לפי סעיף 199(א) לחוק בצרוף סעיף 29; סרסרות למעשי זנות של בת זוג, לפי סעיף 199(ב) לחוק; הדחה בחקירה בדרך של איומים והפחדה, לפי סעיף 245(ב) לחוק; איומים, לפי סעיף 192 לחוק; גניבה, לפי סעיף 384 לחוק; תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיפים 380 ו-382 לחוק; ותקיפת בת זוג (ריבוי עבירות; רלבאנטי לעורר בלבד), לפי סעיפים 379 ו-382 לחוק.

על כך שלעורר עומדת חזקת החפות אין חולק, ואולם, ככל שיש באישום הראשון ממש (וכאמור, נקבע כי מתקיימות בעיניינו ראיות לכאורה והדבר יתברר לפני הערכאה הדיונית), הרי שיש במכלול כדי ללמד על תפיסתו של העורר את המתלוננת עקב עיסוקה בזנות.

...

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ולאחר שעיינתי בהודעת הערר ובהחלטת של בית המשפט המחוזי, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערר להדחות.

אציין עוד כי אין בידי לקבל את טענותיו של העורר המופנות נגד סטיית בית המשפט מהמלצת שירות המבחן.

אשר על כן, הערר נדחה.

עוד טוענת באת כוח המדינה כי פירסום המודעות שבהן מוצעים יחסי מין בתשלום אינו רק בגדר עבירה של פירסום בדבר שירותי זנות של בגיר, שהיא עבירה לפי סעיף 205ג לחוק העונשין, שאינה מנויה בחוק איסור הלבנת הון כעבירת מקור, אלא לטענת באת כוח המדינה פירסום מודעות אלה שהתשלום עבורן היתקבל במזומן הוא בגדר עבירה של סרסרות למעשי זנות, לפי סעיף 199 לחוק העונשין, שמנויה ברשימת עבירות המקור בחוק איסור הלבנת הון.

עם זאת, יש לזכור את "חזקת הכוונה", שלפיה אדם מתכוון לתוצאות הטבעיות של מעשיו ואת העובדה שבתי המשפט החילו בחלק מהמקרים את "הילכת הצפיות" גם על עבירות מטרה (שהן עבירות התנהגותיות שהתוצאה אינה חלק מיסודותיהן), אף על פי שסעיף 20(ב) לחוק העונשין החילן רק על עבירות כוונה (שבהן נידרשת היתרחשות התוצאה) – לעניין זה ראו למשל ע"פ 2831/95‏ הרב עידו אלבה‎ ‎נ' מדינת ישראל (1996).

...

אני מורה על המשך הקפאת חשבונות הבנק של משיבה 1 עד ליום 15.8.2017.

אני מורה על הארכה עד ליום 15.8.2017 של תוקף הערבויות שניתנו להבטחת אפשרות של חילוט עתידי עם שחרור חשבון הבנק של משיב 2 ועם שחרור המכוניות האמורות בבקשה.

אני מורה על הארכת תוקף הצווים שהוצאו בקשר לנכס המקרקעין האמור בבקשה עד ליום 15.8.2017.

(א) המערער הורשע בבית-משפט קמא גם בעבירה של סרסרות למעשי זנות בניגוד לסעיף 199(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ההרשעה נתבססה על חזקת הסרסרות, העולה מן האמור בסעיף 200 לחוק הנ"ל הקובע: "200. גבר הגר עם זונה או שהוא רגיל להילוות אליה דרך קבע או משתמש בפיקוחו או בהשפעתו עליה בדרך שיש בה כדי לסייע בידה או להכריחה לזנות, חזקה עליו שהוא חי על רווחיה, זולת אם הוכח היפוכו ל דבר". הסניגור המלומד טען, כי מגורים עם פרוצה, כשלעצמם, לא רק שאינם מהווים עבירה-דבר שאין חולק עליו-אלא גם אינם יוצרים את החזקה לפי סעיף 200 הנ"ל, כי לאור נוסחו של סעיף 200 נוצרת החזקה רק על-ידי מגורים בדרך שיש בה כדי לסייע בידי הפרוצה או להכריחה לזנות.

...

(ב) הפרשנות המשפטית של הסניגור המלומד ושל התובעת המלומדת איננה מקובלת עלי, והיא גם נדחתה בבית-משפט זה, מפורשות, בע"פ 345/76 בו אמר השופט י' כהן (כתוארו אז), בעמוד 128: "סנגורו של המערער העלה בפנינו טענה חדה ונועזת והיא-שלפי לשון סעיף-משנה (ג) לסעיף 1, לא די בכך כדי ליצור את החזקה שעליה מדובר שם, שגבר גר עם זונה, אלא על התביעה גם להוכיח, שהוא גר אתה, 'בדרך שיש בה כדי לסייע בידה או להכריחה לזנות'.

יהא אשר יהא, לפי הנוסח של סעיף 199(א)(1), כפי שהוא עתה לפנינו, אין מנוס מלהרשיע את המערער בעבירה זו. אשר על כל אלה יש לדחות את הערעור גם על ההרשעה לפי סעיף 199(א)(1) לחוק העונשין.

על יסוד עדויותיהם של נטליה, גולה ומרקיאל, המפורטות לעיל, ובדחותנו בחוסר אמון את עדויות הנאשמים 3 ו-4 ולאור שתיקתו של הנאשם 1, המחזקת את עדויות התביעה ומסייעת להן בכל הנוגע לחלקו של הנאשם 1 באישום זה, יש להרשיע את הנאשמים 1, 3, ו-4 בשתי עבירות של חטיפה לשם עיסוק בזנות שיוחסו להם באישום זה. גרסאותיהם של הנאשמים 3 ו-4, כאילו נכחו בהחזרת הנשים לחזקת הנאשם 1 באופן תמים, הן גרסאות בלתי מהימנות בעליל.

אנו מרשיעים את נאשמים 1, 3, 4 ו-6 בעבירה של סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות בשתי עבירות לפי סעיף 203א(א) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, את נאשמים 6 ו-7 בסרסרות למעשי זנות בנסיבות מחמירות במספר רב של עבירות לפי סעיף 199(א) 2 להנ"ל, בהבאת אדם לידי מעשי זנות בנסיבות מחמירות במספר עבירות לפי סעיף 201 בצרוף סעיף 203(א)(ב)(1) להנ"ל ובשתי עבירות של הלנת שב"ח לפי סעיף 12א(א) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952.

...

הננו מרשיעים את הנאשמים 6 ו-7 בעבירות שיוחסו להם באישום זה. אישום אחד עשר הננו מרשיעים את נאשם 6 בעבירות של בעילה אסורה בהסכמה תוך ניצול יחסי מרות לפי סעיף 346(ב) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

אישום שנים עשר הננו מרשיעים את נאשם 5 בעבירה אחת של קשירת קשר עם קבנוב שיוחסה לו באישום זה. הננו מרשיעים את נאשמים 1 ו-5 במספר רב של עבירות של הבאת אדם לידי מעשה זנות בנסיבות מחמירות לפי סעיף 201+203 (א) לחוק העונשין.

הננו מרשיעים את הנאשמים 1 ו-5 במספר רב של עבירות סרסרות למעשי זנות בנסיבות מחמירות שיוחסו להם באישום זה. הננו מרשיעים את הנאשמים 1 ו-5 בעבירה אחת של הלנת שב"ח – ביחס לגולה.