מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חוקיות צו הריסה מינהלי - תנאים נדרשים

בהליך ערעור פלילי על בימ"ש לעניינים מקומיים (עפמ"ק) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט קמא קבע כי המערערים לא הוכיחו את התנאים לביטול הצוו המנהלי כמפורט בסעיף 229 לחוק שבהיעדרם לא יבוטל צו ההריסה המנהלי.
ב"כ המערערים לא העלה בדיון בבית משפט קמא טיעונים כלשהם בנוגע לכך שלא היתקיימו הדרישות החוקיות למתן צו ההריסה המנהלי.
...
דיון והכרעה לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים ועיינתי בתיק בית משפט קמא ובמסמכים שצורפו לכתב הערעור, שוכנעתי כי דין הערעור להידחות מהטעמים שיפורטו בהמשך.
אי לכך, ולאור כל האמור לעיל, ומאחר ולא מצאתי כי שגה בית משפט קמא בהחלטתו, אני דוחה את הערעור.
לפנים משורת הדין, ועל מנת לאפשר למערערים להתארגן, אני קובעת כי צו ההריסה המינהלי ניתן יהיה לביצוע בתום 30 יום מהיום.

בהליך ביטול/עיכוב צו הריסה מינהלי (בצה"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

" מחסום ראשוני: הבקשה הוגשה עפ"י סעיף 228 לחוק המקנה סמכות לביהמ"ש השלום, וגם לביהמ"ש לעניינים מקומיים,לבטל צו הריסה מנהלי, שניתן עפ"י סעיף 221 לחוק וזאת מהטעמים של קיום היתר למבנה או שלא היתקיימו הדרישות למתן הצוו או שנפל בו פגם חמור המצריך את ביטולו.
ביקורת שיפוטית על חוקיות ביטולו ע"י הגורם המנהלי שנתן אותו אינה נימצאת בסמכות ביהמ"ש השלום כי אם בסמכות ביהמ"ש לעניינים מנהליים או נתון לבקורת בג"ץ. לפיכך הינני בדיעה כי אין לביהמ"ש כאן הסמכות העניינית לקבוע כי ביטול צוי ההריסה נעשה שלא כדין.
בכל זאת האם הביטול נעשה בסמכות או תוך כדי חריגה מסמכות: כאמור הצוים ניתנו ביום 24/4/18 עפ"י סעיף 221 לחוק וצויין בהם כי כל התנאים הנדרשים עפ"י דין היתקיימו לשם נתינתם.
...
כאמור ביטול הצווים ע"י היו"ר נעשה ביום 2/6/18 כאשר בהחלטת הביטול צויין כי: "לאחר בחינה מקיפה ומעמיקה של מצב ונתוני הבנייה בכפר ביר אלמקסור בכלל ובאיזור שבו ניתן הצו בפרט, החלטתי לבטל את הצו הנ"ל וזאת עד לגיבושה ופרסומה של מדיניות אכיפה אחידה, שיוויונית ועניינית בעבירות תיכנון ובנייה ואשר תיקח בחשבון את נסיבות הבנייה ואת צורכי התושבים מצד אחד ואת הצורך בקיום הוראות החוק מצד שני.
בהלכת חג' יחיא לא היתה התייחסות מפורשת בטרם ביטול צו הריסה מינהלי,בדבר חובת קבלת תצהיר עדכני ומהי הנפקות בהעדר קבלת תצהיר כנ"ל. ובלשונה של הלכת חג' יחיא מפי כב' השופטת דפנה ברק-ארז : "המסקנה המיידית העולה מכאן היא שעל מנת לקבל החלטה על ביטולו של צו ההריסה או על הארכת תוקפו על יו"ר הוועדה המקומית לחזור על אותה דרך שבה התקבלה ההחלטה. בעניין זה יש להבחין בין המקרים שבהם (לפי האמור בסעיף 238 א' לחוק התיכנון והבנייה) יו"ר הוועדה המקומית מחוייב להוציא צו לאחר התייעצות עם גורמים מסויימים (כפי שפורט לעיל) לבין המקרים שבהם יו"ר הוועדה המקומית מוציא את צו ההריסה על פי הוראות של יו"ר הוועדה המחוזית. כאשר ההחלטה המקורית התבססה על התייעצות שינוייה חייב להיעשות בהתייעצות, כאשר ההחלטה המקורית התבססה על קבלת דרישתו של יו"ר הוועדה המחוזית – שינוייה, חייב להיעשות על דעתו של האחרון". הינני סבור, אף בהתעלם מהטענה כי התצהיר הראשוני שהונח בפני ביהמ"ש לא היה חוקי או לא תקני (נטען כי ניתן ע"י מפקח חיצוני ולא ע"י מפקח של המשיבה), כי קבלת תצהיר מפקח בענייננו הינה מיותרת הואיל ונימוקי הביטול לא התבססו על שינוי עובדתי אשר נכלל בתצהיר המפקח .תצהיר המפקח בענייננו כלל אך שני נתונים והם כי עבודות הבנייה בוצעו ללא היתר וכן שהם טרם הושלמו ובאלה לא חל כל שינוי.
בא היו"ר ותמך בדברי המבקשת עת שהחליט לבטל את צווי ההריסה, עד לגיבושה של מדיניות "אחידה ושוויונית" לא מן הנמנע כי ביהמ"ש היה מגיע גם הוא, לאור תשתית עובדתית של אכיפה בררנית ולא שיוויונית, לכלל מסקנה כי יש לבטל את צווי ההריסה מטעמים אלה אשר מהווים פגם חמור שנפל באותם צווים.

בהליך ביטול/עיכוב/הארכת צו הריסה מינהלי (בצה"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

סעיף 221 לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 (להלן "החוק") קובע את התנאים הנדרשים להוצאת צו הריסה מינהלי, כדלקמן: "(א) ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הריסת העבודה האסורה (בפרק זה – צו הריסה מנהלי), ובילבד שבמועד הגשת התצהיר לא הסתיימה העבודה האסורה או שלא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהסתיימה, ולעניין עבודה אסורה לגבי בית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ-30 ימים מהיום שאוכלס; צו הריסה מנהלי יכול שיכלול גם הוראות בדבר הפסקת שימוש אסור.
בהתאם להלכה הפסוקה, ניתן להעלות טענות נגד חוקיות הצוו ובהן גם טענות במישור המשפט המנהלי המצדיקות זאת, ובילבד שמדובר בפגמים חמורים העושים את הצוו לבטל מעקרו.
...
בדיון ממושך שהתקיים בפניי, טענו ב"כ הצדדים לעניין הבקשה לעיכוב וביטול צו ההריסה ומשלא הגיעו להסכמות ניתנת בזאת החלטתי זו. עיקר טענות הצדדים: לטענת המבקש, שהינו הבעלים הרשום בשטח של 500 מ"ר בחלקה 67, גוש 19641 בכפר פסוטה, הוא רכש זכויות אלה ביום 19/09/2014 מאחד הבעלים הרשומים של הקרקע ורשם הערת אזהרה לטובתו.
כך למשל, ברע"פ 3146/07 ג'דיר נ' מדינת ישראל הוועדה המחוזית לתכנון ובניה (12.04.2007), בו נדון מצב שבו כבר הופקדה תכנית בניה לאזור, קבע בית המשפט: "... אין עסקינן בתכנית מתאר מאושרת ובמצב שרישיון הבנייה נמצא בהישג יד ורק עיכוב פורמאלי מעכב את הכשרת המבנה. להיפך, מדובר בתחילתו של תהליך ארוך ומורכב, שסיכוייו נכון לעת הזו אינם ידועים, ואפילו תאושר תכנית המתאר ותיכנס לתוקף, יהיה על המבקש להגיש בקשה להיתר בנייה, וגם הליך זה דרכו להימשך זמן לא מבוטל. לפיכך, סבורני כי לא נפל כל פגם בהחלטתו של בית-משפט קמא, ואין מקום להתערב באיזון שערך" (ראו גם, רע"פ 8220/15 רשיק כפאיה נ' מדינת ישראל (27.12.2015), ורע"פ 9035/15 מחמוד דאוד נ' מדינת ישראל (24.11.2016)).
מסקנתי היא המשיבה היתה מוסמכת להורות על הריסת העבודות נשוא צו ההריסה, ואין הצדקה לעיכוב ביצוע הצו לתקופה נוספת כלשהי, גם בשים לב לפרק הזמן שחלף מאז הוגשה הבקשה ועד היום.
סוף דבר: הבקשה לביטול ועיכוב צו ההריסה המנהלי נדחית.

בהליך ביטול/עיכוב/הארכת צו הריסה מינהלי (בצה"מ) שהוגש בשנת 2024 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

לשיטת המשיבה, שלושת העילות אינן מתקיימות במקרה דנא ומתקיימים מלוא התנאים הנדרשים להוצאת צו הריסה מינהלי.
עסקינן בצו הריסה אשר הוצא על פי סעיף 221(א) לחוק התו"ב אשר קובע: "ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הריסת העבודה האסורה (בפרק זה – צו הריסה מנהלי), ובילבד שבמועד הגשת התצהיר לא הסתיימה העבודה האסורה או שלא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהסתיימה, ולעניין עבודה אסורה לגבי בית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ-30 ימים מהיום שאוכלס; צו הריסה מנהלי יכול שיכלול גם הוראות בדבר הפסקת שימוש אסור". מטרתו של צו הריסה מינהלי היא להסיר עבודות בניה לא חוקיות מיד עם גילוי דבר ביצוען ובטרם תהפוכנה לעובדות מוגמרות.
...
יתירה מכך, מתכנן המחוז עמד על כך שקיומו של המבנה בשטח מסכל תכנון מפורט שכן מדובר בהצבת "עובדות בשטח". לעניין זה אזכיר את המתווה ששרטט בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ת' שרון נתנאל) בפסק דינו המקיף והמעמיק בעניין מסרי – עפ"א (חי) 63269-01-17 מוחמד מסרי נ' מדינת ישראל (27.7.17) לצורך יציקת תוכן קונקרטי במושג "אופק תכנוני" לגבי בניה לצורך מגורים על קרקע פרטית במגזרים הערבי והדרוזי (פס' 31, הוספו הדגשות): "בשים לב לכך ולכל האמור לעיל ובנסיבות המיוחדות הנוגעות למקרקעין אלה, כפי שפורטו לעיל, ניתן יהיה לומר כי קיים "אופק תכנוני", לגבי בנייה שבוצעה במקרקעין כאמור לעיל, רק אם כבר הופקדה לגביהם תכנית מפורטת, רק כאשר מדובר במבנה למגורים ורק אם מבקש הארכה יכול להראות שהבנייה הבלתי חוקית נמצאת בתחומי הקו הכחול ובתחומי שטח הבינוי למגורים של התכנית וכי הסיכויים להכשרת הבנייה, כפי שהיא, הם ברמה של סבירות גבוהה.
על כן, דין טענה זו להידחות.
סיכומו של דבר, הבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי, כמו גם הבקשה החלופית לעיכוב ביצועו – נדחות בזאת.

בהליך ביטול/עיכוב/הארכת צו הריסה מינהלי (בצה"מ) שהוגש בשנת 2024 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

סעיף 221 לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 (להלן "החוק") קובע את התנאים הנדרשים להוצאת צו הריסה מינהלי, כדלקמן: "(א) ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הריסת העבודה האסורה (בפרק זה – צו הריסה מנהלי), ובילבד שבמועד הגשת התצהיר לא הסתיימה העבודה האסורה או שלא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהסתיימה, ולעניין עבודה אסורה לגבי בית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ-30 ימים מהיום שאוכלס; צו הריסה מנהלי יכול שיכלול גם הוראות בדבר הפסקת שימוש אסור.
בהתאם להלכה הפסוקה, ניתן להעלות טענות נגד חוקיות הצוו ובהן גם טענות במישור המשפט המנהלי המצדיקות זאת, ובילבד שמדובר בפגמים חמורים העושים את הצוו לבטל מעקרו.
...
מכאן החלטת; עיקר טענות הצדדים: לטענת המבקש, מדובר בעבודות קיימות בשטח מזה זמן רב, אשר בנייתן הסתיימה לפני יותר משישה חודשים ובשל כך דין הבקשה להתקבל.
לטענת המשיבה, יש לדחות את הבקשה ולחייב את המבקש בהוצאות.
המסמך של מחלקת ההנדסה של המועצה, אני יכול לסייע למבקש בטענה של היתר הבניה נמצא "בהישג יד". אציין כי במכתב מחלקת ההנדסה נרשם בפסקה האחרונה כי ייעוד התוכנית הוא מגורים ובהקשר זה אני מקבל טענות ב"כ המשיבה בעניין הייעוד ובעניין סיכול עתידי של תוכנית.
מסקנתי היא המשיבה היתה מוסמכת להורות על הריסת העבודות נשוא צו ההריסה, למעט הגדר מהצד הצפוני והמערבי, ואין הצדקה לעיכוב ביצוע הצו לתקופה נוספת כלשהי, גם בשים לב לפרק הזמן שחלף מאז הוגשה הבקשה ועד היום.
סוף דבר: הבקשה לביטול ועיכוב צו ההריסה המנהלי נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו