חוקיות מתכונת העסקת עוזרים משפטיים בבתי המשפט

מכל מקום, ראש העיר אישר כי לישכתו הוציאה הזמנות עבור התובע לישיבות בלישכה "כמו שהיא מוציאה לכולם"[footnoteRef:57]; כי התובע הוגדר במייל העירוני כעוזר סגן ראש העיר[footnoteRef:58]; וכי "לא הייתה שום הנחיה לא לעבוד מול הלישכה של רמי או מול דותן. הייתה הנחיה מהלישכה המשפטית וגם לכוח אדם לא לתת שכר עד שלא יאושרו על ידי משרד המשפטים או משרד הפנים. גם כשפנו אליי חיים ודותן, למרות שאני חשבתי אחרת והתייעצתי עם מרגלית גוטרמן, הייתה החלטה לא לשלם שכר שהם ידעו ממנה עד לאחר שיאושרו"[footnoteRef:59].

] אשר לשיקולים אותם יש לשקול בקביעת התמורה לה יהיה זכאי צד לחוזה שבוטל בשל אי חוקיותו נקבע: "באשר לקביעת השכר הראוי או גובה התמורה החלקית שתחויב הרשות בתשלומה, אסתפק בהצבת "סימני הדרך" הבאים: כפי שציינתי לעיל, הכלל הוא כי בית המשפט לא יורה לרשות לשלם את התמורה החוזית עליה הוסכם כשכר ראוי או על דרך של צו לקיום ההיתחייבות.

לנימוק שלילת השכר בגין אי העסקה כדין הוסיף בית הדין כי התובעים לא הוכיחו את מתכונת עבודתם ואת הבסיס המשפטי לגובה השכר הנתבע על ידם.

...

התביעה לתשלום הפרשי דמי מחלה- נדחית.

התביעה לתשלום פיצוי בגין עגמת נפש, פגיעה בשם הטוב, התנהלות בחוסר תום לב ופיטורים שלא כדין - נדחית.

התביעה לתשלום פיצוי בגין שלילת הזכות לדמי אבטלה- נדחית.

בקשת ההסתדרות למתן צו האוסר על המדינה להעסיק את העוזרים המשפטיים בחוזה מיוחד מכוח תקנה 1(3) לתקנות המינויים - לא התקבלה, ונקבע כי "איננו נותנים צו גורף כפי שהתבקש בבקשה, אלא מותירים את הסוגיה לפתחה של המדינה ולפתחם של הצדדים". טענות הצדדים בעירעור המדינה טוענת כי מתכונת העסקתם של העוזרים המשפטיים, בחוזים אישיים לתקופה מירבית קצובה, אושרה לאורך שנים ארוכות על ידי ראשי המערכת לרבות נשיאי בית המשפט העליון, מינהלי בתי המשפט, נציבי שירות המדינה, השופטים חברי הועדה ונשיאי בתי משפט שהשתתפו בישיבות שונות שעסקו בכך.

בנסיבות אלו, "קשה להשתכנע כי עיניהם של משפטנים בכירים אלה, כולם עד אחד, טחו מראות את הפגמים ואי החוקיות, לכאורה, שהתיימרה נציגות העוזרים המשפטיים לאתר במתכונת העסקתם". קל וחומר, כאשר בית הדין האיזורי שוכנע עובדתית שדרך העסקתם של העוזרים המשפטיים נבחנה פעם אחר פעם לאורך השנים; אישר את סבירותם של חלק משמעותי מהשיקולים המערכתיים החשובים אותם הציגה המדינה במסגרת שיקוליה; ולא לקח בחשבון כי השיקולים האישיים אותם מנה עומדים בסתירה לשיקולים המערכתיים אותם מצא כמוצדקים.

...

" המסכת העובדתית בקליפת אגוז על מנת לסייע לעבודת השופט בישראל, שספק אם יש דומה לה במדינות העולם מבחינת העומס המוטל עליו, הוחלט בסיכומו של דבר, על ידי "הגורמים המוסמכים במדינה" בשלהי שנת 2004 ובמהלך 2005, כי להבדיל מהעוזרים המשפטיים שהועסקו תחילה, בעיקר בבית המשפט העליון, ללא קציבת תקופת ההעסקה, הרי - "שהעוזרים המשפטיים (לכל שופט - י.פ) יועסקו במתכונת של העסקה בחוזה מיוחד ותקופת ההעסקה תוגבל לארבע שנים עם אפשרות הארכה לשנתיים נוספות בלבד ...

אשר לדעתנו נקודת המוצא ומסגרת הדיון א. בנסיבות המקרה, לא מצאנו מקום להידרש לסוגיה – האם לפנינו סכסוך כלכלי או משפטי; והאם היה מקום מלכתחילה להעסיק את העוזרים המשפטיים על פי כתב מינוי במשרה בתקן כפי שמועסקים עורכי דין בשרות המדינה.

לסיכום, אני מסכים עם עמדת השופטת סיגל דוידוב-מוטולה.

סוף דבר - חשיבה משותפת, עניינית, אחראית ויעילה המכבדת אינטרס כל צד- נדרשת מצדדים לכל סכסוך קיבוצי וזו גישת יסוד במשפט העבודה הקיבוצי בכלל ושל בית הדין לעבודה בפרט.

סוף דבר על דעת רוב חברי המותב, ובניגוד לדעתו החולקת של הנשיא יגאל פליטמן, הערעור מתקבל כמפורט בחוות דעתה של השופטת סיגל דוידוב-מוטולה.

לאחר מכן נדון האם גם אם לא היה בקביעה בפסק הדין עזרא משום מעשה בית דין, האם התובעים היו זכאים להיקלט ברמת שכר תחילית המקבילה לדרגה 39 מח"ר לפי הודעת הנציב מ-2/97, וזאת נוכח טענת התובעים לפגמים שנפלו בהתנהלות הגורמים בנציבות שהוציאו, לטענת התובעים, הנחיות בנוגע למתכונת העסקת התובעים, בהיעדר סמכות, בהיעדר פירסום ונהגו בחוסר תום לב. בהקשר זה נתייחס, בין השאר, גם לזיגזג בגירסאות המדינה לעניין חוזר מרקוביץ ו"הטעות" הנטענת כביכול באופן ניהול ההליכים בפרשת עזרא.

מנגד, לטענת התובעים, אי החוקיות בהעסקתם נמשכת ומתחדשת חודש בחודשו.

] בהתאם לפסיקה "כל עוד לא בוטל פסק הדין, בין אם על ידי ערכאת העירעור ובין על ידי בית המשפט שנתנו, מחייב פסק הדין את הצדדים לו ביחס לכל קביעה עובדתית או משפטית הכלולה בו, ואין איש מהם יכול להעלות במסגרת היתדיינות אחרת כלשהיא ביניהם, טענה העומדת בסתירה לקביעה זו"[footnoteRef:44].

] [79: הוראת סעיף 16.414 לתקשי"ר קובעת כי : "(א) אדם אשר נציב שירות המדינה קבע כי עבודתו חיונית למדינה וכי אין אפשרות מעשית להעסיקו במסגרת תנאי העבודה או השכר המקובלים בשירות, יועסק על-פי חוזה מיוחד לתקופה של לא יותר מחמש שנים; חוזה מיוחד זה ניתן להארכה לתקופה של לא יותר מחמש שנים בכל פעם. בכל משך תקופות החוזה המיוחד לא יישא שרותו של העובד זכות לגימלאות לפי חוק שירות המדינה (גמלאות), [נוסח משולב], התש"ל-1970". ] [80: כאמור בבג"צ הנהלת בתי המשפט, סעיף 4 לפסק דינו של כב' השופט דנציגר.

בית המשפט עשוי להכיר באצילה, אף אם לא הוצא כתב אצילה, כאשר סגן או עוזר של בעל הסמכות מפעיל את הסמכות לאורך זמן בידיעה ברורה של בעל הסמכות, ולכן אפשר להסיק שהוא מפעיל אותה על פי החלטה של בעל הסמכות[footnoteRef:81].

...

סוף דבר בית הדין ניסה להביא את הצדדים לפשרה שכן סבר כי היה ראוי שתיק מעין זה יפתר בהסכמה אולם למרבה הצער הדבר לא צלח.

התביעה מתקבלת בחלקה.

נוכח התנהלותה הדיונית של המדינה בתיק דנן ובכלל זה בהתנהלותה הדיונית שגרמה להתמשכות ההליכים דנן ועינוי דין לתובעים אנו קובעים כי המדינה תישא בשר טרחת ב"כ התובעים בסך של 3,000 ₪ שישולמו לכל תובע ותובעת לחוד וכן 1,000 ₪ הוצאות משפט לכל תובע ותובעת.

השופט י' דנציגר: העתירה שלפנינו דנה בחוקיות מתכונת העסקתם של העוזרים המשפטיים במערכת בתי המשפט.

...

אומר בזהירות, כי דעתי נוטה לכך שגם אילוּ הובא עניין זה לפנינו בהליך ערעורי ולא בגצ"י, לא היה מקום ליתן רשות ערעור ב'גלגול שלישי' לפי מבחני הלכת חניון חיפה הנ"ל. על אחת כמה וכמה סבורני, כי אין מקום להכניס ראשנו לנבכי פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה, ולמכמני שיקול הדעת של נציב שירות המדינה, לפי אמות-המידה דלעיל, המצמצמות את ההתערבות עוד יותר.

סוף דבר לדעתי, על יסוד האמור לעיל, לא קמה עילה להתערבותנו בפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה.

סוף דבר, העתירה מתקבלת, בדעת רוב של השופטים י' דנציגר ו-א' שהם, ובניגוד לדעתו החולקת של השופט נ' סולברג.

בית משפט לעניינים מינהליים בבאר שבע עת"מ 23949-09-22 אלקיען נ' מ. מ. חורה ואח' בפני כבוד השופטת גאולה לוין עותרים יוסף אלקיען ע"י ב"כ עוה"ד משיבים 1. מ. מ. חורה ע"י ב"כ עוה"ד 2. חאבס אלעטונה ע"י ב"כ עוה"ד 3. טלאל אלנבארי ע"י ב"כ עוה"ד 4. משרד הפנים ע"י ב"כ עוה"ד פסק דין

ביוני 2021 הגישה המועצה בקשה לדחיית התביעה על הסף משום שהמשיב 3 לא מועסק במועצה כמזה כשנה וחצי והסעד לביטול מינויו כעוזר ראש המועצה הפך לתיאורטי.

עמדת המדינה, כפי שהובאה לא אחת בפני המועצה ובמסגרת ההליך המשפטי בבית הדין לעבודה (בתגובה מיום 19.5.2021) היא שככל והמשיב 3 משמש כמתנדב, הרי שהפעלה של אדם כלשהוא כמתנדב ברשות מקומית עלולה להביא לטענת יחסי עובד ומעביד.

ב"כ המדינה חזר בדיון על עמדת המדינה והוסיף כי אם הדברים הם כפי שתיאר אותם המשיב 3, זה אסור ואי אפשר להמשיך במתכונת זו. הוא ציין כי ככל שנטילת סמכויות העותר נעוצה בבקורת על פעילות המשיב 3, ייתכן ששיקול הדעת לא הופעל כהלכה.

גם אם בכך מסתכמת מעורבותו של המשיב 3 בפעילות המועצה, והיא אינה מגיעה לכדי היותו מנכ"ל בפועל" השולט בכל הפעולות המשמעותיות בתחום המועצה, הדבר אינו עולה בקנה אחד עם מנהל תקין , עם האיסור על ניגוד עניינים ועם עיקרון החוקיות.

מקרה דומה נדון בבית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה, בעת"מ (חי') 1400/05 דין עטאללה נ' ראש המועצה המקומית ירכא (ניתן ביום 8.12.2005), להלן – "ענין ירכא". הדברים שנפסקו שם מפי כב' השופט ר' סוקול, יפים גם לענייננו: "--- דומה שהעסקת מתנדבים ברשות המקומית בתפקידים בצועיים וניהוליים הנה פסולה, למעט לגבי אותם עניינים בהם על-פי דין ניתן להעסיק עובדים-מתנדבים, כמו למשל במצבי חרום, כאמור בסעיף 144א(א) לצוו המועצות המקומיות (א), תשי"א-1950. העסקת מתנדבים בתפקידים המחייבים שימוש בסמכויות המוקנות למועצה ולבעלי התפקיד שבה, עשויה לאפשר עקיפת הוראות דין בכל הנוגע להעסקת עובדים, כמו הוראות בנוגע להעסקת קרובי מישפחה, הוראות המחייבות קיום מיכרז, בדיקת נחיצות המשרה וכדומה. העסקת עובדים-מתנדבים באופן שכזה פוגעת באפשרות הבקרה והפיקוח על מעשיהם, פוגעת באפשרות של הבקורת השיפוטית על היתנהגותם, פוגעת באפשרות של פקוח מינהלי על-ידי רשויות המדינה וכדומה. יתרה מזאת, כאשר מיתנדב מבצע תפקידים ונוטל סמכויות של נבחרי ציבור, הדבר פוגע בציבור כולו, אשר בחר את נציגיו ובקש לראות אותם מבצעים את תפקידם ולא את אותם מתנדבים שלא נבחרו" (פסקה 10 לפסק הדין).

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להתקבל, על שני ראשיה.

מכאן המסקנה כי בנסיבות הייחודיות שלפניי, ראש העיר לא היה רשאי לשלול את סמכויותיו של העותר וההחלטה על ביטול האצלת הסמכויות אינה יכולה לעמוד.

סוף דבר –העתירה מתקבלת.