נושא המחלוקת בתיקים אלה הינה שאלת חוקיותן של החלטות הידועות במספר 666 ובמספר 667, אשר התקבלו על-ידי מועצת מקרקעי ישראל.
בעתירה שבבג"צ 6024/94 עותרת התאחדות האיכרים בישראל כנגד חוקיות החלטות 666 ו-667 בטענה שהן מפלות ונגועות בפגמים המחייבים את תיקונן באופן שחקלאי פרטי, מעבד עונתי וחברה לעיבוד חקלאי יזכו בפיצויים השווים מבחינה מהותית לאלו הניתנים לחוכר בתנאי נחלה.
...
מטרת הכללתם בגוף הציבורי היא שייתנו ביטוי למיגזר שאותו הם מייצגים, דבר אשר ישרת, בסופו של דבר, את מטרתו של אותו גוף ציבורי להחליט ולפעול לאחר שברם של המיגזרים המעוניינים בפעילותו הובא לפניו.
גם הוא רואיין לעיתון גלובס, ובריאיון עמו שפורסם ביום 10.10.94 מתגלה עמדתו בעניין זה. בריאיון זה הוא מתייחס, בין היתר, להחלטה 441 ולמידת הפגיעה שבה בחברי מושבים, ואף מבהיר שבישיבת המועצה הבאה יעלה הצעות לתקן עוול שניגרם לחברי מושבים בהחלטה זו. כשהוא נשאל אם הצעותיו תתקבלנה במועצה אם לאו, הוא מבהיר: "כחבר מועצת המינהל אני סבור שהמועצה תפסיק להיות חותמת גומי להצעות היושב ראש שלה, שהוא שר השיכון. מספר נציגי תנועות ההתישבות גדל, ואני מקוה שנוכל להעביר החלטות שהן לטובת ההתישבות והחקלאות".
בדבריו אלה מגלה המשיב השביעי את האינטרס האמיתי שאותו בכוונתו לייצג בהיותו חבר המועצה.
על-פי המוסכם על באי-כוח העותרים בעתירות בבג"צ 5575/94, 6024/94, 187/95 ו-594/95, דין עתירותיהם יהיה להמחק, אם נגיע למסקנה שדין החלטות 666 ו-667 להתבטל, בלי להתייחס לטענות המועלות בעתירות.