חוקיות גביית תשלום עבור קורס השתלמות בנהיגה

דיון והכרעה ניכוי עלות קורס מאבטחים בהסכם העבודה עליו חתמו הצדדים יוחד סעיף לנושא "הכשרה, מטווחים וימי ריענון". וכך נקבע בו: "העובד מתחייב להתייצב לימי ריענון ו/או אימונים ו/או השתלמויות מעת לעת, בהתאם לדרישות החברה. עלות ההכשרה והרענון תחול על החברה והעובד יקבל שכר עבור משך הישתתפותו בימים אלו.

ניכוי משכרו האחרון של העובד בגין סט ביגוד שלא הוחזר (סעיף 15 לצוו); גביית תשלום בשיעור שאינו עולה על 50% מאגרת רישיון נשק לעובד שלו קיים רישיון נשק אישי על שמו (סעיף 19.2 לצוו); וניכויי חלק העובד לקרן הפנסיה (סעיף 25.6 לצוו).

העובד זכאי לתשלום שכר מלא, על כל התוספות והחזר הוצאות נסיעה, בעבור ההישתתפות בה. משכך גם ברור שהמעסיק אינו רשאי לנכות משכר העובד בגין הישתתפות בהשתלמות מקצועית, לא במהלך תקופת עבודתו ולא בסיומה.

מכאן ברור לדעתנו שמעסיק אינו רשאי לנכות עלות השתלמויות בשל אי עמידה של העובד בתקופה מינימאלית של העסקה, כפי שהיה כאן; שנית בעבר נהגה הנתבעת שבפנינו לקבוע בהסכמי העבודה עם שומריה הוראה לפיה עלות אותו הקורס ממש תנתן לעובד כהלוואה, שתהפוך למענק אם ורק אם ישלים אותו העובד תקופת עבודה של 10 חודשים.

ברם, באותו המקרה נדחתה הבקשה לאישור התובענה כייצוגית מנימוקים שונים, כשבית-הדין אינו מכריע בשאלת חוקיות הנכוי עצמו אלא רק מתייחס אליה בקצרה מבלי להכריע בה; ולבסוף במסכת השיקולים שלא לקבל את פרשנותה הצרה של הנתבעת להוראות צו ההרחבה, לדעתנו יש מקום להביא בחשבון גם את העובדה שאוכלוסיית השומרים בישראל הנה רובה ככולה אוכלוסייה מוחלשת, אוכלוסייה של עובדי קבלן המשתכרת בדוחק שכר מינימום או קרוב לכך.

...

במילים אחרות, אנו מקבלים את טענת התובע שבפנינו "אותה הגברת בשינוי אדרת", וכאמור, לגביה כבר נפסק מה שנפסק; שלישית יתירה מזאת, שאלת חוקיות הוראות ההסכם החדש והמעודכן עליו מחתימה הנתבעת את עובדיה המיועדים לעבודה באבטחת מוסדות חינוך התבררה אף היא ממש לאחרונה.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: השבת ניכוי עלות קורס מאבטחים בסך 4,200 ₪.

בנוסף, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

בהצעה, שהובאה בפני מופרי בחודש נובמבר 2008, הובהר כי בכוונת המועצה לייעד את מרבית השטח ככיתות הדרכה לקורסים של נהיגה מונעת ולהשתלמויות נוספות שעורכת המועצה, ואת מקצתו כמשרדים להנהלתה.

עבור התקופה שלאחר יום 01.04.09, דורשת אבן סיד השבה של כספי הערבות הבנקאית שמומשה על ידי מופרי, שכן אין מופרי זכאית לתשלום עבור תקופה זו. לטענת אבן סיד אין מקום לפסוק למופרי כל פיצוי, מאחר שחוזה השכירות הוא בלתי חוקי ועל כן בטל מעקרו.

איני מקבלת טענה זו. כאמור בפסק דין זה ולאור השיקולים שפורטו לעיל כפי שעולים מענין טנדלר, מסקנתי היא, כי על אף אי החוקיות בה נגוע ההסכם בהיבט השמוש במושכר ללא הסדרת היתר התואם לשימוש כמשרדים, יש להורות על אכיפת החיוב שנטלה על עצמה אבן סיד בחוזה לשלם למשכירה – מופרי את דמי השכירות במלואם עד תום תקופת השכירות הנקובה בחוזה (סעיף 6.10 לחוזה השכירות).

בעת ששימוש המושכר לייעוד משרדים, הרשות גבתה בפועל ארנונה לשימוש כמשרדים ולא פעלה כנגד שימוש זה. הפגיעה בציבור באה לידי ביטוי באי תשלום היטל השבחה בטרם החל השמוש במושכר כמשרדים.

...

בהסכם עם פרנטר התחיבה מופרי כי מוסכם כי עבודות פירוק של הקירות הקימים במושכר במועד חתימה על חוזה זה וכן ביה של קירות גבס חדשים במושכר בהתאם לתכנית שהוכנה על ידי השוכר מצב כננספח ב' לחוזה זה יבוצעו על ידי המשכירה ועל חשבונה מופרי צרפה אסמכתאות בנספח 56 לתצהיר מהם עולה כי ביצוע העבודות הגיע לסך של 227,689 שח. איני מקבלת את הטענה.

עם זאת, איני מקבלת את טענת אבן סיד כי מטעם זה יש לקבוע כי מופרי אינה זכאית לסכום זה. אני סבורה כי יש לחייב את אבן סיד גם ביחס ליתרת חוב זו. ראשית, רכיב זה נכלל בכתב התביעה המתוקן.

סוף דבר התביעה כנגד מופרי נדחית.

כך למשל הביע הנשיא ברק את דעתו כי תשלום בגין הישתתפות בקורס הישתלמות בנהיגה, אשר חלה לגביו חובת הישתתפות המוטלת על פי דין ומהוה בנסיבות מסוימות תנאי לחידוש רישיון נהיגה, אינו בגדר מחיר, שכן "מחיר" וכפייה אינם דרים בכפיפה אחת (רע"א 2701/97 מדינת ישראל נ' צ'רטוק, פ"ד נו (2) 876, 886 (2002)).

העיקרון שאין לגבות תשלומי חובה אלא על פי הסמיכה חוקית נגזר מעיקרון חוקיות המנהל שיש לו גם חשיבות חוקתית.

המסקנה מכל האמור לעיל היא, כי התשלום החד פעמי הנגבה עבור רכישת האמצעים הטכניים הנדרשים לשם היתחברות למערכת, באופן שמאפשר את ביצוע הדיווחים האלקטרוניים, ניכנס להגדרת מחיר, שכן מדובר בסמכות עזר בלבד, שעניינה גביית תשלום עבור האמצעים לבצוע הדיווחים האלקטרוניים של הנישומים לרשות.

...

לאור המסקנה אליה הגעתי, כאמור לעיל, אינני מוצא מקום לדון במחלוקת שנפלה בין הצדדים, האם קיימת עילת תביעה אישית למבקשת, אשר לא רכשה את הכרטיס החכם, נוכח העדר חובת דיווח מצידה ביחס לשנת 2016.

התוצאה היא, כי יש מקום לדחיית הבקשה, מן הטעם שלא מתקיים התנאי לפיו יש סיכוי שהתובענה תוכרע לטובת הקבוצה, הקבוע בסעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.

סוף דבר אשר על כן, הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, נדחית.

עניינה של התובענה הייצוגית הוא בשאלת חוקיות גביית תשלום בגין הישתתפות בקורס הישתלמות בנהיגה, אשר חלה לגביו חובת הישתתפות המוטלת על פי דין ומהוה, בנסיבות מסוימות, תנאי לחידוש רשיון נהיגה (ראה תקנה 213 לתקנות התעבורה).

בית המשפט קמא קיבל את הטענה האמורה ודחה את טענת המדינה כי התשלום הנגבה עבור ההישתתפות בהשתלמות הינו בגדר "מחיר" המחושב על בסיס מסחרי, המשקף את עלות ההשתלמות, עומד תחת פקוח הרשויות ובא בגדריו של חוק יציבות המחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ"ה1985-.

...

לאור דברים אלה סבור אני כי המשיבים לא הרימו את הנטל (המוסף) המוטל על התובע המבקש רשות להגיש תובענה ייצוגית להוכיח לכאורה את העובדות הנטענות על ידו בכתב התביעה.

ה נ ש י א השופט ת' אור: אני מצטרף למסקנת חברי הנשיא והמשנה לנשיא, כי דין הערעורים להתקבל.

אנו מקבלים את הערעורים, מבטלים את החלטות בית המשפט המחוזי ודוחים את הבקשה להגשת התובענה הייצוגית.

המשיבים ישלמו למערערים ברע"א 2701/97 15,000.

" לאחר שסקרנו את ההוראות הרלוואנטיות שבהסכם העבודה המחייבות את התובע לשלם לנתבעת את עלות קורס ההשתלמות המקצועית שעבר בתחילת עבודתו וימי הריענון במקרה של הפסקת יחסי העבודה לפני השתלמת תקופת עבודה בת עשרה חודשים, נעבור לשאלת חוקיותן ונפקותן המשפטית.

נקדים ונאמר כי הוראות הסכם העבודה המחייבות את התובע לשלם לנתבעת את עלויות קורס ההשתלמות המקצועית ויום הריענון חסרות תוקף, בהיותן סותרות את הוראות צו ההרחבה הענפי האוסרות על מעביד בענף השמירה לנכות סכומי כסף משכרו של העובד או לגבות מהעובד סכומי כסף בנגוד להוראות צו ההרחבה, ולפיכך הן חסרות תוקף לפי הוראות חוק הסכמים קבוציים, תשי"ז-1957.

" אנו סבורים כי קורס המאבטחים בו הישתתף התובע בין התאריכים 1.11.09- 6.11.09 הינו בגדר "הישתלמות מקצועית" כאמור בהוראת סעיף 18.1 לצוו ההרחבה שחובת תשלומה חל על המעביד בלבד ולא ניתן לנכות מהעובד הישתתפות כלשהיא עבורה.

בכך הנתבעת פעלה בנגוד להוראת סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי) המחייבת צד לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת בשלב המשא ומתן לכריתתו של חוזה: "12(א) במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב." הנכוי שבוצע על ידי הנתבעת של מלוא שכרו האחרון של התובע בחודש 06/10 (בסך 3,514 ₪) וכן תביעתה הנגדית לחייב את התובע בהפרשי עלות ההשתלמות המקצועית שעבר התובע בתחילת עבודתו וכן את יום הריענון שעבר בחודש 05/10, הוא שימוש בזכות הנובעת מחוזה בחוסר תום לב בנגוד לקבוע בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), הקובע: "39. בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השמוש בזכות הנובעת מחוזה." התובע העיד בחקירתו הנגדית כי הוא סבר שהוא חותם על חוזה עבודה חוקי (עמוד 2, שורות 29-30): "זה לא קביל הדבר הזה. אני הבנתי שאני חותם על חוזה שהוא כפוף לחוק." בשים לב להטעיה המהותית של הנתבעת את התובע כאמור, הרי שממילא קמה לתובע הזכות לבטל את חוזה העבודה תוך זמן סביר מרגע היוודע ההטעיה (אין לנו אינדיקאציה מה היה המועד המדויק) בשל ההטעיה כאמור בהוראת סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי) הקובע: "15. מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה, "הטעה" - לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת חלקית.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: השבת ניכוי בגין עלות קורס השתלמות מקצועית בסך 3,514 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1.7.10 ועד למועד התשלום בפועל.

הנתבעת תשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.