חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

עסקינן בתביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף, בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"), שנגרמו לתובע יליד 1996, בעקבות התאונה שארעה ביום 04/07/17 בשעה 23:40, או בסמוך לכך, עת נהג ברכבו בכביש בינעירוני מכיוון זרזיר לכיוון צומת נהלל, ובבואו לעקוף רכב אחר שנסע לפניו, פגע עם חזית ימין של רכבו בדופן השמאלי האחורי של הרכב האחר, כתוצאה מכך איבד התובע את השליטה על רכב אשר היתהפך למרכז הכביש.

...

בענייננו, לאחר שעיינתי בחומר הרפואי ובחוות הדעת שהובאו בפניי שוכנעתי כי הונחה ראשית ראיה המעידה כי הכאב ממנו סובל התובע מוביל לתסמונת כרונית, באופן המצדיק מינוי מומחה בתחום הכאב.

בנוסף לאמור, בשים לב כי כאמור הדרך היחידה העומדת לתובע על פי החוק להוכיח קיומה של נכות נוספת ונפרדת בגין כאב כרוני, ממנו סובל, היא באמצעות מינוי מומחה מטעם בית המשפט, ומשרפואת הכאב אינה מצויה בתחום מומחיותה הספציפי של המומחית, מצאתי כי יש מקום להיעתר לבקשה ולהורות על מינוי מומחה רפואי בתחום רפואת הכאב.

נוכח האמור, הבקשה מתקבלת ובהחלטה בדבר מינוי המומחה שתנתן בנפרד תקבע גם זהותו של המומחה.

כתמיכה לבקשתה מצביעה המבקשת על פגמים נוספים אשר נפלו בחוות דעת המומחה: המומחה היתייחס לחוות הדעת של ד"ר צ'ציק כחוות דעת מטעם המבקשת בעוד מדובר בחוות דעת מומחה בית משפט שמונה במסגרת תביעתה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן - חוק הפלת"ד).

...

הבקשה שבפני בבקשת רשות הערעור טוענת המבקשת כי חוות דעת המומחה לוקה בחוסר בהירות, בחוסר קוהרנטיות וכי המסקנה אליה הגיע מוטעית וסותרת את הרישומים הרפואיים.

הכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובכלל החומר שבתיק, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות להלן אציג את טעמיי.

לאור המקובץ לא שוכנעתי כי מתקיים האמור בסיפא של סעיף 26(א) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, לפיו רשות ערעור תינתן "אם שוכנע בית הדין כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה". סוף דבר - בקשת רשות הערעור נדחית.

בבסיסה של תביעה זו עילה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק"), שעניינה ניזקי גוף נטענים שנגרמו לתובעת בעקבות תאונה מיום 16.4.2015 (להלן: "התאונה").

...

סוף דבר סיכומו של דבר, בעניינה של התובעת ישנם קשיים בקביעות הוועדות הרפואיות הן בתחום הפסיכיאטרי, הן בתחום האורתופדי.

משהוכח כי קיים בעניינה של התובעת תיעוד רפואי בהיקף לא מבוטל הכולל אבחנות פסיכיאטריות, מעקב וטיפול תרופתי לאורך שנים, אני סבורה כי מידע זה מהווה מידע מהותי אשר יכול שהיה בו כדי להשפיע על הוועדה הרפואית לשנות ממסקנותיה.

לאור האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה, כי לא אוכל להכריע את הדין בצורה ראויה בהסתמך על ההחלטה של הוועדה הרפואית, ולכן אני מקבלת את הבקשה להבאת ראיות לסתור.

ר' רע"פ 9269/17 ראמי אבו עישא נ' מדינת ישראל (נבו 15.01.2018) "פעמים רבות עמד בית משפט זה על חומרתה של עבירת גניבת הרכב, בה הורשע המבקש, הגורמת נזק מידי לבעל הרכב וכן נזק כלכלי רחב לציבור, ובהתאם על הצורך לנקוט בענישה מחמירה במקרים אלו" ור' רע"פ 665/11 עאלה אבו עמאר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו): "עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רשיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת; ראו למשל סעיפים 7 ו-12 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, ומכל מקום הטלתם על קופת הציבור." להלן פסיקה המלמדת על מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות גניבות הרכב ו/או נהיגה בזמן פסילה (או ללא רישיון) העומדות "לבדן" וכן בשילוב עבירות נוספות: רע"פ 5749/22 רועי מזרחי נ' מדינת ישראל (נבו 01.09.2022) הנאשם הורשע על פי הודאתו בשני כתבי אישום אשר כללו עבירת גניבת רכב יחידה בכל אחד מהם.

...

בשקלול מכלול הנסיבות, תוך מתן משקל להודאת הנאשם על היבטיה החיוביים, סבורני כי יש להשית על הנאשם עונש בחלקו העליון של השליש התחתון במתחם שנקבע.

נוכח האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 15 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה. 6 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של 3 שנים מתום ריצוי מאסרו, שלא יעבור כל עבֵרת רכוש (למעט החזקת נכס חשוד כגנוב) או עבירה של נהיגה בפסילה ו/או ללא רישיון.

לפניי בקשת הנתבעת שהוגשה מכח סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975, להתיר לה הבאת ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") מיום 9.11.22 לפיה לתובע נותרה נכות בתחום האורתופדי ובתחום הנורולוגי עקב תאונת דרכים בה היה מעורב.

...

הנכות בתחום האורתופדי ביום 27.5.21 נבדק לראשונה התובע על ידי ועדה רפואית של המל"ל אשר הגיעה לכדי מסקנה כי מצבו עדיין זמני ועשוי להשתפר ומשכך, קבעה לו נכות זמנית בגין כאב גב תחתון כדלקמן: · 25% החל מיום 18.11.20 ועד ליום 31.5.21 · 15% החל מיום 1.6.21 ועד ליום 30.11.21 בפרק מסקנותיה ציינה כי בוועדה הבאה יש להתייחס לעבר רפואי (עמ' 2 לדו"ח).

ועדה זו, אשר קבעה את נכותו הצמיתה של התובע בשיעור 10% בגין הגבלה קלה בתנועות עמה"ש המותני, הגיעה לכדי מסקנה שאין צורך בחוות דעת נוירולוג מאחר שהתובע לא מטופל כלל על ידי נוירולוג (ראה פרק "מסקנות" בעמ' 2 לפרוטוקול).

יישום האמור לעיל על ענייננו, מביא לכדי מסקנה כי יש להיעתר לבקשת הנתבעת להבאת ראיות לסתור את החלטת הועדה בהתייחס לנכות הנוירולוגית.