חוק הפרוצדורה האזרחית העותומאנית: סעיף 80

זאת כהוראת סעיף 166(א) לחוק המקרקעין הקובע כדלקמן: "עיסקה במקרקעין, והתחייבות לעיסקה כזאת, שנעשו לפני תחילת חוק זה... יוסיף לחול עליהן הדין הקודם". מהו הדין הקודם שחל על עיסקאות מקרקעין בשנים 1959-1960? חל סעיף 80 רישא לחוק הפרוצידורה האזרחית העותומני (להלן: "סעיף 80"), הקובע כדלקמן (בהתאם לנוסח המחייב שאומץ בע"א 62/52 דיין נ' אבוטבול פד"י ט 1047): "תביעות (או: טענות) הנוגעות לכל מיני התחייבויות, הסכמים, שותפות, קבלנות או הלוואה, שמקובל ונהוג לקבוע במסמכים והעולות על אלף גרוש, צריכות להיות מוכחות במסמך...

...

לכן כאמור יש הצדקה להעמיד את שיעור דמי החכירה על 5% הן בדונם לבניה והן ביתרת השטח החקלאי – וכך אני קובע.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל התובעים זכאים לפיצויי הפקעה כדלקמן: פיצוי בגין דמי חכירה אבודים לפי סעיף 13 לפקודה לפי קביעות שווי המקרקעין מידי שנה בחוות דעתו העדכנית של המומחה שפיר (במע/1) ושיעור חישוב דמי חכירה של 5%.

הנתבעת תשלם לתובעים שכ"ט עו"ד בשיעור של 100,000 ₪.

טענת המבקש בעיניין זה נשענת על סעיף 80 לחוק הפרוצידורה האזרחית העותומאני (להלן – סעיף 80) הקובע כי טענות כנגד מיסמך בכתב יש להוכיח במסמך בכתב: "80.  תביעות הנוגעות להתחייבויות וחוזים או לשותפות, למוכסנות או להלוואות שעל פי הרגיל והנהוג הם נעשים במסמך בכתב, והעולות על עשר לירות, צריך להוכיח במסמך בכתב. טענה ותביעה נגד מיסמך בכתב בנוגע לדברים האמורים, אף אם איננה עולה על עשר לירות, צריך להוכיח במסמך בכתב או ע"י הודאתו או פנקסו של הנתבע" הרעיון המרכזי העומד מאחורי כלל זה הנו כי העלאת הסכמות הצדדים על כתב מעידה על כך שהכתוב נועד למצות את ההסכמות ביניהם.

...

משכך, אין בידי לקבל את טענת המשיב 1 לפיה ההסכם הראשון שנכרת בין הצדדים מהווה הסכם למראית עין במובן זה שלשונו אינה משקפת את אומד דעתם וכוונתם האמיתית של הצדדים – וכי כוונת הצדדים הייתה, כי הסכם זה יהווה הסכם מכירת מניות.

לאור כל האמור מצאתי לקבל את תביעתו של המבקש, כאשר הוכח כי המניות שבמחלוקת, אותן מחזיק המשיב 2 עבור המשיב 1 בנאמנות, מוחזקות מלכתחילה בנאמנות עבור המבקש – ועל כן קיימת לו זכות לבקש את רישומן על שמו.

סוף דבר בהתאם לקביעותיי לעיל, מצאתי לקבל את המרצת הפתיחה ולקבוע כי נוכח סיום יחסי הנאמנות בין המבקש לבין המשיב 1 (באמצעות המשיב 2), זכאי המבקש לקבל לידיו את נכסי הנאמנות (הם הנכסים שבמחלוקת).

עפ"י חוק הפרוצידורה האזרחית העותומאני, סעיף 80 סיפא "טענה ותביעה נגד מיסמך בכתב...צריך להוכיח במסמך בכתב או ע"י הודאתו או פנקסו של הנתבע." זאת ועוד, התרשמתי כי מדובר בלווה שהנו למעלה מהלווה הסביר, לווה המנוסה בתחום לקיחת ההלוואות.

...

משכך, טענת התובע לגבי הפרת חוזה נדחית.

" סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מוצא כי התובע לא הרים את הנטל אשר מוטל עליו להוכיח בגדר תביעתו ודין התביעה להידחות.

בהינתן פסק דין זה ופסק דין קודם בעניין אני מורה כי התובע יישא בהוצאות משפט בסך של 3,500 ₪ (דהיינו, 1750 ₪ לכל תיק) אשר ישולמו לבנק תוך 30 יום.

בנסיבות אלה, לא ראיתי לסמוך על עדות זו [פקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971, סעיף 54; חוק הפרוצידורה האזרחית העותומאנית, סעיף 80; ע"א 27/81 קבלו נ' ק' שמעון עבודות מתכת בע"מ מיום 20.3.95, פסקה 8].

...

בתגובה השיב מר בשן למר ברגמן, באותו יום, בטקסט שלצורך שימור הטון המאפיין אותו אצטטו במלואו: "אני דוחה את האמור במכתבך ולו רק מהטעם שלאור הקשר שהיה ביננו, היה עליך להביא לידיעתי ו/או לידיעת עורכי הדין שלי מספר ימים מראש ולא ביום האחרון. את העובדה שאתה עומד למסור את הצ'ק למרות שמרשיך לא 'סיפקו את הסחורה'". אמנם מופיעה כאן טרוניה על כי "הסחורה לא סופקה"; אולם במינוריות שלה, על רקע חומרת הטענות להטעיה ולאי-התאמה, יש כדי להפתיע.

לאור המקובץ איני רואה לנכון לזכות את הנתבעים בהוצאות המשפט.

לאור המקובץ, נדחות בזה הן התביעה השטרית והן התביעה החוזית של התובעים לאכוף על הנתבעים את תשלום התמורה בסך השווה ל-1,500,000$, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

אין לקבל עדות זו בהתאם לסעיף 80 לחוק הפרוצידורה האזרחית העותמני (להלן: סעיף 80) אשר ליחו לא נס (ראו למשל: ע"א 6235/15 ‏חלאק נ' כריים, פסקה 26 (2017)).

...

המסקנה היא שלא ניתן לקבל כמהימנה את העברת הזכויות מחרבאווי למנסי.

התוצאה היא שהטענה להעברת זכויות מחרבאווי לעבאדין (באמצעות שרשרת העסקאות הנטענת) נדחית.

סוף דבר התביעה על כל ראשיה נדחית.