על תכליות אלו עמד בהרחבה כב' השופט (בדימוס) י. ענבר במסגרת ת"צ (מחוזי ת"א) 1469-02-13 עידן לוי נ' פסטה נונה בע"מ (פורסם בנבו, 26.11.2014):
"קשה להפריז במספרם של המקורות הפורמליים המסדירים סימון מוצרי מזון: פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 והתקנות שהותקנו מכוחה; חוק הפיקוח על מוצרים ושירותים, תשי"ח-1958 והצווים שהוצאו מכוחו; תקנים רישמיים בתחום המזון לפי חוק התקנים, תשי"ג-1953; צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), תשנ"ט-1998. תכליותיהן העיקריות של הוראות דין אלו הן שמירה על בריאות הציבור ובטיחותו באמצעות אספקת מידע, אשר יאפשר לצרכן לבחור את המוצרים המתאימים לו ולהמנע ממוצרים המסכנים אותו, או שאינו מעוניין בהם מסיבה אחרת כלשהיא. תכלית עיקרית נוספת היא לעודד תחרות הוגנת ושוויונית, באמצעות חיוב היצרנים השונים להציג מוצרים דומים באופן שיקל על הצרכן להשוות ביניהם ולבחור באחד מהם בצורה מושכלת".
עוד בעיניין זה ראו: ת"צ (מחוזי ת"א) 44422-08-10 זויה לזרוב נ' JAMES RICHARDSON PROPRIETARY LTD פסקה 12 (פורסם בנבו, 22.9.2011); תצ (מרכז) 15361-12-12 זאב גרוס נ' ג. ויליפוד אינטרנשיונאל בע"מ פסקה 19 (פורסם בנבו, 05.05.2014); ת"צ 52703-05-16 עזרא ענבר נ' טומין שיווק (2001) בע"מ (פורסם בנבו, 24.01.2018) (להלן: "עניין טומין").
...
סוף דבר
לאור כל האמור ליל, בקשת האישור נדחית בזאת.
כן נדחית, בהתאם, התובענה עצמה.
ברגיל, משנדחית בקשת אישור יש מקום להטיל הוצאות על הצד שבקשתו נדחית.