על רקע קביעה זו הוחזר התיק לבית הדין האיזורי על מנת שיבחן את טענותיו של המערער לפיהן יש לראות בו עובד של חברה שג'ראוי לאחר תשעה חודשי העסקה, בהתאם לסעיף 12א לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם, התשנ"ו-1996 (להלן – חוק קבלני כח אדם), וזאת, כפי שנקבע בעירעור הקודם, על יסוד החומר שבתיק.
...
בפסק הדין שניתן ביום 21.10.2021 נדחה הערעור כנגד מסארוה וכנגד חברת סחניני ובתוך כך נדחתה טענת המערער כנגד קביעתו העובדתית של בית הדין האזורי ביחס לתקופת העבודה של המערער עבור חברת סחניני.
בהתאם נקבע לדוגמה כי "בחינת הראיות שהובאו בהליך זה, וכן שמיעת עדויותיהם של התובע מצד אחד ושל גב' שלופה [מנהלת החשבונות מטעם המשיבה] מצדו האחר, מביאה אותנו למסקנה, כי בין הנתבעת 1 [חברת סחניני] לנתבעת 6 [המשיבה], התקיימה התקשרות אמיתית ואותנטית, לפיה הנתבע 2 [מר סחניני] היה "המוציא והמביא" בכל ענייני העסקת התובע באתרי הנתבעת 6 וזאת בשם הנתבעת 1". עוד נקבע כי "לטעמינו, סחניני - נציג הנתבעת 1, אשר התקשרה עם הנתבעת 6 לצורך ביצוע עבודות בניה באתרי הנתבעת 6, היה זה שנתן הוראות בשטח לתובע, בדק את נוכחותו בעבודה והעביר לו את השכר וכן את תלוש השכר שהונפק על ידי הנתבעת 1" (ההדגשות הוספו).
על רקע הערות אלו ולאחר שבחנו את כלל טענות הצדדים בפנינו, ועל יסוד החומר שהוצג בהליך, אנו סבורים כי דין הערעור להתקבל, שכן הראיות המועטות שהוצגו בבית הדין האזורי, מטעם שני הצדדים, מבססות במאזן ההסתברויות את גרסת התביעה, לפיה המערער הועסק באתרי המשיבה למשך כל תקופת עבודתו בסחניני.
יחד עם זאת, בית הדין לא קבע כי עדותו של המערער אינה אמינה ולכן, בהעדר ראיה לסתור את עדותו העקבית בדבר עבודה רציפה באתרים של חברת שג'ראוי, לא מצאנו כי יש לזקוף לחובת סוגיה זו אי דיוקים שנפלו בנושאים אחרים.
