מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חוק ההתיישנות התיישנות חובות ארנונה לאחר פטירת החייב

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

אך משעה שהצדדים אינם חולקים שההסכם הראשון לא קוים, לא ניתן לקבל את העובדה שגם בהסכם משנת 1997 , שנחתם לאחר אי-קיום הסכם 1985 במשך 12 שנים תמימות, הצדדים אינם עומדים על מסגרת זמן כלשהיא לקיום החיובים מכוחו, ובאותה נשימה ההסכם אינו מעמיד כל תמריץ או סנקציה לקיום החיובים, וכלל אינו צופה אפשרות של אי-קיום ההסכם חרף העובדה שהצדדים כביכול נכוו ברותחין.
אין חולק שעסקינן בתקופת היתיישנות בת 7 שנים, הואיל והסעד הנתבע הוא "שאינו מקרקעין" (ס' 5 לחוק ההתיישנות, תשי"ח 1958- ) גם אם נניח שהעילה התגבשה "זמן סביר" לאחר שהסכם 2005 לא קוים, וש"זמן סביר" יכול ויהיה אף 3 שנים תמימות (שהן הרבה מעבר לזמן סביר לקיום ההיתחייבות בעניינינו), עדיין לא יעלה בידי האח ליצלוח את מחסום ההתיישנות.
10,253 ₪ - חוב ארנונה ששולם לאחר פטירת המנוחה.
...
תביעת האחים הנתבעים בתלה"מ 38860-11-16 מתקבלת באופן חלקי: אינה חלק מהעזבון, 21 ,XX חלקה XXXXX נקבע שהחנות ברחוב הערבה 15 בעיר סמוכה, הידועה כגוש והאח והאחות רשאים להירשם בכפוף לכל דין, כבעלי הזכויות בנכס.
התובעת תשלם לידי האח והאחות, עבור הוצאות קבורתה של המנוחה והנחת המצבה וכמפורט בכתב התביעה, סך בשיעור 1/3 מתוך 9,422 ₪, שהם 3,140 ₪.
תביעתה-שכנגד של התובעת בתלה"מ 4251-04-17 – נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אין בידי לקבל את טענת העותר, משמע החובה לאתר חייבים רובצת לפתחה של המשיבה כבעלת העניין בגביית החוב.
כפי שנפסק ב-רע"א 187/05 נסייר נ' עריית נצרת עילית, פ''ד סד(1) 215, וכן בהרכב מורחב ב-עע"מ 8832/12 עריית חיפה נ' סלומון בע"מ (15.4.2015), כוחם של הראציונלים שביסוד טענת ההתיישנות, יפה אף כאשר מדובר בחוב הנתבע בהליך גבייה מנהלי (לרבות חובות ארנונה).
אף אם אניח כי ניתן היה לראות בעותר כבעל דברה של המשיבה, בכל הנוגע לחובות שקדמו לפטירת אמו בשנת 2014 (וזאת בשים לב למעמדו בצוואה כמנהל עיזבון – אף בלא מינוי פורמלי), סבורני כי אותם חובות התיישנו.
המשיבה מוסיפה על כך וטוענת לתחולתו של חריג הקבוע בסעיף 8 בחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות"), אשר לפיו: "נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה". לטענת המשיבה, העותר בחר בהסתרת מידע ביחס לזהות הבעלים האמתיים של הנכס לאורך השנים וכעת הוא מנסה לנצל את מחדלו שלו כדי הטלת תוצאותיו על הציבור.
אולם, לנוכח עמדת המשיבה כי יום 26.5.2020 הוא המועד הקובע, ראיתי לנכון לילך כברת דרך לקראת העותר בעיניין זה. בשנים 2014-2013 לא רשומים חובות בגין הנכס (ראו פירוט בסעיף 6 לתשובה לעתירה), ומכאן שהמשמעות האופרטיבית היא, שהעותר יחוב אך בחובות שנוצרו בתקופה שלאחר פטירת אמו.
...
לא שוכנעתי כי המשיבה פעלה ביתר נחרצות לגביית החובות בין השנים 2014-2004 כך שאין להטיל את חדלונה זה על העותר דווקא.
לאור כל אלו, בשים לב לטענת העיריה כי רק ביום 26.5.2020 החליטה לרשום את החובות על שמו של העותר (ראו סעיפים 59, 117 לתשובה), התוצאה היא שחובות שמועדם לפני יום 26.5.2013 התיישנו.
סוף דבר לאור המקובץ, העתירה מתקבלת בחלקה.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

בתאריך 09.02.2010, בסמוך לאחר פטירתו של המנוח, המשיבה פתחה תיק הוצאה לפועל למימוש הדירה, בהתאם לתקנה 28(ב) לתקנות המיסים (גביה), לשם גביית חוב הארנונה.
הסוגיה הנ"ל מחייבת הכרעה בשלוש שאלות, והן: מהו המועד שבו שוכלל השיעבוד על דירתו של המנוח בגין חוב הארנונה? האם חלה היתיישנות של חלק החוב שבמחלוקת במועד שכלול השיעבוד? האם חלה היתיישנות לאחר שכלולו של השיעבוד, אשר מונעת את גביית חלק החוב שבמחלוקת? על שאלות אלה אענה כעת על פי סדרן.
ב-רע"א 187/05 נסייר נ' עריית נצרת עילית פ"ד סד(1) (2010) (להלן: הילכת נסייר) בית משפט זה דן בפרשנות סעיף 2 לחוק ההתיישנות ובשאלה אם ניתן לראות בהליך גבייה מינהלי כ"תביעה לקיום זכות" לצורך סעיף זה. בית המשפט ענה על שאלה זו בחיוב וקבע כך: "נישום אשר הרשות מפעילה כלפיו הליך גבייה מנהלי רשאי להיתגונן בטענה שחוב המס התיישן. טענת היתיישנות זו נותרת טענת הגנה, הגם שאופן השמעתה הוא על דרך יזימת הליך – כיום, עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים". (שם, פיסקה 40 לפסק דינה של השופטת ד' ברלינר; ההדגשות במקור – ח"מ; ראו גם: עע"מ 10372/08 עריית בת ים נ' אדוט ז"ל (04.01.2011) (להלן: עניין אדוט); טל חבקין היתיישנות 39-38, 105 (2014) (להלן: חבקין)).
היתיישנות של חלק החוב שבמחלוקת לאחר המועד הקובע לשכלול השיעבוד מענה על סוגיה זו דורש היתייחסות לסעיף 20 לחוק ההתיישנות, אשר קובע כך: "נושה שיש לו על חובו עירבון, משכנתה, מישכון או שיעבוד כיוצא באלה, אין בהתיישנות כדי לפגוע בזכותו ליפרע מן השיעבוד". עינינו הרואות, כי ככל שבאמתחתו של נושה אחת מהבטוחות המנויות בסעיף 20 לחוק ההתיישנות – לא תוביל היתיישנות החוב שבמרכז השיעבוד לפגיעה בזכותו של הנושה להפרע מהשיעבוד עצמו.
...
נוכח כל האמור לעיל, אציע לחברתי ולחברי כי נדחה את הערעור.
כמו חברי השופט נ' הנדל אף אני סבורה שטענת ההתיישנות לא הועלתה במקרה זה בהזדמנות הראשונה, ועל כן דינה להידחות.
בנסיבות אלה, אני סבורה שניתן להותיר בצריך עיון את הסוגיות המורכבות שנדונו בחוות דעתו המקיפה של השופט מלצר.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בסיכומיהם טענו התובעים, כי במסגרת ההליך הודו הנתבעים כי עשו שימוש בדירה החל משנת 1987, ועל כן יש להחיל את החריג לכלל ההתיישנות הקבוע בסעיף 9 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות") ולחייב את הנתבעים לשלם לתובעים דמי שימוש ראויים החל משנת 1987 ועד להיום.
עוד נטען כי יש להפחית ולקזז את חלקם היחסי של התובעים שכנגד בגין הכספים ששולמו וישולמו בעיניין ההוצאות המשפטיות בתביעה שנוהלה מול מר אופיר אמינוב בסך 60,000 ₪, בתביעת חוב הארנונה העומד על מיליון ₪ ובשכ"ט העו"ד שמטפל בסך 65,000 ₪, ובתיקון הליקויים לצורך הכשרת הנכס בסך 300,000 ₪, לאור העובדה שכולם לכאורה נוצרו לאחר פטירת המנוחים.
מן האמור לעיל עולה שהנתבעים ביקשו לשלם בעצמם את מס הרכישה, ככל שאכן שילמו בעצמם סכום זה, ורק בשלב זה, כ-10 שנים לאחר ביצוע התשלום הם מבקשים לידרוש את חלקם של התובעים בתשלום זה. במובן זה, ממילא התיישן כל חוב שהיה חב בסליאן המנוח ו/או התובעים כלפי הנתבעים בקשר לבצוע תשלום מס הרכישה, ככל שקיים חוב כזה בקשר לתשלום מס הרכישה על ידם שכאמור לא הוכח בפני על ידי הנתבעים, ויש בעובדה כי לא פנו עד להגשת התביעה לבסליאן המנוח ו/או לתובעים בדרישת תשלום בקשר לתשלום מס הרכישה כדי לפגום בטענתם.
...
סוף דבר התביעה הראשית מתקבלת באופן חלקי, כך שהנתבעים ישלמו לתובעים דמי שימוש ראויים על הדירה, דהיינו כ-50% מדמי השימוש הראויים שנקבעו בחוות הדעת לגבי הדירה, החל ממועד פטירת בסליאן המנוח ועד ליום הגשת התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין.
הנתבעים ישלמו הוצאות בסך 10,000 ₪.
התביעה שכנגד מתקבלת באופן חלקי, כך שהנתבעים שכנגד ישלמו לתובעים שכנגד דמי שימוש ראויים על המבנה, דהיינו כ-25% מדמי השימוש הראויים שנקבעו בחוות הדעת לגבי המבנה, תוך הפחתת הממצאים שנקבעו בחוות הדעת בקשר לדירה הדרום מזרחית, החל ממועד פטירת בסליאן המנוח ועד ליום הגשת התביעה שכנגד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבעים טענו גם כי התביעה היתיישנה כאשר המנוח נפטר בחודש נובמבר 2005 והתביעה הוגשה רק בחודש יולי 2015, דהיינו כ-11 שנים לאחר פטירת המנוח.
ברע"א 187/05 נקבע כי דיני ההתיישנות חלים על תביעה לתשלום ארנונה כאשר התביעה מתאפיינת בסממנים אזרחיים מובהקים, ובענייננו נתבע חוב כספי והתביעה הנה בעלת מאפיינים אזרחיים, ולכן חלות הוראות חוק ההתיישנות ודין התביעה להידחות על הסף.
בהקשר זה נקבע כי "...יש לאמץ כלל הקובע שפעולות גבייה מנהליות שלא הובאו לידיעת החייב לא יאפסו את תקופת ההתיישנות, ואילו כאלה שהובאו לידיעתו יקימו חזקה בדבר איפוס מרוץ ההתיישנות..." (שם, בפס' 21); (ר' דיון גם בעת"מ (חיפה) 28875-05-14 שלמה כהן נ' עריית נהריה (פורסם בנבו, 8.3.2015)).
שנית, כאמור התובעת נקטה בהליכים מינהליים משמעותיים גם לאחר הפקת צו קיום הצוואה אשר איפסו את מרוץ ההתיישנות כך שממילא אין נפקות לטענה זו. לסיכום עניין זה, הרי שאין לדחות את התביעה דנן בהתאם להוראות חוק ההתיישנות.
...
סוף דבר מצאתי כי לא הוכח כי הנתבעים ירשו עיזבון בעל ערך כלכלי כלשהו, לרבות זכויות בעלות ערך כלשהו, ועל כן בהתאם להוראות סעיף 128 לחוק הירושה, אין לחייב את הנתבעים בחוב המנוח הנטען במסגרת התביעה דנן.
התביעה נדחית.
התובעת תשלם הוצאות הנתבעים בגובה 10,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו