חופשה ללא תשלום עובדי רשויות מקומיות

במהלך שנת 2015 יצא לחופשה ללא תשלום מתפקידו במ"מ כסייפה, וזאת לאחר שהיתקבל למשרת מבקר פנים במועצה האזורית אל קאסום.

להלן, בתמצית, עקרי העמדה: יש לקרוא את סעיפי החקיקה הרלבאנטיים לאור הוראותיו של חוק יסוד: חופש העיסוק "ובכפוף למעמד העל של חופש העיסוק, ומתוך מגמה לפגיעה שאינה עולה על הנידרש בחופש העיסוק של עובדי הרשויות המקומיות ובכלל זה ביכולת להתקדם בעבודה ברשות המקומית". אישור מינויו של עובד העומד בתנאים של סעיף 107 לנוהל קבלת עובדים – כלומר שיש מניעה למנותו – יכול לקבל את אישור ועדת השרות, וזאת בהתאם לסעיף 108 לנוהל קבלת עובדים.

...

בית הדין האזורי המשיך ובחן את טענותיה של גב' דקל ביחס להחלטת מנכ"ל משרד הפנים, וקבע כי "החלטתו של מנכ"ל משרד הפנים מנומקת ומעוגנת בפסיקה והיא סבירה ומידתית ועל פי ההלכה הפסוקה אין בית הדין מחליף את שיקול דעתה של רשות מנהלית". סיכומו של דבר, נקבע כי בין אם היה על העירייה לפעול לשם אישור מינויה של גב' דקל למנהלת המוקד העירוני בהתאם להוראות סעיף 122א ובין אם בהתאם לסעיף 174א לפקודת העיריות, הרי שבשני המסלולים דרוש אישור שר הפנים, שלא ניתן למעשה בשום שלב, "לא עם תחילת העסקתה של התובעת, לא בהמשך התקופה ועם מעברה מתפקיד לתפקיד ועם קידומה, ולא לאחר שנבחרה לתפקיד מנהלת המוקד העירוני. ללא אישור של שר הפנים, התובעת איננה יכולה להיכנס לתפקידה". בנסיבות אלה, נקבע בדעת רוב כי "נוכח החלטת משרד הפנים, התובעת אינה יכולה להיכנס לתפקיד של מנהלת המוקד העירוני. התובעת אינה זכאית לתשלום שכרה כמנהלת המוקד כיוון שלא נכנסה לתפקיד והתובעת עובדת עירייה ומשתכרת בהתאם לתפקידה כיום". עד כאן לגבי הערעור השני.

בשים לב לכל האמור לעיל, בדין קבע בית הדין האזורי את שקבע, ולא מצאנו מקום להתערב בכך.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אנו קובעים כדלקמן: הערעור בהליך הראשון (ע"ע 58656-11-20) – נדחה.

יתר הטענות בערעור – נדחות.

במהלך שנת 2015 יצא לחופשה ללא תשלום מתפקידו במ"מ כסייפה, וזאת לאחר שהיתקבל למשרת מבקר פנים במועצה האזורית אל קאסום.

להלן, בתמצית, עקרי העמדה: יש לקרוא את סעיפי החקיקה הרלבאנטיים לאור הוראותיו של חוק יסוד: חופש העיסוק "ובכפוף למעמד העל של חופש העיסוק, ומתוך מגמה לפגיעה שאינה עולה על הנידרש בחופש העיסוק של עובדי הרשויות המקומיות ובכלל זה ביכולת להתקדם בעבודה ברשות המקומית". אישור מינויו של עובד העומד בתנאים של סעיף 107 לנוהל קבלת עובדים – כלומר שיש מניעה למנותו – יכול לקבל את אישור ועדת השרות, וזאת בהתאם לסעיף 108 לנוהל קבלת עובדים.

...

בית הדין האזורי המשיך ובחן את טענותיה של גב' דקל ביחס להחלטת מנכ"ל משרד הפנים, וקבע כי "החלטתו של מנכ"ל משרד הפנים מנומקת ומעוגנת בפסיקה והיא סבירה ומידתית ועל פי ההלכה הפסוקה אין בית הדין מחליף את שיקול דעתה של רשות מנהלית". סיכומו של דבר, נקבע כי בין אם היה על העירייה לפעול לשם אישור מינויה של גב' דקל למנהלת המוקד העירוני בהתאם להוראות סעיף 122א ובין אם בהתאם לסעיף 174א לפקודת העיריות, הרי שבשני המסלולים דרוש אישור שר הפנים, שלא ניתן למעשה בשום שלב, "לא עם תחילת העסקתה של התובעת, לא בהמשך התקופה ועם מעברה מתפקיד לתפקיד ועם קידומה, ולא לאחר שנבחרה לתפקיד מנהלת המוקד העירוני. ללא אישור של שר הפנים, התובעת איננה יכולה להיכנס לתפקידה". בנסיבות אלה, נקבע בדעת רוב כי "נוכח החלטת משרד הפנים, התובעת אינה יכולה להיכנס לתפקיד של מנהלת המוקד העירוני. התובעת אינה זכאית לתשלום שכרה כמנהלת המוקד כיוון שלא נכנסה לתפקיד והתובעת עובדת עירייה ומשתכרת בהתאם לתפקידה כיום". עד כאן לגבי הערעור השני.

בשים לב לכל האמור לעיל, בדין קבע בית הדין האזורי את שקבע, ולא מצאנו מקום להתערב בכך.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אנו קובעים כדלקמן: הערעור בהליך הראשון (ע"ע 58656-11-20) – נדחה.

יתר הטענות בערעור – נדחות.

במהלך שנת 2015 יצא לחופשה ללא תשלום מתפקידו במ"מ כסייפה, וזאת לאחר שהיתקבל למשרת מבקר פנים במועצה האזורית אל קאסום.

להלן, בתמצית, עקרי העמדה: יש לקרוא את סעיפי החקיקה הרלבאנטיים לאור הוראותיו של חוק יסוד: חופש העיסוק "ובכפוף למעמד העל של חופש העיסוק, ומתוך מגמה לפגיעה שאינה עולה על הנידרש בחופש העיסוק של עובדי הרשויות המקומיות ובכלל זה ביכולת להתקדם בעבודה ברשות המקומית". אישור מינויו של עובד העומד בתנאים של סעיף 107 לנוהל קבלת עובדים – כלומר שיש מניעה למנותו – יכול לקבל את אישור ועדת השרות, וזאת בהתאם לסעיף 108 לנוהל קבלת עובדים.

...

בית הדין האזורי המשיך ובחן את טענותיה של גב' דקל ביחס להחלטת מנכ"ל משרד הפנים, וקבע כי "החלטתו של מנכ"ל משרד הפנים מנומקת ומעוגנת בפסיקה והיא סבירה ומידתית ועל פי ההלכה הפסוקה אין בית הדין מחליף את שיקול דעתה של רשות מנהלית". סיכומו של דבר, נקבע כי בין אם היה על העירייה לפעול לשם אישור מינויה של גב' דקל למנהלת המוקד העירוני בהתאם להוראות סעיף 122א ובין אם בהתאם לסעיף 174א לפקודת העיריות, הרי שבשני המסלולים דרוש אישור שר הפנים, שלא ניתן למעשה בשום שלב, "לא עם תחילת העסקתה של התובעת, לא בהמשך התקופה ועם מעברה מתפקיד לתפקיד ועם קידומה, ולא לאחר שנבחרה לתפקיד מנהלת המוקד העירוני. ללא אישור של שר הפנים, התובעת איננה יכולה להיכנס לתפקידה". בנסיבות אלה, נקבע בדעת רוב כי "נוכח החלטת משרד הפנים, התובעת אינה יכולה להיכנס לתפקיד של מנהלת המוקד העירוני. התובעת אינה זכאית לתשלום שכרה כמנהלת המוקד כיוון שלא נכנסה לתפקיד והתובעת עובדת עירייה ומשתכרת בהתאם לתפקידה כיום". עד כאן לגבי הערעור השני.

בשים לב לכל האמור לעיל, בדין קבע בית הדין האזורי את שקבע, ולא מצאנו מקום להתערב בכך.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אנו קובעים כדלקמן: הערעור בהליך הראשון (ע"ע 58656-11-20) – נדחה.

יתר הטענות בערעור – נדחות.

הינה כי כן, משנוכחנו שהתובע לא הגיש בקשה לחל"ת בעקבות מאסרו האחרון, אולי יכול והסיבה לכך נעוצה דוקא בסעיף 5.18.4 לאוגדן תנאי השרות לעובדי הרשויות המקומיות אשר קובע כדלקמן: "לא תאושר חופשה ללא תשלום אלא בהגבלות הבאות:

...

עיקר טענות הנתבעת הנתבעת טענה בכתב ההגנה, כי יש לדחות את התביעה על הסף בשל שיהוי בהגשתה, ולחילופין יש לדחותה בשל התיישנות הזכויות הכספיות הנטענות.

לא מצאנו כל פסול בעדותה של גב' רעות הגם שלא שימשה בתפקידה בכל התקופה הרלוונטית לתביעה.

סיכום לאור כל האמור לעיל, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

יחד עם זאת, בנסיבות עליהן עמדנו לעיל, ובהתחשב במצבו המשפחתי כלכלי של התובע וההזדמנויות שניתנו לו על ידי הנתבעת, אנו מחייבים את התובע לשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך של 3,500 ₪ בלבד וזאת תוך 30 יום.

זאת ועוד, בחוזר מנכ"ל 3/2011 של משרד הפנים "העסקת קרובי מישפחה ברשויות המקומיות", נקבע מתי ובאיזה מקרים יש לפנות לועדת מינהל השרות לקבלת אישור העסקה לעובד שיש לו קרובי מישפחה המועסקים ברשות: "אין להעסיק עובד קרוב מישפחה ברשות המקומית, ללא אישור הועדות האמורות לעיל אם:

בבואנו לבחון את מאזן הנוחות, ולאחר ששקלתי את הפגיעה שעתידה להגרם למבקשת באי מתן הסעד, ובשים לב לנזק שייגרם למבקשת בדמות אובדן מקום עבודתה ומקור הכנסתה ובשים לב לאנטרס הצבורי ולחובה המוטלת על הצדדים למלא אחר הוראות ועדת מינהל השרות, אנו סבורים כי המאזן נוטה בבירור לטובת יישומה של ההצעה שהוצעה לצדדים עוד במהלך הדיון ולפיה הקפאת פיטוריה של המבקשת, המשך שהייתה של המבקשת בחופשה ללא תשלום ובמקביל פניה לועדת מינהל השרות על מנת שתידון מחדש בעיניינה של המבקשת וזאת בשים לב למכלול השיקולים ובין היתר שינוי הנסיבות שנוצר.

...

פגמים אלו יש בהם כדי לחזק את המסקנה אליה הגענו לעיל בדבר קבלת הבקשה למתן צו מניעה בחלקה.

בבואנו לבחון את מאזן הנוחות, ולאחר ששקלתי את הפגיעה שעתידה להיגרם למבקשת באי מתן הסעד, ובשים לב לנזק שייגרם למבקשת בדמות אובדן מקום עבודתה ומקור הכנסתה ובשים לב לאינטרס הציבורי ולחובה המוטלת על הצדדים למלא אחר הוראות ועדת מינהל השירות, אנו סבורים כי המאזן נוטה בבירור לטובת יישומה של ההצעה שהוצעה לצדדים עוד במהלך הדיון ולפיה הקפאת פיטוריה של המבקשת, המשך שהייתה של המבקשת בחופשה ללא תשלום ובמקביל פניה לוועדת מינהל השירות על מנת שתדון מחדש בעניינה של המבקשת וזאת בשים לב למכלול השיקולים ובין היתר שינוי הנסיבות שנוצר.

לסיכום, בהינתן כי תביעת המבקשת לדמי אבטלה במוסד לביטוח הלאומי אושרה, ובשלב זה לא נגדע מקור פרנסתה באופן מוחלט וסופי ובשים לב לפרק הזמן שחלף בין מתן החלטת ועדת מינהל השירות ועד להחלטה בדבר פיטורי המבקשת ומאחר והמדינה לא מילאה אחר האמור בהחלטת בית הדין מיום 23.1.23, אנו מורים כדלקמן: ההחלטה בדבר פיטורי המבקשת מוקפאת, אך מנגד המבקשת תמשיך לשהות בחל"ת לתקופה של 90 ימים מהיום או עד למתן החלטה חדשה על ידי ועדת מינהל השירות לפי המוקדם מביניהם.