חופשה ללא תשלום לפי נציבות שירות המדינה

לפיכך, נבדוק את טענת המבקשת כי המשיב הוא "גוף צבורי" לפי מה שכן הוגש בפנינו, שכן טענה זו הובאה כדי לבסס טענה לחלות הוראות שניתנו על ידי נציבות שירות המדינה על המשיב.

כך גם צוין במפורש בנספח ז' לתצהירה – מכתב בית המלון "7. כאשר ישוב המלון לפעילות מלאה ויחודשו הזמנות, ניתן יהיה להשיב את הגברת סיאד לעבודתה. הותרתה של גברת סיאד בחופשה ללא תשלום מאפשרת לה לשמור על מקום עבודתה תוך הקטנת הפגיעה בה..."(דגש ש.ש.) הראציונאל שבדברי כב' השופט צור, לפיו מצב זה, הגם שלא משולם שכר, בשלב זה אף לא דמי אבטלה, עדיף למבקשת גם בשל נסיבותיה האישיות, ויכולתה לעבוד במקום אחר ללא הגבלה מצד המעסיק.

...

אם וככל שיוכח בהליך העיקרי בעניין האפליה, המשמעות תהיה סעד כספי ואין בכך להשפיע על שאלת ההשבה לעבודה מיידית, הסעד האופרטיבי הנדרש המבוקש מאיתנו בבקשה זו. בשלב זה לא מצאנו לפסוק כל פיצוי עקב חוסר הבהירות בעובדות בסיסיות.טענת האפליה לא הוכחה לכאורה.

סוף דבר מעצם טיבו של ההליך למתן סעד זמני, ובנסיבות הליך זה בפרט, נמסרו לבית הדין טענות וראיות חלקיות בלבד, והשינויים הרבים המתרחשים למעשה מיום ליום בנסיבות שברקע בקשה זו, והתפתחות נגיף הקורונה, (ובכלל זה אף בין המועד שבו נשמע הדיון בבקשה למועד החלטה זו) מצביעים למעשה על האופן שבו יש לבחון טיעוני הצדדים בבקשה זו. עוד יאמר כי עסקינן בהליך למתן סעד זמני ומשכך על בית הדין לשקול האם מתקיימת למבקשת עילת תביעה טובה מחד גיסא ולשקול את מאזן הנוחות, קרי, מהו הנזק הצפוי למי מן הצדדים ככל שיינתן או לא יינתן הסעד המבוקש - מאידך גיסא.

לאחר ששקלנו בכובד ראש ונוכח מצבה של המבקשת כל צד יישא בהוצאותיו.

המבקש התעתד להיכנס לתפקיד ראש מנהל לקראת שנה"ל הנוכחית וכפי שעלה מעדותו גם ערך "חפיפה" מסוימת לשם כך. ביום 7.6.20 מילא המבקש בקשה לאישור חופשה ללא תשלום (להלן-בקשת החל"ת ו- אישור) וכן בקשה להיתר עבודה פרטית בעת החל"ת (להלן- בקשת ההיתר, ו- היתר) אליה צורף שאלון למניעת ניגוד עניינים (הנ"ל נספחים 2-3 לבקשה).

(2) עובד המגיש בקשה לחופשה ללא משכורת, יפרט בבקשתו את העבודה הפרטית שהוא עתיד לעסוק בה בתקופת שהותו בחופשה ללא משכורת; (3) מבקש עובד לצאת לחופשה ללא משכורת לשם עבודה במוסד צבורי שיש למדינה עניין בה (נסמן (ב)6 בפיסקה 33.423), או עבודה במוסד צבורי שהעובד מועמד לעבור אליו (נסמן (ב)7 בפיסקה הנ"ל), או ניסיון של עובד להיקלט בעבודה מחוץ לשירות המדינה, והוא מבקש גם היתר לעבודה פרטית בנסיבות שבהן צפויה פרישתו של העובד מן השרות והישארותו במקום עבודתו הפרטית בתום החופשה, רשאית נציבות שירות המדינה, בהיתחשב בנסיבות העניין, להחליט על מתן ההיתר, גם אם הבקשה אינה ממלאת אחר כל התנאים לאישור עבודה פרטית המפורטים בפיסקה 42.411, ובילבד שהיא עומדת בדרישות הוראות חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969 ובפרק משנה 4.36 סעיף 33.423 נסמנים ב6 ו7 המוזכרים ב42.451 מורים כך: עבודה במוסד צבורי, שיש למדינה עניין בה; בנוגע לעובד המבקש לעבוד בעת החופשה ללא משכורת בחברה ממשלתית או בחברה אשר הממשלה הנה בעלת חלק ניכר ממניותיה או ברשות המוקמת על-ידי הממשלה - ראה פסקה 33.422; 7.

...

המשיבים טוענים בעיקרו של דבר כי גם אם תדחה טענתם בדבר סבירות ההחלטות, הרי שדרך המלך מורה על השבת הענין לשולחנם לדיון מחודש באשר אין מקום שבית הדין הוא שיפעיל שיקול הדעת הנדרש לשם כך. לשם הכרעה במחלוקת האמורה מצאנו מקום, תחילה, לפרוש את התשתית המשפטית הרלבנטית שכן נוכח ביטול נספחים 4,6,11 מחד גיסא, וטענת המשיבים בסכומיהם החוזרת בעיקרו של דבר על הנטען שם, ראוי להעמיד דברים על דיוקם.

בכלל זה נקבע בהנחיית היועמ"ש (1.1711) בענין בחינת אורך תקופת צינון, אליה הפנו המשיבים עצמם כי אף עם מעבר לגוף ציבורי דורש תקופת צינון הרי: אמנם נכון- יש מקום לאבחן בין מי שבפועל פרש מעבודתו במדינה לבין מי שמבקש לצאת לחל"ת ויחסי העבודה נמשכים ויתכן גם, כי למרות הצפי שיסתיימו – הרי בסופו של דבר לא תצלח משימתו כראש מנהל ואז יבקש לחזור לעבודתו בפועל במשרד.

העולה מן המקובץ יש לקבל את הבקשה בכל הנוגע לסעד הראשון בה- ביטול ההחלטות בנספחים 4,6,11- שלכך כבר הסכימה המשיבה.

למען הפשטות, לוחות הזמנים שנקבעו בהודעה יהיו לוחות הזמנים גם בהתאם להחלטה זו והם ימנו מיום המצאת החלטה זו. משמצאנו כי נפלו פגמים מהותיים בהפעלת שיקול הדעת, שהביאו להחלטות שהמשיבים עצמם ביטלו, ומשאלה הביאו לצורך בהליך- ישאו המשיבים 1-2 בהוצאות המבקש בסך 15,000 ₪.

לאחר אישורה התבקש המערער לשהות בחופשה ללא תשלום מיום 1.2.12 ועד לסוף חודש מאי 2012, וביום 31.5.12 פרש מעבודתו בשירות המדינה.

בית הדין הוסיף כי "לא שוכנענו כי נציבות שירות המדינה לקחה חלק בהפעלת לחצים על התובע לפרוש מעבודתו". מהמסמכים אמנם עולה כי עו"ד נג'ארה העבירה למערער את בקשתו של חמוז לכתיבת מכתב היתנצלות כתנאי למחיקת תביעת הדיבה, אך לא הובאה ראיה משכנעת כי הנציבות עצמה היתנתה את מחיקת התביעה בפרישת המערער.

...

מדובר בפיצוי על הרף הגבוה, כיוון ששוכנענו שנסיבות המקרה חמורות במיוחד ומצדיקות סעד מתאים.

לא נעלם מעינינו כי המערער לא תבע בכתב תביעתו באופן מפורש פיצוי כספי בגין התעמרות, אך כאמור לעיל בית הדין האזורי שוכנע שהתקיימו התנאים שנקבעו לצורך כך בפסיקה (עניין ימית סינון), מבלי שהמדינה ערערה על כך. משכך, ומאותם שיקולים, שוכנענו כי ניתן וראוי להגדיל את סכום הפיצוי, על מנת שישקף באופן מדויק יותר את חומרת ההתנהלות כלפי המערער.

סוף דבר - הערעור מתקבל בעיקרו.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כועדה למתן היתרים על פי חוק שירות הציבור ו"ע 44726-10-22 בפני כב' השופט אריה רומנוב עו"ד גילי קירשנר עו"ד מורן שבתי בעיניין: אילון גולדשטיין המבקש נ ג ד נציבות שירות המדינה המשיבה המבקש: בעצמו ב"כ המשיבה: עו"ד רז הלל החלטה

לדברי המבקש, עוד קודם לכן, כשהוא החל בחיפוש עבודה, מנכ"לית זרוע העבודה ביקשה ממנו שלא לפרוש מהשרות הצבורי ולקחת חופשה ללא תשלום.

...

ברי כי במצב דברים זה לא ניתן להיעתר לבקשה, ויש לוודא כי קיים ניתוק בין שני התפקידים.

" סוף דבר.

החלטנו לקצר את התקופה הקבועה בחוק כך שהמבקש יוכל להתחיל לעבוד בעבור ארגון הג'וינט חודשיים לאחר סיום תפקידו במשרד הכלכלה.

ביום 5.12.2018 פנתה רו"ח ליטל בראשי, מנהלת תחום סליקה ותחום בכיר שכר עובדי הוראה אל התובעת כדלקמן (נת/ט): "בהתאם להחלטת נציבות שירות המדינה מיום 2.7.2018 נתבקשת לבחור קרן פנסיה צוברת. מרישומנו נמצא כי לא נבחרה על ידך קרן פנסיה, וזאת, על אף פניותינו החוזרות ונישנות. מצב דברים זה גורם להיעדר רישום זכויות פנסיוניות על שמך...לאור האמור ובכדי שזכויותיך תרשמנה כנדרש על שמך, כספי ההפקדות הפנסיוניות כאמור לעיל יועברו לקרן בררת מחדל בחברת "הראל פנסיה" שנבחרה בהליך תחרותי של הסתדרות המורים".

לעניין זה נקבע בעיניין תירוש כי "פרשנות הסעיף היא, שכאשר ישנה חל"ת שאושרה על ידי הסמכות המתאימה, אזי הנציב יכול לאשר את רכישת הזכויות הפנסיוניות, אך לא ניתן לקרוא לתוך הסעיף, כי הנציב יכול לאשר גם את החל"ת, שעל בסיסה ניתנות הזכויות. הסמכות לאשר חופשה ללא תשלום לעובדי הוראה, נתונה לגורם המוסמך במשרד החינוך, ולא נציב שירות המדינה". אמנם לא מצאנו תעוד לתהליך של סיום העסקה בתום שנת הלימודים 2003, שמא בשל העובדה כי התובעת המשיכה ללמד באותו בית ספר (בתיכון), אך עת הוכח כי התובעת לא עבדה החל מספטמבר 2003 ועד תום חודש אוגוסט 2004 במשרד החינוך (ע' 16 ש' 11-14), חל נתק ביחסי העבודה בין הצדדים; בין אם נראה זאת כזניחת עבודה (התפטרות) מצד התובעת ובין אם נראה זאת כחופשה שלא הוסכמה ואושרה על ידי הגורם המוסמך במשרד החינוך, המפסיקה רציפות בשירות.

...

לטענת הנתבעת, דינה של התביעה להידחות.

עוד טוענת הנתבעת, כי התובעת לא שהתה בחל"ת בתקופות השניה והרביעית, וממילא דינה של הטענה להידחות מחמת התיישנות.

אשר לדרך תשלום הפיצוי בפועל אנו מורים לנתבעת, בדומה למתווה שנקבע בעניין סלע, להוון את סכום הפיצוי החודשי בתקופות השלישית והחמישית בהתאם לכללי ההיוון המקובלים, ולהפקיד את הסכום המהוון בקרן פנסיה לפי בחירת התובעת, במסלול הכולל כיסוי ביטוחי לבן זוג.

בנסיבות העניין אנו סבורים כי יש לפסוק לתובעת פיצוי לא ממוני בסך של 35,000 ₪.

סוף דבר אשר על כן, התביעה מתקבלת בחלקה, כמפורט להלן: א. הצדדים יפעלו כאמור בסעיפים 80 ו- 90-91 לעיל ובהתאם למועדים שנקבעו שם. הנתבעת תשלם לתובעת, תוך 30 יום מהיום, פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 35,000 ₪ וכן הוצאות משפט בסך של 10,000 ₪.