חוסר שוויון בין עובדי ביהמ"ש השלום לבין עובדי ביהמ"ש המחוזי

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 43309-03-19 אמיר נ' ועדת הבחירות המרכזית של לישכת עוה"ד ואח' לפני כבוד השופט הבכיר אליהו בכר עותר ציון אמיר ע"י ב"כ עו"ד איתן לירז, שי פישר וירדן ססי משיבים 1.ועדת הבחירות המרכזית של לישכת עוה"ד 2.עוה"ד חיים קנת, יו"ר ועדת הבחירות המרכזי של לישכת עוה"ד ע"י ב"כ עו"ד לירז סבג 3.עו"הד אבי חימי 4.עו"הש רומי קנבל ע"י ב"כ עו"ד רז מנגל, עדי כרמלי ושמעון חסקי פסק - דין

לטענת העותר, ועדת הבחירות המרכזית של לישכת עוה"ד פגעה בזכות לשויון ובזכות החוקתית לבחור ולהבחר לאחר שאיפשרה ביצוע תעמולת בחירות אסורה ומנעה מהעותר קבלת החלטותיה למרות היותו אחד מהמתמודדים לראשות לישכת עוה"ד, החלטות אלה נידרשות לו, כך טען, לצרכי התמודדותו בבחירות.

עוד הוסיפו כי אין מקום לבטל ההחלטה בדיעבד וזאת מעבר לכך שיש לדחות טענה זו גם לגופה בהיות הפרשנות שניתנה לתעמולת בחירות אסורה ע"י הועדה פרשנות סבירה, והן בהיותה החלטה מנהלית סבירה שאינה גוררת בעקבותיה בהכרח פסלות, מה גם שהועדה הודיע לעותר בכתב ביום 18.3.2019 כי חל איסור לפרסם ו/או לשדר ו/או ליחצן מפגשים מסוג זה, כי לא איתרה הנחיות מבחירות קודמות וכי מפגשים צבוריים במסגרתם נערכת תעמולת בחירות אסורים בתכלית בשלב זה ומכאן שאין להתערב בהחלטה זו. בכל הקשור עם דרישת העותר למידע ציינו המשיבים 1-2 כי הבקשה נגועה בחוסר ניקיון כפיים והסתרת מידע חיוני.

סברתי, כי נכון יהיה לקדם פשרה על פני מאבק אך למרבה הצער העקרונות גברו, מבלי לציין מצד מי, והנני נאלץ לפעול כמשה על דרך "ייקוב הדין את ההר" להבדיל מאהרון עליו אומר הכתוב כי היה אוהב שלום ורודף שלום ומשים שלום בין אדם לחברו (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ו', עמוד ב').

...

כפועל יוצא עתר העותר להצהיר כי המשיבים 3-4 מבצעים תעמולת בחירות אסורה המנוגדת לסעיף 4א(א) של כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה), התשמ"ב-1982 (להלן: "כללי הלשכה") לאחר שהחלו מבצעים תעמולת בחירות לפני המועד המותר בכללי הלשכה, היינו קודם ליום ה-90 טרם הבחירות; כי תיאסר על המשיבים 3 -4 תעמולת בחירות לפרק זמן של 14 ימים כפרק הזמן בו ניהלו תעמולת בחירות אסורה לצורך עקרון השוויון וטוהר הבחירות; לקבוע כי החלטת וועדת הבחירות ולפיה "כינוס במשרד/בית אינו מהווה תעמולת בחירות אסורה" בטילה בהיותה נוגדת הדין; להורות לוועדת הבחירות להיעתר לבקשת העותר למסור לו פרטי מידע שהתבקשו על ידו ובהן רשימת חברי ועדת הבחירות ללשכת עוה"ד, תפקידם בוועדה והחלטות שהתקבלו בוועדת הבחירות לשנה זו ולבחירות הקודמות שהתקיימו בשנת 2015.

המשיבים 1-2 סברו כי אין להיעתר לבקשה בכל הקשור לבחירות 2015 שכן העותר שימש בהן כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית והמידע מצוי ברשותו או הינו מסוגל לאתרו בעצמו, כי יש בדרישה זו משום הכבדה רבה על הוועדה, ובאשר להחלטות הוועדה לבחירות דנא אלה מתפרסמות באתר לשכת עוה"ד ואין להעמיס על הוועדה את פרסומן.

ההגדרה לעניין זה הינה עניין של מידה והרי יכול אדם לבקש להשתתף בבחירות וינהל לשם כך שיחות עם חבריו משרד או בביתו או בבית אחר בנסיבות חברתיות בהן מתכנסים אנשים לרבות אותו מתמודד, האם הכרה ניהול "שיחות סלון" שכאלה מהווה תעמולת בחירות אסורה? תמהתי ביני לביני בעניין זה והגעתי למסקנה ולפיה אפילו סברתי כי עסקינן בשיחות שהתנהלו גם בנושאי בחירות, עצם קיומן במסגרת מידתית שכזו מבלי שתוכנם מופץ ברבים, ובוודאי שלא מופץ ע"י המועמד, אינה מעלה קושי יוצא דופן עם החלטת וועדת הבחירות.

סוף דבר בכפוף לאמור לעיל העתירה נדחית.

יובהר כי אין חולק בין הצדדים כי סוכם ששכר הטירחה יגזר מהסכום שנפסק בבית המשפט המחוזי (230,000 ₪ בקרן ולא 500,000 ₪ כפי שנפסק בביהמ"ש השלום וכפי שחושב במכתבי החיוב ששלח הנתבע לתובע מיום 15.3.09 ו- 16.3.09, ובהתאם למצוין במכתב המאוחר יותר מיום 18.11.09).

לא מצאתי לייחס חשיבות לשהוי זה, מאחר ומערכת היחסים בין התובע לנתבע היא, מטבע הדברים, מערכת יחסים לא שויונית, שכן התובע תלוי בנתבע המנהל עבורו את הייצוג בסכסוך הקשה עם אחיו.

ודוק; בנסיבות שבפני, לא מצאתי שהתובע הפסיק את ייצוג הנתבע בנסיבות של חוסר תום לב, אלא נוכח אובדן האמון בו ובדרכו נוכח עיכוב הכספים שלא כדין, וממילא לא ניתן היה לומר כי בכך ניסה התובע לחסוך שכר טירחה, שכן כעולה מנספח לה'4 לתצהירו, נידרש התובע להעמיד מימון לעורך דין חדש (בעוד שבהתקשרותו עם הנתבע, נדחה התשלום לסוף ההליך).

...

בנסיבות הללו, סבורני שהתנהלות הנתבע, גרמה עוגמת נפש לתובע שנאלץ לתור באמצע ההליך המשפטי אחר עורך דין, ועל כן מצאתי לפסוק לתובע פיצוי בסך של 15,000 ₪ בגין כך. סיכום: אשר על כן, דין התביעה להתקבל וכדלקמן: 74.1 הנתבע זכאי לסך של 10,000 דולר בצירוף מע"מ בגין הייצוג בערעור מכח הסכם שכ"ט מיום 30.3.09 (ענין שאינו שנוי במחלוקת, גם בהתייחס לשער הדולר ולשיעור המע"מ נכון למועד מתן פסק הדין בערעור) וכשוויו בש"ח בסך של 44,013 ₪.

74.3 נדחית טענת הנתבע לחיוב בסך של 15,000 ₪ בגין בר"ע שהוגשה ביהמ"ש המחוזי.

אשר להוצאות ההליך, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע את הוצאותיו (בגין אגרות, שכר עדים ככל שנפסק, ועלות הקלטות ככל שהתובע נשא בה) ושכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

בית משפט השלום בקריות ת"א 23910-12-11 אלטרוביץ ואח' נ' גרין בפני כב' סגן הנשיא, השופט נווה ערן תובעים 1.יהודה אדי אלטרוביץ, ת.ז. 53407623 2.ברכה אלטרוביץ, ת.ז. 0711354 נתבע אברי גרין, ת.ז. 051527646 פסק דין

זוהי חוות דעתו של מומחה בימ"ש כפי שניתן בהתאם למנדט שניתן לו. על מנת להשלים את התמונה, אציין שהנתבע שלא השלים עם חוות הדעת שלח למומחה שאלות הבהרה אשר צורפו לי. בשאלות ההבהרה נישאל בין השאר על כך שהנתבע מתכוון למכור את הנכס, על חוסר ההתאמה שבין שטח הנכס הרשום בלישכת רישום המקרקעין (316 מ"ר) אל מול השטח המוחזק בפועל ע"י התובעים (הגבוה ב- 29 מ"ר).

יש לקחת בחשבון, כי דירת התובעים גדולה מדירת הנתבע ב- 5 מ"ר וכי התובעים קנו את הבית בידיעה שיש חלוקה לא שויונית ביחס לחצר בין התובעים ובין הנתבע (בעיניין זה יש בין השאר קביעות של בהמ"ש המחוזי בחיפה).

...

המומחה מדגיש, כי מדובר בשטח חצר ומסביר בין השאר, כי : "שטח החצר החסר הוא אינו בצמידות לבית מגורים וכל השטח הגובל בקירות בית המגורים הוא שייך לדירה זו. לכן גם לקחתי בחשבון את שווי שטח החצר בסדר גודל של כ- 40% מהשווי המלא של הקרקע". המומחה, שהינו מומחה מטעם ביהמ"ש, לא נקרא להעיד על חוות דעתו והנתבע ביקש בסיכומיו בעצם להתעלם ואף לפסול את חוות דעת המומחה, אשר לטענת הנתבע סטה מהמנדט אשר ניתן לו ובעצם הכריע, לטעמו, בשאלה משפטית שרק לביהמ"ש סמכות להכריע בה. אני סבור שהנתבע טועה בטיעוניו אלה.

אשר על כן, דין התביעה להידחות.

עם זאת, על מנת למנוע תביעה כספית חדשה, אני מציע לצדדים לסיים את הסכסוך באופן שהנתבע ישלם לתובעים את הסכום שנקבע בחוות דעתו של המהנדס ברלינר, דהיינו סך של 55,000 ₪ וזאת בתוספת עלות שכ"ט המהנדס ברלינר אשר שולם בחלקים שווים.

התביעה נדחית, אין צו להוצאות.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"פ 30453-04-10 מדינת ישראל נ' צולר ואח' 27 אוקטובר 2016 בפני כב' השופטת ****ה שריזלי המאשימה מדינת ישראל - פמת"א (מסוי וכלכלה) ע"י ב"כ עו"ד חנה קורין ועו"ד יוני ליבני נ ג ד הנאשמים 1. יהושע צולר ע"י ב"כ עו"ד איריס ניב-סבג ועו"ד אלון ביכלר 2. אסתר טנצר ע"י ב"כ עו"ד גיורא אדרת ועו"ד יפעת מנור נהרי 3. יהודה קרן ע"י ב"כ עו"ד משה ישראל ועו"ד אלימלך קורצוייל ה כ ר ע ת ד י ן

לביסוס עמדתם הסתייעו ב"כ המאשימה קונקרטית בת"פ 8256-05-11 (ביהמ"ש המחוזי ת"א-יפו) מדינת ישראל נ' קדץ ואח' (5.7.2012, להלן: ענין קדץ), שבמסגרתו דחה בית המשפט את טענת הנאשם בדבר אפלייתו לרעה לעומת מעורבים אחרים בפרשה, בקובעו כי הוכח לפניו שלאחר חקירה ודרישה שקלה התביעה את עניינם של כל החשודים המעורבים ביסודיות ובאורח עינייני ושוויוני, וכי ההחלטות שהתקבלו ביחס להגשת כתבי האישום לגבי כל אחד מהם היו מנומקות בהתבסס על הראיות נגדם, על הנסיבות הרלוואנטיות ועל מדיניות שויונית שהופעלה משיקולים פרגמאטיים.

ברי, כי אכיפה בררנית בענין הגשת אישום פלילי, שיש עימה אפליה בין בני אדם שוים או בין מצבים דומים, נוגדת באופן חריף את עיקרון השויון בפני החוק במובן הבסיסי של עיקרון זה, פוגעת בשלטון החוק, ומקוממת מבחינת תחושת הצדק וההגינות.

ואין מדובר בהעדר שויון בין המשקיעים בבורסה בידע שבידיהם, אלא בדרך שבה נוצר הפער במידע בין משקיע אחד לשני.

דברים אלה, שנאמרו בטון מיתנצל ובארשת מיתממת ונבוכה, וביטאו, לכאורה, הססניות וחוסר היתמצאות בעובדות בסיסיות, עמדו בסתירה ממשית לדמותה של טנצר, שהצטיירה בעיניי כאישה תקיפה, מחושבת, דעתנית וכוחנית, בעלת מענה לשון חריף.

...

סיכומו של דבר: לגישתי, כעולה מהחוק והפסיקה, מידע בדבר הצעת רכש של חברה אחת בידי רעותה, שמטרתה לאחד את פעילותן של שתי החברות, מהווה מידע פנים ביחס לשתי החברות גם יחד.

לסיכום: אני דוחה את טענות ההגנה וקובעת, כי בהודאתו בחקירה התכוון צולר להתוודות על מסירת מידע הפנים לטנצר, שאותה כינה "מעידה", וגם על השימוש המיידי שעשתה טנצר במידע.

לאחר שדנתי בהרחבה בראיות ובטיעוני הצדדים, והגעתי למסקנות ולהכרעה שמעבר לכל ספק סביר, החלטתי להרשיע את הנאשמים בעבירות המיוחסות להם, כמפורט להלן: אני מרשיעה את הנאשם מס' 1, יהושע צולר בעבירות הבאות: ביחס לפרט האישום הראשון: גרם להכללת פרטים כוזבים ומטעים בדו"חות המיידיים שהגישה דש איפקס לרשות ניירות ערך ולבורסה, לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ני"ע; גרם להכללת פרט מטעה בתשקיף שפרסמה דש איפקס ב-30.5.06, לפי סעיף 53(א)(2) לחוק ני"ע; לא קיים חובת דיווח על שינוי בהחזקותיו כבעל ענין, לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ני"ע, בקשר לסעיף 37 לאותו חוק; קבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 לחוק העונשין; ביחס לפרט האישום השני: שימוש במידע פנים, לפי סעיף 52ג' לחוק ני"ע. אני מרשיעה את הנאשמת מס' 2, אסתר טנצר בגין האישום השני: בעבירה של שימוש במידע פנים, לפי סעיף 52ד' לחוק ני"ע. אני מרשיעה את הנאשם מס' 3, יהודה קרן בעבירות הבאות: ביחס לפרט האישום הראשון: גרם להכללת פרטים כוזבים ומטעים בדו"חות המיידיים שהגישה דש איפקס לרשות ניירות ערך ולבורסה, לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ני"ע; גרם להכללת פרט מטעה בתשקיף שפרסמה דש איפקס ב-30.5.06, לפי סעיף 53(א)(2) לחוק ני"ע; לא קיים חובת דיווח על שינוי בהחזקותיו כבעל ענין, לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ני"ע, בקשר לסעיף 37 לאותו חוק; דיווח מטעה על שינוי בהחזקותיו, לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ני"ע. קבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 לחוק העונשין; תוכן עניינים מבוא עמ' 2 פרק א כתב האישום עמ' 4 פרק ב הסכמות ומחלוקות עמ' 8 פרק ג האישום הראשון עמ' 13 פרשת מניות הפיזור רקע עובדתי עמ' 13 המסגרת הנורמטיבית עמ' 14 (א) רכישת ניירות ערך או החזקתם במשותף עמ' 14 (ב) עבירות דיווח עמ' 16 (ג) קבלת דבר במרמה עמ' 24 עובדות שאינן שנויות במחלוקת עמ' 26 פרק ד עסקת טנצר הנאשם: יהושע צולר התשתית הראייתית עמ' 33 דיון בראיות ומסקנות עמ' 44 (א) כללי (ב) עמדת המאשימה (ג) עמדת ההגנה (ד) דיון ומסקנות (ה) טענות הגנה שהעלה צולר (ו) שקרים ובדיות בחקירה הכרעה עמ' 78 (א) החזקת המניות שנרכשו בפיזור עמ' 78 (ב) עבירות דיווח עמ' 82 (ג) קבלת דבר במרמה עמ' 88 פרק ה עסקת דותן הנאשם: יהודה קרן התשתית הראייתית עמ' 92 דיון בראיות ומסקנות עמ' 103 (א) ממצאים שאינם במחלוקת עמ' 103 (ב) עמדת המאשימה עמ' 104 (ג) עמדת ההגנה עמ' 105 (ד) דיון ומסקנות עמ' 106 (ה) הסברים וטענות הגנה עמ' 116 (ו) שקרים ובדיות בחקירה עמ' 125 הכרעה עמ' 134 (א) כללי עמ' 134 (ב) עבירות דיווח עמ' 136 (ג) קבלת דבר במרמה עמ' 142 הגנה מן הצדק - אכיפה בררנית פסולה טענות ההגנה ועמדת המאשימה עמ' 146 המסגרת הנורמטיבית עמ' 147 אכיפה בררנית עמ' 150 היישום בהיבט הפרטי עמ' 153 פרק ו האישום השני שימוש במידע פנים הנאשמים: יהושע צולר, אסתר טנצר הרקע הכללי והאישומים עמ' 156 המסגרת המשפטית עמ' 159 התשתית הראייתית, וגם -דיון ומסקנות עמ' 166 נפרשה התשתית הראייתית באה העת לדיון והסקת מסקנות עמ' 182 הכרעה עמ' 201 סיכום וסיום עמ' 204 ניתנה היום, כ"ה תשרי תשע"ז, 27 אוקטובר 2016, במעמד הצדדים 204 מתוך 208

בית משפט השלום בתל אביב - יפו רע"ב 18568-04-22 ע. ערוסי יעוץ ויזמות בע"מ ואח' נ' גדרון ואח' תיק חצוני: 520210222 לפני כבוד השופטת הבכירה רונית פינצ'וק-אלט מבקשים: 1. ע. ערוסי יעוץ ויזמות בע"מ 2. עזרא ערוסי ע"י ב"כ עו"ד ניר רוזנר משיבים: 1. עירית גדרון 2. רקפת לירון 3. שי לירון 4. אביב לירון ע"י ב"כ עו"ד משה בלטר, עו"ד ענבל אלקיים פסק דין

ביהמ"ש המחוזי הציע כפשרה שהתובעים ישלימו עם מיקום הדירות כפי שנקבעו ב"נספח ב': דירות בעלי הזכויות" ושהתיק יועבר לבורר חדש שידון, בנוסף לסוגיית החניות גם בטענת התובעים בכל הנוגע לזכיית ערוסי בדירת הגג.

התובעים טענו בפני הבורר שהחברה היזמית פעלה בשיטת "הפרד ומשול" בין הדיירים ופגעה בעקרון של שויון בין הדיירים.

התובעים אף התרעמו וכעסו וסברו שמדובר בחוסר הגינות, פנו בעיניין והתייעצו, ובכל זאת חתמו על הסכם התמ"א. התובעים ידעו היטב שהם לא יקבלו תמורה שווה והיה מקום להחיל את ההלכות הידועות בדבר החזקה שקמה בנוגע לחתימה על מסמכים.

הבורר היתייחס בפסק בפירוט לפערים שבין התובעים לשכניהם בפריזמה של ההסכם וחילק את הדיירים לשלוש קבוצות: דיירים שקבלו שידרוג, לטענת התובעים, לאחר מועד חתימת ההסכם ובהם ביסרור ורייכר; דיירים שלהם הובטחה תמורה משודרגת במסגרת ההסכם והכוללת את זטלאוי ודסטגר, וערוסי, שלגביו טענו התובעים שלמרות שהיה ידוע להם עפ"י ההסכם שהוא יקבל את דירת הגג, כי שינוי זה נעשה במחשכים ימים ספורים לפני החתימה על ההסכם תוך איומים כי התובעים עתידים להיתבע על ידי יתר הדיירים אם לא יחתמו על התוספות להסכם, וכן מניפולציות נוספות והסתרת מלוא ההשלכות וההטבות שניתנות לדירת הפנטהאוז ובכלל זה שתי חניות ומחסן.

...

אינני מקבלת את טענות ערוסי ביחס לקביעותו של הבורר בדבר העיכובים במסירת הדירה.

סופו של דבר שראיתי לנכון לדחות את הבקשה למעט לעניין המחסן כמפורט בסעיף 76 לעיל.

המבקשים ישלמו הוצאות המשיבים בסך 20,000 ₪ תוך 30 יום.