מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חוסר סמכות מקומית בתביעות מקרקעין

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

תובענה שבמקרקעין פרופ' יששכר רוזן-צבי מבאר את פרשנותה של תקנה 4 לתקנות סדר הדין האזרחי לאמור: "בתובענה שכולה במקרקעין מסורה הסמכות המקומית לבית המשפט שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין. המבחן שעל פיו נבחנת השאלה אם התובענה 'כולה במקרקעין' הוא מבחן הסעד: אם הסעד שהתבקש על ידי התובע הוא סעד שעניינו המקרקעין – כגון תביעה לבצוע בעין של הסכם מכר מקרקעין, לפירוק שתוף במקרקעין או להצהרה על בעלותו של התובע במקרקעין – התביעה תיחשב לתביעה במקרקעין. לעומת זאת, אם התביעה עוסקת במקרקעין אך הסעד המבוקש בה הוא סעד כספי – כגון תביעה לדמי שימוש ראויים – אין מדובר בתביעה במקרקעין, והיא תדון על פי הכללים העוסקים בתובענות שאינן במקרקעין" (יששכר רוזן-צבי ההליך האזרחי 369 (התשע"ה).
בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, המורה כי במקרה של טענה לחוסר סמכות מקומית יש להעדיף העברת התיק לבית המשפט המוסמך על פני סילוק התביעה על הסף (ראו ע"א 694/75 אלוש נ' מדינת ישראל, פ"ד ל(2) 382 (1976); תקנה 101(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי משנת 1984), אני מורה בזאת על העברת התיק לבית המשפט המחוזי בחיפה בהתאם לסמכות הקבועה בסעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984.
...
וזאת, בהתבסס על תקנה 3(ב) לתקנות משנת 1984 לפיה "היו נתבעים אחדים, יכול שתוגש התובענה לכל בית משפט שבו ניתן להגישה נגד אחדהנתבעים". דין הטענה להידחות.
בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, המורה כי במקרה של טענה לחוסר סמכות מקומית יש להעדיף העברת התיק לבית המשפט המוסמך על פני סילוק התביעה על הסף (ראו ע"א 694/75 אלוש נ' מדינת ישראל, פ"ד ל(2) 382 (1976); תקנה 101(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי משנת 1984), אני מורה בזאת על העברת התיק לבית המשפט המחוזי בחיפה בהתאם לסמכות הקבועה בסעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984.
בהמשך לכך, אני קובעת בזאת כי הצו הארעי שניתן על ידי ביום 7.4.2021 יעמוד בתוקפו עד ליום 23.5.2021 על מנת לאפשר לתובעת, אם תרצה בכך, להגיש בקשה מתאימה בעניין הסעד הזמני לבית המשפט המחוזי בחיפה (וכל טענות הצדדים בעניין הסעד הזמני שמורות להם).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בנוסף נטען, לחוסר סמכות מקומית, בשים לב לכך כי התובענה עוסקת במקרקעין המצויים בטבריה.
...
ייאמר רק, כי העובדה הנטענת, ולא הוכחשה, לפיה עורכי דין שונים אצל הנתבע פעלו במסגרת תפקידו של עו"ד לדרמן כמפרק, והטענה כי הפעולות נעשו במסגרת משרדי הנתבע, די בה כדי שלא להורות על סילוק התביעה מטעם זה. שכן, בהחלט ייתכן שיש לראות את הנתבע כמי שפעל בשליחותו של עו"ד לדרמן, או כמי שפעל יחד עימו, דבר הדורש, בין היתר, בירור עובדתי, שיש בו כדי לדחות את הבקשה לסילוק על הסף מטעם זה. סופו של יום אפוא, מקום בו לא הוצג אישורו של בית המשפט של חדלות הפירעון לניהולו של הליך זה בבית המשפט האזרחי, דין טענת הנתבע להתקבל, ודין התביעה כנגדו להיות מסולקת על הסף.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

כן נטען כי היה על הנתבעת 1 לטעון לחוסר סמכות מקומית בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת כתב התביעה, במסגרת בקשתה הראשונה מיום 28.11.2023, בה ביקשה ארכה להגשת כתב הגנה.
תקנה 7(א) קובעת כדלקמן: "תובענה תוגש לבית המשפט המצוי במחוז שיפוט של מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או במקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים ואם היתה התובענה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבמחוז שיפוטו הם מצויים; אם קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שעליו הוסכם" (ההדגשה אינה במקור).
...
בנסיבות שנמנו, אני סבור כי לא היה ראוי להיתלות במיקום סניף אקראי של החברה שהיה נוח יותר לתובעת בבחירת מקום הגשת התביעה, כשהנתבעת העיקרית, וכן מקום ביצוע הטיפול, נמצאים במרכז.
לאור האמור לעיל, אני סבור כי לא נפל פגם בהחלטה להעביר את ההליך.
בהתאם, הבקשה נדחית.

בהליך התנגדות לביצוע שטר (ת"ט) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה: השאלה שבפנינו היא האם יש להעתר לבקשת המבקש להעברת הדיון לבית משפט השלום בתל אביב, או שמא יש להעתר לטענת המשיב לפיה הסמכות המקומית לידון בתביעה נתונה לביהמ"ש זה. כללי הסמכות המקומית מוסדרים היום בתקנה 7(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), אשר קובעת מספר חלופות להקניית סמכות מקומית לבית המשפט בזו הלשון: " 7.(א) תובענה תוגש לבית המשפט המצוי במחוז שיפוט של מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או במקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים ואם היתה התובענה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבמחוז שיפוטו הם מצויים; אם קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שעליו הוסכם. " המבקש ביסס את בקשתו על הטענה כי הסמכות המקומית מוקנית לבית משפט השלום שבמחוז תל אביב-יפו וזאת בשל מקום מסירת השטר, המקום בו נועדה ההיתחייבות להתקיים ובשל מקום מגוריהם הן של המבקש והן של המשיב במחוז תל אביב-יפו.
זאת, אף אם אותו בית משפט אחר גם הוא בעל סמכות מקומית לידון בתביעה שטרית זו. ודוק: כפי שקבע בית משפט קמא, מקום בו מוגשת לבית המשפט הנעבר בקשה להעביר את הדיון בתובענה לבית משפט אחר, בשל חוסר סמכות מקומית, ובית המשפט הנעבר מוצא כי הוא אכן איננו מוסמך מקומית לידון בתביעה, עליו להעתר לבקשה והוא איננו כפוף לכלל של "לא יעבירנו עוד", הקבוע בסעיף 79(ב) לחוק בתי המשפט, שכן העברת הדיון אליו לא נעשתה על ידי בית משפט, אלא על ידי רשם ההוצאה לפועל.
...
מכל האמור לעיל, לא מצאתי כי המשיב הצביע על טעם המצדיק את הותרת הדיון בבית משפט זה כאשר האחרון לא התכחש לטענה כי מקום מגוריו הינו בתל-אביב, יתרה מזאת, עיון בבקשה ההתנגדות שהוגשה מעלה כי כתובת מגוריו של המשיב הינה רחוב יפת 97 ד' 7 תל אביב-יפו וזאת גם לפי מרשם האוכלוסין אשר צורף לבקשה, ואף לא כל נימוק אחר היכול להקנות סמכות מקומית לבית משפט זה בהתאם לחלופות המנויות בתקנה 7(א) לתקנות סדר הדין האזרחי.
משלא סתר המשיב את הטעמים שבעקבותיהם קנויה הסמכות המקומית לבתי המשפט שבמחוז תל אביב ולאור העובדה כי המבקש ציין מפורשות בבקשת הביצוע כי הסמכות המקומית נתונה למחוז תל אביב-יפו וכן נוכח כתובת מגוריו של המשיב, יש לקבל את הבקשה ולקבוע כי בית משפט זה נעדר סמכות מקומית לדון בתיק.
לסיכום: כעולה מהאמור לעיל הסמכות המקומית לדון בתובענה מסורה לבתי משפט השלום שבמחוז תל-אביב יפו, לפיכך, אני מורה על העברת התיק לכב' נשיא בית המשפט השלום במחוז תל-אביב, שיורה על ניתוב התיק במחוזו.

בהליך התנגדות לביצוע שטר (ת"ט) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מכל האמור, המבקשת עותרת לבית המשפט להורות להעברת התיק לדיון בבית משפט השלום בתל אביב-יפו וזאת לאור הסמכות הייחודית לבית משפט השלום בתל אביב-יפו וחוסר סמכותו המקומית של בית משפט זה. מנגד, המשיב טען כי הגיש היתנגדותו בתיק ובה כפר בשטר החוב וטען כי חתימתו עליה זויפה.
כללי הסמכות המקומית מוסדרים היום בתקנה 7(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), אשר קובעת מספר חלופות להקניית סמכות מקומית לבית המשפט בזו הלשון: " 7.(א) תובענה תוגש לבית המשפט המצוי במחוז שיפוט של מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או במקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים ואם היתה התובענה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבמחוז שיפוטו הם מצויים; אם קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שעליו הוסכם. " מלשון התקנה ניתן להסיק כי במידה וקיימת תניית שיפוט עליה הסכימו הצדדים, תוגש התובענה לאותו בית משפט עליו הוסכם.
...
משכך, המשיב טען כי אין להיעתר לבקשה להעברת הדיון מאחר שמקום מגוריו הינו בעיר עכו ובמקביל לא הוכח כי חתם על שטר החוב נשוא התיק.
דיון והכרעה: השאלה שבפנינו היא האם יש להיעתר לבקשת המבקשת להעברת הדיון לבית משפט השלום בתל אביב, או שמא יש להיעתר לטענת המשיבים לפיה הסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לביהמ"ש זה. המבקשת מבססת את בקשתה להעברת הדיון לבית המשפט השלום בתל אביב-יפו על סעיף 8 לשטר החוב אשר הוגש לביצוע ועליו חתום המשיב, ולפיו (להלן: "תניית השיפוט"): "מקום השיפוט הבלעדי על פי שטר זה יהא בבית המשפט במחוז תל אביב בלבד". כידוע ההלכה היא כי בניגוד לסמכות העניינית, אין הסמכות המקומית נתפסת כמצויה בליבה של סמכות השפיטה.
לסיכום: לפיכך אני מורה על העברת התיק לנשיא בית המשפט השלום במחוז תל-אביב, שיורה על ניתוב התיק במחוזו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו