מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חומר חקירה: כתבי אישום נגד נאשמים אחרים

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כאן המקום לציין כי מיתנהל בפניי בתיק אחר כתב אישום בפרשה אחרת, שכונתה על ידי המדינה "פרשת המעילה", בה משמש המשיב 2 כעד תביעה נגד נאשמים אחרים, עובדי אורתם הציבורית, והדיון בה מיתנהל בטענות מקדמיות שהועלו על ידי הנאשמים (ת"פ 70184-12-21 מדינת ישראל נגד אליק גריידי ואח').
דיון והכרעה בעע"מ 5427/21 מדינת ישראל נגד פלוני ואח' (2022) נפסק על ידי כבוד השופט נ' הנדל: "וכיצד על נפגע העבירה לפעול אם הוא מעוניין לקבל חומר חקירה לאחר הגשת כתב האישום. יושם לב כי מדובר בתיק שמתנהל בבית משפט. בהמשך לעמדתי הכללית אף כאן סבורני שקורבן העבירה יפנה לפרקליטות לקבלת החומר בהתאם להנחיות, ומי מהצדדים רשאי לפנות לבית המשפט הפלילי שידון בעיניין. כך נוהגים בפועל בבתי המשפט" (ההדגשות אינן במקור, כאן ובכל מקום אחר בהחלטה).
...
המסקנה היא שמדובר בהליכים מתחרים.
שלישית, שיקול היעילות בבסיס ההחלטה בעניין פלוני מבקש לאחד את הטיפול בבקשות דומות לפני הגורם "בעל הכלים, הידע, הפרספקטיבה והמגע עם התיק המסוים" וכך קבע השופט הנדל בפלוני: "בעניין ג'ולאני הבעתי את העמדה כי יש להסדיר את הסוגיה וכי המסלול הראוי להשגה על החלטת רשויות התביעה בבקשת עיון הינה בבית משפט פלילי. זאת, בין היתר, משום שלאחר הגשת כתב אישום ובהתקיים הליך משפטי בפני בית המשפט הפלילי, הרי האחרון הינו בעל הכלים, הידע, הפרספקטיבה והמגע עם התיק המסוים הנדרשים על מנת להכריע מה הם חומרי החקירה והאם חשיפה של אותם חומרים תפגע בהליך הפלילי בבית המשפט, ובגורמים הנוגעים לו. להבנתי ומניסיוני בהתקיים הליך פלילי, דיון בבקשה בפני המותב או שופט פלילי אחר בבית משפט יתרום רבות ליעילות הדיון ולמניעת סרבול". אמנם כאמור, באותו עניין פלוני, בית המשפט העליון קבע כי השופט בתיק הפלילי (להבדיל מבג"ץ) הוא הגורם המתאים, אך השיקולים עצמם שצוינו בהחלטה, על רקע המקרה המסוים בפניי, מובילים למסקנה, כעמדת המדינה והמשיב 2, שנכון שבית המשפט זה ידון בבקשה, ככל שתהיה רלוונטית, אך זאת לאחר מיצוי הליך הגילוי האזרחי.
לאור כל האמור לעיל, ועל אף שעמדתי הראשונית הייתה לדון ולהכריע בה, מצאתי לנכון לדחות את הבקשה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

גישה זו מבוססת על ההנחה כי רשויות התביעה הן בעלות הכישורים, הידע והניסיון המאפשרים להן להגיע להגיע להחלטה על יסוד חומר הראיות שנאסף בחקירה.
כתב האישום בהליך זה הוא אחד מבין מאות כתבי אישום אחרים, שהוגשו כנגד נאשמים אחרים שהואשמו בעבירות דומות.
מכל מקום, בשלב זה לא הוכח כי מקרה זה נימנה על אחד מאותם מקרים קצוניים וחריגים, המצדיק מהלך קצוני בדמות ביטול אישום מחמת הגנה מן הצדק, וכאמור, דינה של שאלה זו להתברר במסגרת ההליך העקרי, לאחר שיונח בפני בית הדין מלוא חומר הראיות.
...
טענת הנאשמים כי יש מקום להורות על ביטול כתב האישום בשלב זה של ההליך מחמת אכיפה בררנית, אף היא דינה להידחות.
עם זאת, ככל שהנאשמים יורשעו בסופו של דבר (ובשלב זה, אין בית הדין יכול, כמובן, להביע דיעה לכאן או לכאן), הרי שהנאשמים יהיו רשאים לשוב ולהעלות טענותיהם בהקשר זה, והדבר יישקל במסגרת גזר הדין.
סוף דבר הבקשה נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

· לאחר בחינת חומרי החקירה מצא התובע כי יש מקום להגיש כתב אישום נגד הנאשם.
סבורני כי לנוכח הצהרת המאשימה בתגובתה לפיה תיק החקירה נגד האחרים עודנו פתוח וכי החלטה בעיניינם אמורה להיתקבל בזמן הקרוב, מלמדת כי טרם נולד הפגם לו טוען הנאשם שכן בשלב זה טרם התקבלה החלטה וודאית אצל המאשימה האם יוגשו כתבי אישום נגד שאר המעורבים או לאו.
...
ב"כ הנאשם טוען כי ככל העולה ממכלול הראיות אין המדובר בתיק של גניבת רכב אלא בתיק של הונאת ביטוח, כאשר המוביל העיקרי בפרשה הוא יוחאי.
סבורני כי לנוכח הצהרת המאשימה בתגובתה לפיה תיק החקירה נגד האחרים עודנו פתוח וכי החלטה בעניינם אמורה להתקבל בזמן הקרוב, מלמדת כי טרם נולד הפגם לו טוען הנאשם שכן בשלב זה טרם התקבלה החלטה וודאית אצל המאשימה האם יוגשו כתבי אישום נגד שאר המעורבים או לאו.
לא זאת אף זאת, אכיפה בררנית העולה מהטענה המקדמית של הגנה מן הצדק גם לעניין חוסר השוויון הנטען בהגשת כתבי אישום באופן בררני טרם שמיעת העדים, סבורני כי גם בה לא ניתן להכריע שכן גם היא מחייבת בחינת הראיות לגופן.
סוף דבר הטענה המקדמית נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

תגובת המאשימה המאשימה הגישה שתי תגובות; תגובה לבקשה לקבלת חומרי חקירה (הוגשה ביום 24.5.2023): המאשימה התייחסה באופן נרחב לחלק זה של הבקשה, עמדה על ההבדלים בין בקשות לפי סעיף 74 לבין בקשות לפי סעיף 108 והקדימה להציג את הסכמתה לקבל חוות דעת פסיכיאטרית לעניין כשירותו של הנאשם במועדים הרלבאנטיים לכתב האישום.
תעוד מצלמות הוידאו של משטרת ראש פינה אשר צולם לבקשת הנאשם במהלך הגשת התלונה על ידו נגד הגב' שוורץ: מדובר בבקשה לפי סעיף 108 לחסד"פ; בבקשה לא צוין המועד להגשת התלונה, לא צוינה הרלבנטיות של מאורע זה לאירועים המתוארים בכתב האישום ולא ברור מדוע היא מוגשת ומה התרומה שלה לגילוי האמת.
על כן, סבורני כי לצורך תכתוב מוצג כזה או אחר, שאינו חקירת חשוד או גביית הודעות, יש להצביע על נימוק ספציפי, הרלבנטי לנסיבותיו של הנאשם ושל כתב האישום והמצדיק את הטלת הוצאות התימלול על המדינה.
...
זאת ועוד – מקובלת עליי טענת המאשימה כי בהתאם לסעיף 23 לחוק הטיפול בחולי נפש, מוסמך הפסיכיאטר המחוזי או מי שהוסמך לכך מטעמו לבקש ולקבל כך מסמך רפואי בכל מרפאה או בית חולים ועל כן לא ברור מדוע נדרשה התערבות בית משפט במתן צווים כאלה.
לסיכום האמור: הגעתי לכלל מסקנה כי הנאשם לא הצביע על מקור נורמטיבי המעניק לו זכות לקבל לידיו על חשבון המדינה תמלול של הסרטונים שהופקו ממצלמות הגוף של השוטרים, בשלב מקדמי זה ועוד בטרם הודיעה המאשימה אם בדעתה להגיש את הסרטונים כולם או חלקם כראיות בתיק.
על כן, סבורני כי לצורך תכתוב מוצג כזה או אחר, שאינו חקירת חשוד או גביית הודעות, יש להצביע על נימוק ספציפי, הרלבנטי לנסיבותיו של הנאשם ושל כתב האישום והמצדיק את הטלת הוצאות התמלול על המדינה.
מכל מקום, בשלב הזה ובהעדר הודעה מפורשת על כוונה להגשת הסרטונים ובהעדר בקשה ספציפית באשר לתרומת התמלול להגנת הנאשם, הבקשה נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2024 בשלום אילת נפסק כדקלמן:

רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך.
במקרים מסוימים נקבע כי אי קיום שימוע טרם הגשת כתב אישום יוביל לביטול כתב האישום כנגד הנאשם ובמקרים אחרים, נקבע כי אין לבטל את כתב האישום ויש לקיים את הליך השימוע בדיעבד.
...
על כן, ביקשה המאשימה דחייה בת שבועיים כשהתחייבה לזמן את הנאשם לשימוע, בית המשפט נעתר לבקשת המאשימה והורה על דחיית הדיון ליום 7.4.24, פרק זמן ארוך במעט מזה שביקשה המאשימה.
סוף דבר   לאור כל האמור לעיל, באיזון בין כל השיקולים, העובדה כי המאשימה לא מילאה את חובת היידוע, ולמרות זאת אף שניתנה לה לבקשתה ארכה בת שבועיים, לא עשתה דבר כדי להביא למילוי חובתה וכדי לממש את זכותו של הנאשם לשימוע, אל מול העובדה כי מידת הפגיעה באינטרס הציבורי לא תהיה רבה אם יבוטל כתב האישום, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את בקשת הנאשם.
אשר על כן, מכוח הסמכות הקבועה בסעיף 150 לחסד"פ, אני מורה על ביטול כתב האישום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו