מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חוזים זכאות לפיצוי בגין פסילת הצעה במכרז

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

הנתבע טען מאידך, כי אין לחייב את הנתבע בתשלום פיצוי כלשהו לתובעת.
בנוסף, טוען הנתבע כי בהתאם לסעיף 19 להסכם ניהול חשבון, עליו חתמה התובעת, נקבע כי "הלקוח מוותר על כל טענה/דרישה/תביעה בקשר עם אי ביצוע פעולות בנקאיות מחמת שביתה או השבתה, עיצומים. . . כמו כן מסכים הלקוח שבכל מקרה שתוטל על קבוצת הבנק אחריות מכל סיבה שהיא לנזק, הפסד, הוצאה או תשלום כאמור, ישופה הלקוח אך ורק בגין נזק ישיר שניגרם כאמור." לפיכך ולאור האמור בסעיף הנ"ל, התובעת מנועה מלהגיש את תביעתה.
בעדותו העיד מר בן שלמה כי ביום 7.8.17 הבטיח לו מר זכאי להוציא ערבות בנקאית והוא פעל לעמוד בקשר עם עובד הבנק מר הלוי על מנת לבדוק לאן תועבר הערבות הבנקאית, אולם מר הלוי לא השיב לו. בסופו של יום נאלץ מר בן שלמה לפנות לסניף של בנק הפועלים בו ניהול את חשבונו הפרטי, ביום 9.8.17, שהנו היום האחרון להגשת ההצעות למכרז שלצורכו נדרשה התובעת בהנפקת הערבות הבנקאית, ואף שניתנה בידי התובעת ארכה, לא הספיקה להגיש את הערבות והצעת התובעת נפסלה.
רו"ח נהמי הסבירה בעדותה כי לצורך ביצוע התחשיב ביחס להפסדי התובעת בשל פסילת הצעתה במיכרז, ביצעה ממוצע של ריווחי התובעת במהלך מס' שנים תוך בידוד רכיב העבודות נשוא המכרזים בהם זכתה התובעת בעירית מודיעין כדוגמת המיכרז נשוא תביעה זו. לדבריה, לא קיימת דרך אחרת להציג את ההפסדים שכן נתוני כל שנה ושנה משתנים כפועל יוצא ממספר התלמידים שנרשמים לצהרונים נשוא המכרזים.
...
זאת ועוד, כפי שכבר צוין לעיל, אופן טיפולה של התובעת בהוצאת הערבות מביא למסקנה כי בהתאם להוראות סעיף 64 לפקודת הנזיקין התנהלותה של התובעת נגועה באשם תורם שיש בו כדי לאיין כל טענה ביחס לרשלנות מצידו של הנתבע.
לאור כל האמור לא מצאתי להידרש לאופן חישוב הנזק על ידי התובעת, אשר לכאורה גם הוא לוקה באשר הוא מתייחס להכנסות ממוצעות של התובעת בשנים שלאחר הפסד המכרז, אולם אינו מתייחס לנתונים קונקרטיים של המכרז המדובר, היקף ההצעה שביקשה התובעת להגיש ובהתאמה לרווח הצפוי שהינו פועל יוצא של מספר הילדים שהיו נרשמים לצהרונים הרלוונטיים.
מכל הטעמים דלעיל מצאתי כי דין התביעה לדחייה, וכך אני קובעת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בסעיף 22 להסכם 2001, הוסכם כי: "בתום תקופת החוזה ובמידה והמועצה תהיה מעונינת להרשות שימוש לצורכי פירסום בצד ב' של המתקנים, תהא לקבלן עדיפות על כל הצעה הזהה להצעתו.". באשר לסוגי השלטים שנכללו במיכרז מול החברה, הוכח לפני כי נכללו ביניהם גם שלטים מסוג בילבורדים.
גם שי קידר יועץ שלוט במועצה, העיד (סעיף 18 לתצהירו) כי "זוהר חוצות לא הותירה בשטח המועצה תשתיות שניתן היה להמשיך להשתמש בהם, לא מצאתי עדות למתקנים קודמים בשטח המועצה שנלקחו כביכול מזוהר חוצות להמשך השמוש בהם והזוכה החדש [במיכרז משנת 2015 – י.ש.] נידרש להקים מתקנים חדשים, קרי תשתיות חדשות.". פיצוי בגין שלוט פיראטי לטענת החברה, המועצה הפרה את ההסכמים, כאשר אפשרה ל"שלוט פיראטי" להשתלט על הפירסום בעיר ובכך גרמה נזק לחברה בהקף של 5,688,900 ש"ח. לאחר עיון בעדויות ובמסמכים שהוצגו לפני, אני סבור כי החברה לא הוכיחה ברמה הנדרשת את זכאותה לפצוי בגין רכיב זה. לתמיכה בטענותיה בהקשר זה, צרפה החברה תמונות של שלטים לגביהם טענה כי מדובר ב"שלטים פירטיים".
בנוגע לתוצאות הנובעות מבטלותו של הסכם מנהלי פסול, קובע סעיף 31 לחוק החוזים: "הוראות סעיפים 19 ו-21 [לעניין השבה לאחר ביטול – י.ש.] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על בטלותו של חוזה לפי פרק זה, אולם בבטלות לפי סעיף 30 רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן ובתנאים שימצא לנכון, לפטור צד מהחובה לפי סעיף 21, כולה או מקצתה, ובמידה שצד אחד ביצע את חיובו לפי החוזה – לחייב את הצד השני בקיום החיוב שכנגד, כולו או מקצתו.". כלומר, בררת המחדל במקרה של בטלות חוזה היא להורות על השבה.
...
לאור כל זאת, עתרה המועצה בתביעה העיקרית לחייב את החברה בתשלום כספי כולל של 4,089,428.42 ₪ המורכב מהרכיבים הבאים: דמי זיכיון שנתיים לשנים 2009-2001 לפי קרן בסך של 2,298,847 ש"ח; אגרות שילוט בגין השנים 2011-2009 לפי קרן בסך של 169,089 ש"ח; חוב לשנים 2014-2011 (כולל) לפי קרן בסך של 403,810.71; דמי שימוש ראויים, או דמי זיכיון, בגין שנת 2015 לפי קרן בסך של 85,000 ₪ בצירוף מע"מ. תמצית טענות החברה במענה לתביעה העיקרית יש לדחות את התביעה העיקרית מהנימוקים הבאים: התיישנות - בהינתן מועד הגשת התביעה (18.9.2017) חלה התיישנות על כל שנטען בכתב התביעה עובר ליום 18.9.2010 וממילא, המועצה רשאית לתבוע רק סכום של 564,097 ₪ (המוכחש על ידי החברה).
סיכום ביניים: על המועצה לפצות את החברה בגין השנים 2013-2010 עבור אובדן רווחים מפרסום על גבי בילבורדים, בסך של 960,000 ₪; על המועצה להשיב לחברה את דמי הזיכיון ששולמו למועצה, מכוח הסכם בלתי חוקי בגין השנים 2015-2013, בסך של 170,000 ש"ח. תביעה אישית נגד ראש העיר לאחר עיון בעמדות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את התביעה שכנגד שהגישה החברה נגד ראש העיר.
סוף דבר לאור מכלול האמור לעיל, התביעה העיקרית – נדחית.
התביעה שכנגד שהוגשה נגד ראש המועצה – נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 23.5.16 נחתם חוזה מס' 6002 למתן שירותי ניקיון וטיאוט רחובות ושטחים פתוחים בין הערייה לבין חברת ר.ג.א שירותים וניקיון (ישראל) 1987 בע"מ (להלן: "ר. ג.א") במסגרת מיכרז פומבי (הסכם ההיתקשרות מצורף כנספח 2 לתצהיר הערייה).
יש לפסול את תלושי השכר גם מחמת פגמים נוספים, כגון תשלומי חג בחודשים בהם אין חגים, תשלום רכיב הלוואה לעיתים בפלוס ולעיתים במינוס ללא הצגת הסכם הלוואה.
לפיכך זכאי התובע לפצוי בגין אי הפרשות לגמל בסך 7,354.12 ₪ ולפיצויים בסך 3,921.65 ₪.
זאת ועוד, קיבלנו את הטענה שלא נסתרה, כי הצעת הנתבעת למכרז היתה זהה להצעת ר.ג.א וכעדותו של מר עאצי, חזקה שהנתבעת הציעה הצעה רווחית (פרוטוקול מיום 24.5.22 עמ' 28 ש' 27).
בע"ע 28785-02-22 האחים יעקובי א.י. מוצרי מזון בע"מ - ABRAHA WELDEGHEGIS (18.10.22) נקבע בעקבות פסק דין זרזגי כי: "אי מתן הודעה לעובד בשפה המובנת לו, במצב דברים בו לא נילווה לכך חוזה עבודה בכתב בשפתו של העובד, עשוי להצדיק פסיקת פיצוי בגין הפרת חוק הודעה לעובד בהתאם לשיקול דעת הערכאה הדיונית וכלל נסיבות המקרה". ההודעה לעובד מותירה רושם כי מדובר בטופס סטנדרטי שלא מתייחס לתובע דוקא.
...
התוצאה איפוא שהתביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: החזר ניכוי שלא כדין לקרן מסתננים בסך 1,817 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.1.18 ועד לתשלום בפועל.
אשר להוצאות משפט, נוכח הפער בין סכום התביעה לסכום שנפסק מחד ומאידך נוכח אופן ניהול המשפט על ידי הנתבעת לרבות אי התייצבות העד מטעמה ללא כל בקשה מראש, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד על הרף הנמוך בסך כולל של 2,000 ₪.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

למרות זאת, כך נטען, ההצעה התכנונית של המערערת נפסלה על הסף מבלי שנבחנה לגופה, ובשל כך לא הצליחה המערערת לגייס את המימון הנידרש לצורך מימוש זכייתה במיכרז.
בהקשר זה נקבע בפסיקה כי: "פגמים בנסוח מיסמכי המיכרז, כגון חסרים או סתירות, שארעו עקב התרשלותה של הרשות, מזיקים לכל הצדדים להליך המיכרז ויכולים לעתים להביא אף לביטול המיכרז. ואולם אף אם הפגמים אינם עולים בחומרתם כדי הצדקת ביטול המיכרז, הרי שהם עלולים, בנסיבות מסוימות, לגרום למשתתפים במיכרז להוציא הוצאות מיותרות, ובנסיבות אלו הרשות מפרה את חובתה כלפי משתתפי המיכרז, ואף ייתכן כי היא גורמת להם נזק שהוא בר-פיצוי. כך לדוגמה עלול ניסוח פגום של מיכרז לגרום נזק בכך שיעודד את האזרח להגיש את הצעתו למכרז שממילא אין לו סיכוי לזכות בו. במקרה כזה, לו נוסח המיכרז באופן הולם, היו נחסכות מהאזרח ההוצאות שהוציא לשם הכנת הצעתו, ואולי גם נזקים עיסקיים או מסחריים אחרים. ודוק, אין מדובר בעילה נזיקית או חוזית דוקא אלא בעילה מינהלית הנעוצה בהתנהגות הרשות, ועל-כן יש להבחין בין הפצוי בגין נזק זה לבין הפצוי בגין נזק שניגרם למי שהיה ראוי כי יזכה במיכרז [...]" (עע"מ 7357/03 רשות הנמלים נ' צומת מהנדסים תיכנון תיאום וניהול פרוייקטים בע"מ, פ"ד נט(2) 145, 166- 167 (2004); ראו גם: עע"ם 9660/03 עריית רחובות נ' שבדרון, פ"ד נט(6) 241, 265 (2005); דפנה ברק-ארז "סעדים כספיים במכרזים צבוריים – בין זכויות לתמריצים" ספר גבריאלה שלו – עיונים בתורת החוזה 957, 974-973 (יהודה אדר, אהרן ברק ואפי צמח עורכים, 2021) (להלן: ברק-ארז, סעדים כספיים)).
...
כל מסקנה אחרת הייתה מובילה לכך שהיינו מאפשרים למערערת להכניס "דרך החלון" את הטענות שפסק הדין בעניין ביטול הזכייה הוציא "דרך הדלת". עד כה דנתי בפגמים הנוגעים לניסוח המכרז ולחוזה התשתיות.
בשים לב לכך ובהינתן הכלל לפיו יש לפרש בצמצום את ההליכים הנדונים בבית המשפט לעניינים מנהליים כתובענה מנהלית, אני סבורה כי המסלול המתאים לניהול הליך שעניינו חילוט ערבות במכרז הוא עתירה מנהלית.
במקרה הייחודי שלפנינו, בהינתן הקביעות השיפוטיות החלוטות בהליכים הקודמים, תוצאה זו מקובלת עליי.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אשר לגובה הפצוי: התובע 1: זכאי לסך של 12,260 ₪ כפי שנתבע על ידו עבור פיטורים שלא כדין וכן סך של 5,508 ₪ [footnoteRef:10] בגין פיצוי עבור אי מתן הודעה מוקדמת.
לטענתם הערייה "לא שקללה במסגרת הצעת המחיר את חובת הנתבעת 1 לשלם היטל עובדים זרים בסך 20%, לא במיכרז עצמו, לא בועדת המכרזים, עת הוכרזה הנתבעת 1 כזוכה, ולא בחוזה עצמו". משכך לטענתם יש לחייב את הערייה בחובות הנתבעת 1 כלפי התובעים.
בנוסף, עדת הנתבעת 1 הצהירה, ועדותה לא נסתרה כי וועדת המכרזים מטעם הערייה החליטה לפסול תחילה את הצעת הנתבעת 1, אולם לאחר הגשת עתירה מנהלית על ידי הנתבעת 1 במסגרתה טענתה לעמידתה בתנאים הנדרשים להבטחת זכויות העובדים, הוסכם על קיומו של דיון נוסף בועדת המכרזים, במסגרתו שבה על היתחייבותה ותמכה טענותיה בחוות דעת של רואה חשבון מטעמה.
...
לא נעלם מעיני כי היעדר הכללת ההיטל מהווה תמרור אזהרה שייתכן כי החוזה עלול להפוך להפסדי, ואולם בנסיבות העניין לא שוכנעתי שמדובר בראיה מכרעת לעניין אופיו כהפסדי.
עוד אין חולק כאן כי בהתעלם מהיטל עובידם זרים, התשלומים ששילמה עירית תל אביב כיסו את זכויות העובדים בתוספת רווח לקבלן באופן שלדידי בנסיבות דנן לא ניתן להסתפק בכך שהיטל עובדים זרים לא נכלל בתחשיב עלויות השכר כדי להצדיק יחוס אחריות למזמין השירות מכח היות החוזה "חוזה הפסד". לאור האמור לעיל התביעה כנגד העירייה נדחית.
סוף דבר הנתבעת 1 תשלם לתובע 1 את הסכומים הבאים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל: בגין דמי חגים - סך של 655.20 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו