חוזה פיקוח וניהול עבודות בנייה

ביום 21.11.2013 נחתם הסכם בין התובעת לנתבעת 3 למתן שירותי פקוח וניהול של עבודות בניה ושפוץ של הדירה, וביום 23.2.2014 נחתם הסכם בין התובעת לנתבעת 1 לבצוע עבודות בניה ושפוץ בדירה.

...

לעניין האיחור הצפוי במועד השלמת העבודות על ידי הנתבעים, כאמור, אני סבור כי לעניין זה אין רלוונטיות למועד סיום העבודות בפועל על ידי מר גרומט.

סיכום והוצאות מן המקובץ עולה, כי התביעה על כלל רכיביה התיישנה ודינה להידחות.

בנסיבות אלו, אני מחייב את התובעת לשאת הוצאות ובשכ"ט עורך דין של הנתבעים 1-2 בסך של 40,000 (כולל מע"מ) ובהוצאות ובשכ"ט של הנתבעת 3 בסך של 40,000 (כולל מע"מ).

"מספר פעמים הוחלפו שיקים באחרים - פעם מטעמים טכניים ופעם אחרת לבקשתה של התובעת, הי וביטולים של חשבוניות שאין הנתבעת 1 זוכרת אותם, והיו הפקות חשבוניות שתוקנו, ועל כן החשבוניות שצורפו אינן מדויקות והמספרים שמתנוססים בכתב התביעה אינה מדויקים". רשימות העדים ביום 17.5.2022 הודיעה התובעת כי עדיה יהיו מר יעקב טוטיאן, מר יאיר טוטיאן, מר אשר גרוס וכן אדם בשם עאמר שהיה מפקח בניה ומנהל עבודה מטעם הנתבעת באתר.

לגבי עובדת המצאות פרטיו של הנתבע בטופס ההסכם טען הנתבע: "הוא יכול לשים שם שלי ות.ז. שלי, אולי נתתי. תעודת הזהות שלי בכל העולם. אולי מנהל העבודה. אולי הוא שאל אותי בשטח אם אני ישראלי.". בהשוואה לתצהירו של הנתבע בתמיכה להתנגדות שהגישה הנתבעת לגבי השיק הראשון בלבד, הוא נישאל מדוע בזמנו לא טען לגבי ביצוע העבודות על ידי התובעת בכלים לא מתאימים וכן לגבי איחורים במסירת השלד על ידי הנתבעת בגלל נזקים נטענים שגרמה התובעת.

...

עד כאן מצאנו אפוא כי הנתבע חתם אישית על ההסכם ולא במקרה מופיעים עליו פרטיו האישיים (שם מלא, מספר זהות ומספר טלפון).

בשולי הדברים יוער כי בחירת הנתבע לחתום על מסמך מאוחר בצורה שונה לא משנה את המסקנה המתבססת על כלל האמור לעיל.

סוף דבר, הנתבע ערב לחיובי הנתבעת כלפי התובעת.

רביעית, באותו דוא"ל אף צוין כי "פליטמן רייך תהיה אמונה על שמירת האינטרסים שלנו ושל הדיירים אל מול הקבלן המבצע". כלומר הדבר תואם את גרסת התובעים בכתב התביעה המתוקן (פיסקה 21.2) שחלקה של פליטמן רייך בשותפות מתחיל רק אחרי עבודת צור-אלוני מול הדיירים, ועבודתם תבוא לידי ביטוי בניהול ובפיקוח בפועל על הבנייה שאמורה להתבצע על ידי הקבלן המבצע באתר.

בפיסקה 8.1 להסכם השתוף נקבע כי: הצדדים יחלקו בכל העלויות וההוצאות, האגרות וההיטלים, לרבות תשלומים בגין תיכנון, ביצוע, פקוח, שיווק, ניהול, הוצאות מימון וכל תשלומים אחרים הכרוכים בבצוע הפרויקט, ככל שעילתם החל ממועד חתימת הסכם זה (וביחס להתחייבויות כלפי היועצים – ככל שהסיבה לתשלומם הנה עבודות שבוצעו בפועל החל ממועד חתימת הסכם זה), על-פי יחס השתוף [ההדגשות הוספו].

...

התוצאה לאור כל האמור, התביעה הראשית של פליטמן-רייך נדחית.

כמו כן, התביעה שכנגד של צור-אלוני נדחית ברובה, פרט לרכיב של החזר הוצאות בסך של 27,419 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה שכנגד המקורית, ביום 15.6.17.

כמו כן, אני מורה לצדדים לערוך התחשבנות סופית ביחס לפרויקט באושה 9, ולקחת בחשבון במסגרת התחשבנות זו גם את הרכיב הפסוק שקבעתי בפסק דין זה של רכיב החזר ההוצאות בסך של 27,419 ₪.

מעיון בהסכם שנכרת בין התובעים לבין המפקח עולה, כי מדובר בהסכם למתן שירותי ניהול, תאום ופקוח על עבודות הבניה, פקוח רצוף על ביצוע הפרויקט באתר, תאום והזמנת בדיקות תקן וניהול עבודה מוקפד, כגון: כמויות ומדידות, תאור עבודה שבוצעה וכו'.

...

בהתחשב במהות הליקויים, שגורמים להפרעה משמעותית לשימוש בבית, הצורך בעבודות רחבות היקף לתיקון הליקויים, הצורך לפנות את הדירה בעת ביצוע התיקונים לפרק זמן של חודשיים, ההכבדה על שיגרת חייהם, סבורני, כי יש מקום לפסוק לתובעים פיצויי בגין נזק לא ממוני, אותו אני מעמיד על סכום של 50,000 ₪.

מנגד, הנתבעים לא העלו כל טענה בעניין זה. בע"א 5602/03 אבי ושרה סגל ואח' נ' שיכון ופתוח לישראל בע"מ ואח' (28/2/2005), נפסק כי: "פסיקת הריבית מיועדת להעמיד את הנפגע במצב בו היה אלמלא ההפרה או אילו תוקנה זו במועד, שאחרת יוצא המפר נשכר מחלוף הזמן והנפגע יוצא חסר (ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע"מ נ' נחמיאס פ"ד מו (2) 60, 67-68). קביעת המועד ממנו תחושב הריבית נתונה לשיקול דעת בית המשפט. ככל שמדובר בפסיקת ריבית ביחס לליקויי הבניה, אין לקבל את טענת בעלי הדירות לפיה שגה בית המשפט המחוזי בקבעו כי הריבית המגיעה להם תחושב ליום מתן חוות דעתו הראשונה של וגמן וכי היה עליו לקבוע את הריבית למועד היווצרות העילה, דהיינו למועד מסירת הדירות לידיהם. מוקדם של הפיצויים שנפסקו למערערים הוא בליקויים שנמצאו בדירותיהם וברכוש המשותף ועל כן ראויה קביעתו של בית המשפט המחוזי כי הריבית תחושב למועד קביעת שווים של מרבית הליקויים – מועד עריכת חוות הדעת (ראו גם: ע"א 9085/00, שם, בעמ' 479; ע"א 2934/94 סולל בונה בע"מ נ' איתן ואח' (לא פורסם, ניתן ביום 2.6.96))". נוכח האמור, הגעתי למסקנה, כי המועד לחישוב ההצמדה והריבית, על סכום הפיצוי, למעט רכיב הנזק הלא-ממוני, יהיה ממועד מתן חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט, 15/5/2020.

סוף דבר הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים הסכומים כדלקמן: עלויות תיקון ליקויי הבנייה (סעיף 88 לעיל) 243,243 ₪ דיור חלופי (סעיף 91 לעיל) 20,000 ₪ עוגמת נפש (סעיף 98 לעיל) 50,000 ₪ לסכומים המפורטים בסעיפים א' + ב' יתווספו הפרשי הצמדה למדד תשומות הבניה וריבית חוקית מיום עריכת חוו"ד המומחה (15/5/2020) ועד היום.

טענות המבקש: המבקש, לפי תצהירו התומך בבקשה, הנו קבלן רשום לעבודות בנייה ותשתיות, מנהל עבודה כללי בבניין, מפקח בטיחות וניהול עבודה בפרויקט בניה ובעל ניסיון מוכח בעבודות תשתיות מזה שנים רבות.

אותו מר אמיר בלזם, כך טען המבקש, הציע לו להפסיק את העבודה כי המדובר באיזור בעייתי והציע לסייע למבקש "לצאת מן האיזור". חרף הקשיים אשר הערים עליו מר בלזם, התובע ביצע את כל העבודות הנדרשות ממנו באמצעות צוות מינהלי העבודה שלו אשר התנהלו מול מפקחי המשיבה בתיאום מלא ובהתאם להוראות ההסכם.

...

אציין בהקשר זה כי תקנה 4 לתקנות אשר מדגישה את עקרון תום הלב ומניעת שימוש לרעה בהליך משפטי, דבר שיש ליתן לו משנה תוקף בבקשות למתן סעד זמני: "מצא בית המשפט כי מבקש הסעד הזמני התנהג בצורה חסרת תום לב, רשאי הוא כאמור לדחות בשל כך את הבקשה לסעד זמני, אף אם לפי מבחני הזכות לכאורה ומאזן הנוחות היה מקום להורות על מתן הסעד" (ראו: רע"א 6658/09 ‏מולטילוק בע"מ נ' רב בריח (08) תעשיות בע"מ, בפסקה 14 (12.01.2020)).

בהתאם, אין בידי להיעתר לבקשה מטעם זה בלבד.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.