מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חוזה עם משרד הביטחון לשיפוץ מבנים צבאיים

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

צו הרחבה בענף הבניה, התשתיות, צמ"ה, עבודות ציבוריות ושיפוצים שפורסם ביום 30.1.12 המרחיב את הוראות ההסכם הקבוצי מס' 7030/2011 שבין היתאחדות הקבלנים והבונים בישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה והסתדרות עובדי הבניין והעץ מיום 20.7.2011 (להלן – "צו הרחבה 2012").
הנתבעת טענה כנגד מיסמך זה שלל טענות – כי המסמך אינו מהימן ובסך הכל מעיד על כך שבקשתה לרישום התקבלה, כי תקנות הרישום לעניין זה מפרטות עבודות שאינן בתחום הנתבעת – כגון – שיפוצים והרחבת מבנים, חשמלאות, מיתקני מיזוג אויר וכו', כי אין ברשום בפנקס הקבלנים להעיד על תחום העיסוק וכי הרישום נעשה לדרישת משרד הבטחון ולצרכי ביטוח.
תשובתו מקבלת משנה תוקף לאור הודאתו בתשובה לשאלת בית הדין איך פעל כשראה בזמן אמת כי ישנם פערים בין השעות שדיווח לאורית לבין מה שקבל בפועל " מי אמר שקבלתי פחות מהשעות שאמרתי לאורית?" גם הכרטיסים הצבאיים שלא מולאו על ידו, הוא העביר לנתבעת, הוא אישר כי ידע בדיוק מה כתוב בהם.
...
טענת התובע לחיוב הנתבעת בפיצויי הלנה בגין סכום ההשלמה לפיצויי פיטורים נדחית.
לפיכך לא מצאנו לנכון לחייב אותה בפיצויי הלנה.
באשר לפיצויי הלנה בגין הפרשי שכר תעריפי, קיימת מחלוקת אמיתית בין הצדדים בשאלת תחולת צו ההרחבה בענף הבנייה, לפיכך בכל הקשור לזכויות הנובעות מתחולתו על יחסי העבודה אנו סבורים כי טענת התובע לפיצויי הלנה דינה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבעת הנה מדינת ישראל- משרד הבטחון, (להלן: "משרד הבטחון" או "הנתבע") המבצע רכישת מצברים לצוללות חיל הים של צה"ל. התביעה הוגשה בשנת 2008 והופנתה תחילה כנגד הנתבע וכן 3 חברות זרות כלפיהן התבקש ביהמ"ש להורות על אכיפת חוזה, מתן צו עשה וכן צו מניעה קבוע.
על מנת לאפשר לתובעת ליטול חלק כאמור, נחתם הסכם בשנת 2000 בין משרד הבטחון לחברת האגן (נספח 6 לת/3) בו הוסכם כי האגן תשמש קבלן ראשי לשפוץ והחלפת מצברי צוללות דולפין 1-3 ואילו התובעת תשמש כקבלן משנה לעניין זה. כמו כן נחתם הסכם תמיכה וידע בין האגן לתובעת (נספח 7 לת/3).
התובעת השלימה חלקה זה בהסכם והחליפה יחד עם האגן את מצברי צוללות 1-3 כמו גם הקימה פס ייצור למצברי הדולפין שכלל מיתקני ייצור, מסועים עיליים ותחתיים, תעלות נקוז, מערכות להרטבת הלוחות, מבנה בשטח של כ-2000 מ"ר שיועד למצברי הצוללות (ס' 28 לת/3).
תחילה ציין בתצהירו (ס' 28 לנ/3) כי משרד הבטחון הסכים לשלם עוד 300,000 יורו מעבר לסכום שהוצע לתובעת בהסכם עם אנרסיס, היינו סכום שאנרסיס דרשה לטענתו 2.8 מיליון אירו ועוד 300,000 אירו ובסה"כ 3.1 מיליון אירו סה"כ, אך בחקירתו הוסיף: "זו תוספת בתוך כל הצעת המחיר. היה חלק של לאור תמיד בתוך ההצעה הבסיסית. סכום זה היה מעבר להצעה. מוכן להצהיר כאן, הוצע ללאור גם הכסף הזה כדי שלא יעשו כלום. זה גם היה על השולחן אצל ראש מנ"ר. החברה סרבה." (פרוטוקול מתאריך 26.5.2014 עמ' 50).
...
המסקנה המתבקשת הינה, כי הנתונים עליהם מבקש לבסס רו"ח צפריר את חוו"ד הינם נתונים חסרים שאינם מבוססים על תשתית חשבונאית מבוססת ולכן גם הקושי בקבלתה של חוו"ד צפריר ככזו שניתן לבסס עליה ממצאים ראויים.
סוף דבר לא מצאתי כי משרד הביטחון הפר ההסכם משנת 2001 עם התובעת.
לפיכך דין התביעה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד היא טוענת כי בשנת 1995, היא עצמה עברה להתגורר במבנה, בהסכמת סבתה ואחיה הגדולים ובשל סיכסוך שהיה לה עם הוריה, וכי מאז אותו מועד היא מתגוררת במבנה, להוציא שנה אחת, לאחר שיחרורה מצה"ל בה התגוררה בעיר אילת, ובכלל כך כי המשיכה לגור בו עם ילדיה הקטנים גם לאחר גירושיה.
עם זאת הוסיף כי במהלך השנים ביקר בשכונת הארגזים פעמים רבות וכי בכל פעם בה ראה אדם המחזיק במקרקעין ומשקיע בשפוץ מבנה, כי בכוונת התובעת 2 לפעול בהתאם לחוזה הפיתוח עליו חתמה עם התובעת ובכלל כך לפנות את כלל התושבים אשר פלשו למקרקעין לא להם.
בכגון דא על בית המשפט לדקדק היטב בבואו לגזור זכויות מנסיבות של מימי המינהל הצבורי ההולכים להם לאט' ( רע"א 10342/06 ארז נ' משרד הבטחון (לא פורסם) [פורסם בנבו])" (רע"א 7226/08 עריית קריית אתא נ' יצחק, [פורסם בנבו] פסקה ז (8.4.2010))." בהקשר זה לא למותר לציין כי אין חולק שהמבנה ניבנה ללא היתר וכי הנתבעת עצמה, מעולם לא פעלה להסדרת מעמדה במקרקעין.
...
תוצאת האמור אין מנוס מלהורות על סילוק ידה של הנתבעת מן המקרקעין.
סוף דבר אין לנתבעת זכויות בעלות במקרקעין ואף למי מבני משפחתה מעולם לא היו זכויות כאלה.
הנתבעת תשלם לתובעות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 30,000 ₪ בתוך 60 יום מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד יום התשלום המלא בפועל.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

פרוייקט זיקים – לבניית מספר בניינים בבסיס צבאי עבור משרד הבטחון.
(להלן: "פרוייקט זיקים") פרוייקט האנגר 8, נמל תל אביב - לבצוע עבודות שפוץ ושקום של מבנה בנמל תל אביב, שהוזמנו על ידי חברת אתרים.
ובהקשר זה מוסיף וטוען המנהל המיוחד כי מדובר בסך הכל בשני עדים ומספר הסכמים פשוטים ואין מקום להרחיב את היריעה אף לא בעיניין הנוהג הקיים בענף, כטענת י.ע.ז. לטענת המנהל המיוחד, מדובר איפוא בדרישה להעברת כל כספי המזמינים בנכוי העמלה המוסכמת כאשר י.ע.ז ממילא ויתרה על כל טענה כספית שהייתה לה כלפי החברה.
...
בעקבות הפירוט הנוסף התבקשה תגובתו העניינית של הכנ"ר, אך משחלף המועד המוארך להגשת העמדה וזו לא הוגשה, לא מצאתי מקום לעכב את מתן החלטתי זו. דיון והכרעה ברי שלאור האמור, יש מקום להכריע בבקשה 17, קרי בשאלה האם יש מקום לדון בסכסוך בין הצדדים במסגרת בקשה למתן הוראות? תשובה שלילית לשאלה זו תייתר את הצורך בהכרעה בבקשה למתן הוראות.
לסיכום, לבית המשפט של חדלות פירעון נתון שיקול דעת נרחב באשר לאופן בירור ההליך .
לאור האמור לעיל, אני מורה כי בקשה 16 לא תידון כבקשה למתן הוראות.

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2009 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בנוסף צורפו מכתבים מטעם ראש העיר הקודם מיום 02.11.08 ו – 23.11.08 בהם קבע כי הליכי הוצאתו של המבקש יוקפאו עד לקבלת תוצאות והחלטות הועדה הרפואית של משרד הביטחון.
כן צורף מכתב של ארגון נכי צהל אשר אינו מעיד דבר על נסיונות המבקש לקבל חוות דעת רפואית בעניינו.
בבקשתו טען המבקש כי שיפץ את המבנה בסך של 200,000 ₪ אולם לא שמר קבלות נוכח חלוף הזמן, וכן כי סוכם כי עלות ההקמה תקוזז מדמי השימוש.
יחד עם זאת, הואיל ונשען המבקש על הסכמי פשרה ומודה בחוב בסך של 160,000 ₪ לא מצאתי מקום להכיר בטענת קזוז אשר תעמיד את החוב על סכום נמוך מהסכום בו הודה.
...
אין בידי לקבל טענות המבקש כי מדובר בחוזה אשר לא נוקב מועד מסוים לסיום ההיתקשרות.
אין בידי לקבל עמדה זו. ראשית, הבטחה שלטונית מהווה בדרך כלל בסיס לחיוב חוזי המקנה למקבלה סעד.
בחינת מכלול העובדות, קרי מתן ההבטחה לאחר שמר טרנר לא נבחר כבר לכהונה נוספת, היות ההבטחה מנוגדת לחובת מיכרז תוך הקניית זכות למבקש לא לפעול, כפי שעשה בפועל, ובכך לסכל את אפשרות הרשות לפנותו, והצורך במתן חופש לרשות לשנות מדיניותה, תוך מתן אפשרות לראש העיר המכהן לפעול לקיום סדרי מינהל תקינים, כל אלה מובילים למסקנה כי לא ניתנה כלל הבטחה שלטונית מחייבת.
המבקש ישא בהוצאות המשיבה, בשלב זה, בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ. לסיכום, כאמור בגוף ההחלטה, ניתן פסק דין חלקי בעילה הכספית כאמור בסעיף 6 לפסק הדין וניתן צו פינוי כאמור בסעיף 9.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו