הרקע לבקשה:
בשנת 2003 ביצע המשיב עבור המבקשת 1, חברת היי-טק בתחום טכנולוגיית המידע, עבודה כנותן שירות עצמאי.
ביום 8.1.04 נחתם בין הצדדים הסכם היתקשרות שכותרתו "הסכם עבודה אישי", בו נקבע כי המשיב יבצע עבור המבקשת 1 (החל משנת 2008 – גם עבור המבקשת 2 שהנה חברת בת שלה) עבודות פיתוח תוכנה, בתמורה לתשלום חודשי בסך 21,000 ₪ (שהועלה בהמשך לסך של 33,000 ₪).
...
לטענת המבקשות, בנסיבות אלה, ובהתחשב בגובה הסכום שנפסק, אשר יכול להוות שיקול בהערכת מידת הקושי בהשבתו אם יתקבל הערעור, יש להצדקה להיעתר לבקשה.
שקלול האמור לעיל מוביל למסקנה כי יש לקבל את הצעתו החלופית של המשיב, ולפיה יינתן עיכוב ביצוע חלקי, ומותנה, ביחס לרכיבי פיצויי הפיטורים, החופשה וההבראה בלבד.
היינו:
הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית בכל הנוגע לרכיב שכר העבודה (סעיף 84(ב) לפסק דינו של בית הדין האזורי).
סוף דבר - הבקשה מתקבלת באופן חלקי, כמפורט בסעיף 14 לעיל.