מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חוזה מכר ושכירות מקרקעין בין מערערת למשיבה

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ראיות תומכות למכר הדירה לגרסאותיה המוקדמות של המשיבה כי הדירה אכן נמכרה למערער הובאו שורה של ראיות תומכות, לרבות בעדות המשיבה בבית המשפט, כפי שיפורטו להלן: ראשית, אין חולק כי המשיבה חתמה על חוזה המכר, וכל המסמכים הכרוכים במכירת הדירה בהם שטרי המכר, בקשה לרישום הערת אזהרה, ייפוי כוח בלתי חוזר והצהרות לרשויות מסוי מקרקעין (נ/7, נ/9, נ/10, נ/11).
כפי שתואר לעיל, מעבר לגרסאותיה המוקדמות של המשיבה התומכות בכך, קיימות אינדיקאציות רבות לכך שהסכם המכר שנכרת בין המערער לבני הזוג הלל היה הסכם מכר אמיתי, בהן סיועו הכלכלי של המערער לבני הזוג, פרעון המשכנתא ע"י המערער, הדיווח לרשויות המס ורישום הזכויות על שמו המערער, תשלום דמי השכירות למערער ובצוע תיקונים בדירה ע"י בעלי מיקצוע מטעמו של המערער.
...
מטעמים עליהם עמדנו לעיל, לא מצאנו בסיס מספק לטענות מסוג זה בחומר הראיות שהונח לפני בית משפט קמא.
משקבענו כי המסקנה האחרונה אינה יכולה לעמוד, ומשטענת המשיבה להפרה יסודית של הסכם המכר עקב אי תשלום מלוא התמורה החוזית לא לובנה בפסק דינו של בית משפט קמא על היבטיה העובדתיים והמשפטיים, הרי בסופה של דרך סברנו כי אין מנוס מהשבת הדיון לבית משפט קמא.
סוף דבר ערעור המערער כנגד עו"ד בן מנחם וכנגד איילון חברה לביטוח נדחה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

ואכן, בפסק דינו קיבל בית המשפט המחוזי את התובענה, במובן זה שהצהיר כי הסכם המכר בין ה"ה דומב לבין המערערים הוא למראית עין וככזה הוא בטל ולדומב אין כל זכויות בדירה.
המשיבה רשמה מישכון על זכויותיהם של ה"ה דומב בדירה, והמערערים הפנו לסעיף 91 לחוק המקרקעין, הקובע כי "בכפוף להוראות פרק זה יחולו על משכנתה הוראות חוק המישכון, תשכ"ז-1967; אולם אין למשכן מקרקעין או שכירות רשומה במקרקעין אלא על ידי משכנתה". לטענת המערערים, מאחר שענייננו במקרקעין רשומים, הרי שאין תוקף למישכון שנירשם.
...
נאמר בקצרה, כי דין הערעור להידחות ואין למערערים אלא להלין על עצמם על כך שהתקשרו בעיסקה פיקטיבית, במטרה לכסות חובות שלהם, ובכך שמו מכשול בפני עיוור וגרמו לצדדים תמי לב להיכשל.
דין הטענה להידחות.
סוף דבר שהערעור נדחה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופט ע' גרוסקופף: לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט נפתלי שילה) בת"א 57609-03-18 מיום 25.5.2020, במסגרתו נדחתה תביעת המערערים להשבת סכומים ששלמו למשיב בעקבות ביטולו של חוזה שנכרת בין הצדדים.
להלן: גיל) נכרתו שני הסכמים בקשר לנכס מקרקעין בבעלותו של גיל, הידוע כגוש 12252 חלקה 147, המצוי בחיפה (להלן: הנכס): הסכם שכירות והסכם מכר מקרקעין.
...
אולם, ברבות השנים והתיקים, הגעתי למסקנה כי בפועל המחלוקת אינה כה מעשית ומשמעותית כפי שחשבתי תחילה.
סוף דבר – אני מסכים לתוצאה אליה הגיע חברי, אך אני מסתייג מקביעת כללים חדשים שאינם עולים מהחוק.
המשנה לנשיאה (בדימ') השופט י' אלרון: אני מסכים לתוצאה אליה הגיע חברי, השופט ע' גרוסקופף, כי דין הערעור להידחות.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 24.05.2021 קבע בית המשפט העליון כדלקמן (להלן: "פסק הדין"): 2.1 בהסכמת המערער (המשיב כאן – ר.ע.), הנאמן והכנ"ר, חלף החלטתו של בית המשפט המחוזי, אנו מאשרים את ההסדר אליו הגיעו הצדדים האמורים, על פי המערער ישלם לקופת הכנוס סך של 1,470,063 ש"ח (להלן: התמורה) בתמורה לקבלת הזכויות בקרקע מושא העירעור ברחוב התבור 9 הרצליה (להלן: הנכס), אשר יירשמו על שמו.
טענות הצדדים: בקשת הנאמן; לטענת הנאמן הסכם המכר בוטל ויש להורות על מימוש של הנכס ולמכירתו למרבה במחיר, מהטעמים שלהלן: המשיב הפר את הסכם המכר הפרה יסודית משלא שילם את התמורה ואת התשלומים החלים עליו מכח פסק הדין, גם לאחר ארכה עד ליום 06.11.2021 ואף לאחר שהנאמן אפשר למשיב לקיים את פסק הדין עד ליום 29.12.2021.
בהתאם לפרוטוקול בית המשפט העליון ולפסק דינו, לחייב אין זכויות בנכס והוא לא רשאי לפדותו ואין מקום לתת משקל לעמדתו בסוגיה זו. בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, לא נעשתה הבחנה בין הקרקע לבין הבנייה, הבחנה שכן נעשתה בבית המשפט העליון.
הצעתו של החייב לצורך סילוק המחלוקות בתיק ומתן הפטר חלוט לחייב, היא תשלום דיבידנד בשיעור של 100% נטו לנושיו, בנוסף לעלויות הבנייה למשיב על הצד הגבוה, בקיזוז חוב המשיב בגין דמי שימוש/שכירות והוצאות החזקה שוטפות של הנכס עד לפינויו.
נוכח כל האמור לעיל, לאחר שמשיב לא שילם את תמורת הקרקע במועד שנקבע, לא שילם את תמורת הקרקע במועד שהוארך על ידי בית המשפט, לא שילם את התמורה במועד שהאריך הנאמן על דעת עצמו וללא אישור בית המשפט, ואף לא שילם את התמורה גם לאחר הגשת הבקשה הגם והנאמן פעל לצורך קידום התשלום, לטעמי לא יכולה עוד להיות מחלוקת על כך שהמשיב הפר את ההסדר הפרה יסודית, ומשכך, על פי דיני החוזים, יש להורות על ביטול ההסדר, משמע, ביטול העסקה.
...
על כן, לא מצאנו בנסיבות אלו לנכון לתת משקל לעמדתו של החייב היום.
תגובת המשיב; לטענת המשיב יש לדחות את בקשת החייב לרכוש את הנכס ולהאריך את המועד להשלמת ביצוע התשלום מכוח פסק הדין ב-60 ימים נוספים, מהטעמים שלהלן: ביחס לזכויות החייב בנכס – אלו נמכרו ביום 03.03.1999 לעופר כחלון.
לאור האמור אני קובעת כי ההסדר בחלק ההסכמי שבו מבוטל.
משכך, אני מורה לצדדים לפעול כדלקמן: · הנאמן יגיש בקשה מסודרת ביחס לנכס משההסדר בוטל, לרבות בקשה ביחס לבנייה במקרקעי הזולת ודמי שימוש בהתאם להוראות חוק המקרקעין בתוך 30 ימים.
לעניין ההוצאות אתייחס לאחר שתידון הבקשה שיגיש הנאמן, או יינתן פס"ד בערעור על החלטתי זו. ניתנה היום, כ' כסלו תשפ"ג, 14 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

העברת הבעלות, אשר נרשמה במירשם המקרקעין, נעשתה, לכאורה, מכוח הסכם מכר שנכרת בין המנוחה לבין המערערת (להלן: הסכם המכר או ההסכם).
שנית, המשיבה טענה כי הסכם המכר שנכרת בין המנוחה ובין המערערת נעשה למראית עין, ונועד לאפשר את העברת הזכויות למערערת ללא תמורה.
לעניין זה, הסתמך בית המשפט על עדותו של עו"ד **** ברדוגו (להלן: עו"ד ברדוגו), אשר ערך את הסכם המכר ואת הסכם השכירות, והעיד כי המנוחה הביעה בפניו את רצונה להעביר את הזכויות בנכס למערערת ללא תמורה.
...
באותו האופן, נראה כי גם לפי השקפתה של חברתי השופטת ג' כנפי-שטייניץ, לו ייקבע כי המגבלה היחידה שנקבעה בהסכם האמיתי, על זכויותיה של המערערת לאחר העברת הנכס לבעלותה, הינה זכותה של המנוחה להמשיך להתגורר בנכס, הרי שבפנינו מתנה לאלתר, כך שסעיף 8(ב) לחוק הירושה אינו חל, ודין הערעור להתקבל.
סבור אני שהתשובה לשאלה שבמחלוקת מצויה בהבחנה בין תוכנו של ההסכם למראית עין לבין תוכנו של ההסכם האמיתי.
התוצאה היא שגם לדעתי דין הערעור להתקבל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו