חוזה מחייב בין בני זוג "הסכם עקרונות

עוד באותו מועד נשלח מכתב מאת ביתן (באמצעות אפריאט) למבקשות (באמצעות רוזנברג) בו פורטה עמדת ביתן ונטען, בין היתר, כי הסכם ההבנות פקע בעקבות ניסיונות לא הוגנים של המבקשות להפעיל לחץ על ביתן, לנצל לרעה את מצוקת בני הזוג ולהתכחש להסכם שנחתם.

עוד נציין כי למחרת, ביום 23.2.2021, הודיעה הפניקס באמצעות בא כוחה ליינות ביתן, כי משלא נחתם הסכם מחייב בין יינות ביתן למשקיע חילופי בתוך תקופה שנקבעה לכך וקודם למועד האחרון לצורך עסקת הפניקס, עומדת הפניקס על זכותה להשלמת העסקה שנחתמה בחודש פברואר 2021.

הבקשה והשתלשלות עניינים דיונית בבקשה לסעד זמני שהוגשה בערבו של יום חמישי 22.4.2021, עתרו שקד ודמרי לסעד לפיו יינות ביתן לא תתקשר בעיסקה "בקשר למניות החברה או בכל עסקה אחרת הנוגדת את עקרונות" הסכם ההבנות כפי שתוקן או פוגעת בתכליתו או באפשרות השלמתו.

...

לחילופין, "ואך ורק אם" ימצא בית המשפט כי לא ניתן לאכוף את העסקה, נדרשו פיצויי קיום בסך של כ-66.7 מיליון ₪.

אקדים ואומר, כי לאחר עיון במלוא החומר ושמיעת הטיעונים, באתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה לסעד זמני וזאת בפרט על יסוד טיעונים הקשורים במאזן הנוחות ובמהות הסעד המבוקש.

סוף דבר, הבקשה לסעד זמני נדחית.

כך אינני מקבל את טענת הנתבע כי העובדה שהצדדים היו בני זוג או בני זוג לשעבר בעת החתימה על ההסכם, מעמעמת תוקפן של הוראות ההסכם, או מחייבת לפרשו באופן המנוגד למפורש בו או לעיקרון תום הלב המרחף מעליו.

היתנהגות הצדדים מלמדת כי כל אחד מהם, אגב הקשר הזוגי, עשה פעולות אוטונומיות שאינן חורגות מפעולות הסכמיות סטנדרטיות בין בני זוג ועל פי זה יש לפרש את הסכמותיהם אגב מתן ההלוואות והשבתן.

...

לסיום אומר כי אינני מקבל את יתר טענות הנתבע שמכוחן הוא מבקש להיפטר מתשלום חובו לתובעת.

כך אינני מקבל את טענת הנתבע כי העובדה שהצדדים היו בני זוג או בני זוג לשעבר בעת החתימה על ההסכם, מעמעמת תוקפן של הוראות ההסכם, או מחייבת לפרשו באופן המנוגד למפורש בו או לעקרון תום הלב המרחף מעליו.

₪ אשר על כן, אני מחייב את הנתבע להשיב לתובעת את יתרת ההלוואה בסך של 57,092 25 כמו כן ומשהגעתי לכלל מסקנה זו, אני מחייב את הנתבע בהוצאות התובעת בסך של 5,000 ₪.

בעניינינו, יש לבחון מהי נפקות ההסכמה בין בני זוג להביא ילדים לעולם במסגרת טפולי פוריות והליכי הפריה חוץ גופית, האם מדובר בחוזה מחייב שניתן לאכיפה מכוח דיני הפרת חוזים ופיצויים בגין הפרת חוזה או מכוח דיני הנזיקין או שמא מדובר בסוג המקרים שאינם ברי אכיפה ואינם ברי תביעה לאור אופיים המיוחד ומעצם היותם נובעים מיחסים של קשר זוגי ומשפחתי.

עקרונית, אין דבר בהסכמים להנשא, ככאלה, המונע החלתם של דיני החוזים על היחסים בין בני-הזוג, עם זאת החוזה נוצר אם הצדדים התכוונו ליצור ביניהם יחס משפטי מחייב.

...

( לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי אין מניעה לחייב את הנתבע להשתתף בעלות מסוימת של הטיפול האחרון שכן למרות שהורי התובעת מימנו עבור הצדדים את עלות הטיפול האחרון, אין להתעלם מכך כי כספים אלו ניתנו לתובעת לנוכח רצונם המשותף של הצדדים להביא ילד לעולם ותוך הסתמכות על מצגיו של הנתבע לעבור את התהליך הזה יחדיו.

לסיכום, בנסיבות דנן, הגם שהתובעת חשה פגועה ומאוכזבת מהודעתו של הנתבע, איני סבורה כי יש להעניש את הנתבע על התנהלותו וכפועל יוצא אין לפצות את התובעת בגין עוגמת נפש ואכזבתה ממערכת היחסים לאורך השנים שבהם עשו הצדדים ניסיונות משותפים להביא ילד לעולם.

סוף דבר: אשר על כן, מכל הנימוקים שפורטו לעיל – אני מורה כדלקמן: הנתבע ישלם לידי התובעת סך של 22,000 ₪ עבור השתתפותו בעלות הטיפול האחרון בלבד.

ראיות הצדדים התובעים הגישו מטעמם את תצהירי התובעת והתובע, להם צורפו נספחים רבים, ובהם פירסום של הנתבעת אודות פרוייקט הבנייה במסגרתו ניבנה הבית, מסרונים של התובעת עם עו"ד טל רכטמן מיום 30.4.19, שומת מקרקעין לביתם של התובעים ברח' גולומב, אישור עיקרוני להלוואה לתובעים מבנק הפועלים מיום 7.4.19, מיפרט טכני והתכתבות בעיניינו בין התובעת לעו"ד רכטמן, הצעת מחיר של אדריכלית, קבלה עבור תשלום לחברת קרמיקה, מסרונים של התובעת עם מר סער רז, עובד הנתבעת, החל מיום 30.4.19 ועד ליום 5.5.19, תיכתובות דוא"ל של התובעת עם עו"ד רכטמן ומר רז, טיוטת הסכם מכר, הלוואה על סך 250,000 ₪ שנטלו התובעים מבנק אוצר החייל ביום 16.5.19, שיק "בטחון" של התובעים על סך 500,000 ₪ לפקודת הנתבעת, מסרונים של התובעת עם עו"ד רכטמן החל מיום 1.5.19 עד ליום 30.5.19, חוזה מכר של התובעים עם בני הזוג דיין מיום 26.5.19, מסרונים של התובעת עם המתווך קצב מיום 26.5.19, מסרונים של התובע עם הנתבע, מסרונים של התובע עם עו"ד רכטמן, אסמכתא בדבר הפרעון המוקדם של ההלוואה מבנק אוצר החייל והעתק צלומי הסכם שכירות ששכרו התובעים ביום 29.7.19.

בסיכומיהם הפנו התובעים לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בת.א. (מחוזי-ת"א) 8967-07-18 גרוס נ' גוטליב (פורסם בנבו, 28.7.19), שם קבע בית המשפט כי נכרת הסכם מחייב בין הצדדים חרף העובדה שלא נחתם, ופסק לטובת התובעים את הפצוי המוסכם שהיה קבוע בהסכם.

...

הנתבעים מכחישים טענה זו, וטוענים טענה שנמצאת בלב המחלוקת העובדתית בתיק זה, ולפיה בשל התמשכות המו"מ בין הצדדים והמצוקה התזרימית של הנתבעת, הודיע הנתבע לתובעים כי ה"ההסכמות העקרוניות" בין הצדדים (סעיף 26 לכתב ההגנה) מותנות בכך שעד ליום 21.5.19 ישלמו התובעים לנתבעים מקדמה, ולבקשת התובע שמשרת בצה"ל ונעדר מביתו, הסכים הנתבע לדחות את מועד התשלום עד ליום 23.5.19.

סיכומו של דבר התביעה מתקבלת בחלקה נגד הנתבעת בלבד.

התביעה נגד הנתבע נדחית.

הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים הבאים: פיצוי כספי בסך 76,067 ₪ נושא ריבית והצמדה כדין מיום 1.6.19.

הנאמן הפנה לכך כי המבקשת התחתנה עם היחיד לאחר שנת 1974 ולפי סעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, הסכם בין הצדדים בדבר הסדר יחסי ממון טען אישור בית משפט.

המבקשת הציגה ומפנה להסכם מיום 10/6/98 תוך שהיא מפנה לפסיקות בתי המשפט שקבעה כי אף הסכם ממון שלא אושר על ידי בית המשפט, עשוי להחשב כהסכם תקף ויש לו תוקף מחייב אף בהיעדר אישור הערכאה המשפטית, בשל עקרון תום הלב כשהצדדים פעלו על פיו, נהגו בהתאם להוראותיו כאילו אושר כדין וראו אותו כבעל תוקף מחייב.

...

התנהלות זו של הצדדים במרוצת השנים סותרת את ההסכם ומובילה למסקנה של מעורבות היחיד בהשבחתו ושיפור תנאיי המחיה בנכס.

לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

אני מחייב את המבקשת בהוצאות הנאמן והממונה בסך של 2500 ₪, הוצאות הנושה -המשיבה 4 – ושכר טרחת בא כוחה בסך של 2000 ₪ ובהוצאות הנושה- המשיבה 5 – ושכ"ט בא כוחה, בסך של 1000 ₪.