חוזה לסילוק חוב בין חברות

לטענת המבקש "כל תמורת הסכם הפשרה יש ושולמה למשיבה", וזאת משהמשיבה מימשה כאמור סך של 300,000 ₪ מעירית יבנה, ניתנו למשיבה שיקים דחויים בסך של 965,000 ₪, והועבר למשיבה סך נוסף של 210,000 ₪, ו"אף ידוע למבקש" שהמשיבה מימשה כספים רבים מחייבים של החברה באמצעות המחאת הזכות שנתנה לה החברה כמפורט בסעיף 6 להסכם סילוק החוב, ברם המבקש והחברה לא קיבלו פירוט כמה כספים מומשו עד למועד הגשת ההיתנגדות ורק מטעם זה יש לתת למבקש רשות להגן.

...

כמו כן "מי משמאשים את חברו בתרמית חייב לפרט את העובדות עליהן מתבססת האשמה, ואין זה מספיק לטעון כי רומה על ידי חברו", ו"אין להסתפק כאן ברמזים וחשדות שאין להם בסיס ראייתי" [בר אופיר, עמ' 243-244] במכלול האמור לעיל אין מנוס מדחיית ההתנגדות.

הנושה דחה את טענת הנתבע, כי לא התכוון לחתום על הסדר חוב, או הוטעה להאמין כי תוכן ההסכם הנו כינון מערכת יחסים עסקית בין החברה לנושה.

למשל, טענת הנושה כי הנתבע הקים את החברה במטרה לסייע לחמו למלט כספים שעתיד לקבל מנושיו, וכי הנתבע הבין משמעות חתימתו על ההסדר לסילוק חוב.

...

המנהלת המיוחדת קבעה לבסוף, כי יש לקבל את תביעת החוב ולדחות את ההתנגדות של הנתבע.

מכל המקובץ, עולה כי הנתבע לא הראה כל הגנה אפשרית והגנתו היא הגנת בדים.

דין בקשת ההתנגדות להידחות.

בהמשך, בתחילת חודש פברואר 2017 העביר המערער לחתימת המתלונן הסכם לסילוק החוב על-פיו הוא מתחייב לשאת בתשלומו בסכום של 196,000 ש"ח, לאחר שמנורה ויתרה על ריביות והפרשי הצמדה שצבר החוב (להלן: ההסכם).

סעיף 254 לחוק החברות סעיף 254 לחוק החברות מגדיר את חובות האמונים של נושא משרה בחברה באופן הבא: (א) נושא משרה חב חובת אמונים לחברה, ינהג בתום לב ויפעל לטובתה, ובכלל זה – (1) יימנע מכל פעולה שיש בה ניגוד ענינים בין מילוי תפקידו בחברה לבין מילוי תפקיד אחר שלו או לבין עניניו האישיים;.

סיכומם של דברים, פעילות המערער בועד העובדים בעיניין נותני שירותי הביטוח לעובדי הבנק כאשר במקביל הוא מקיים מגעים עם ספק השרות העקרי הנוכחי, המעוניין להמשיך וליתן שירותים אלו לעובדי הבנק, לקידום הסכם להסדרת חובו הפרטי בחברת מנורה, העמידה את המערער בנגוד עניינים מובהק, בוטה ומהותי לא רק בין עניינו שלו לבין עניינם של עובדי הבנק אלא בין טובתו האישית לבין טובת התאגיד שבו עבד ואשר כוחו ועוצמתו מקרינים על כוחו ועוצמתו של הועד ושל נציגיו בעת שהם עומדים מול ספקים המבקשים להבחר כנותני שירות.

...

מסקנה זו נובעת מהנסיבות הקונקרטיות – עסקינן בעובד בעל תפקיד שאינו בכיר במיוחד שפעל לטובתו האישית.

ברם, המסקנה המתבקשת מכך אינה, להשקפתי, כי אין כלל אפשרות להטיל עליה נורמות משפטיות הרלוונטיות לבני אדם.

סוף דבר: אני מצטרף למסקנה של חברי השופט ד' מינץ כי יש לזכות את המערער מעבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד.

במסגרת סיום ההיתקשרות, מסרו כהן לסטוק שיק על סך 50,000 ₪, לטענתם – לסיום החוזה ולסילוק החובות שלהם מול הסטוק.

על-פי הפסיקה במקרה של "שטר על תנאי" נטל ההוכחה מוטל על מי שטוען שהתנאי לא היתקיים להוכיח זאת (ר' למשל עא 205/87‎ ‎ס.מ.ל. סוכנות מרכזית לביטוח בע"מ‎ ‎נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ''ד מג(4); עא 562/88 אהרון בן אריה נ' יוסף סופר 680, פ"ד מה(1) 647).

זאת ועוד, אני סבורה שהעובדה ש"הסטוק" קיבלה מכהן סך של 50,000 ₪ במסגרת סיום ההיתקשרות – בין אם מדובר בתשלום לסיום החובות ובין אם מדובר בתשלום להעברת הזיכיון – מבלי שהתנתה את סיום ההיתקשרות בספירת מלאי או בתנאי אחר כלשהוא, מחזקת אף היא את המסקנה שמבחינתה של "הסטוק" לא הייתה כל הפרה מצדם של כהן והטענה להפרה ולחוסרים במלאי התעוררה רק כמה שבועות לאחר שכהן עזבו את החנות, ובעקבות תלונותיו של איתן על חוסרים במלאי (למרות שאיתן נכח בספירת המלאי של כהן), באופן המנתק את הקשר הסיבתי בין הממצאים שטוענת להם "הסטוק" לבין כהן.

...

לכך יש להוסיף את הימנעותה של "הסטוק" מלהזמין לעדות את איתן, שהוא עד רלוונטי לגרסתה של "הסטוק". סופו של דבר אני קובעת ש"הסטוק" לא עמדה בנטל להוכיח חוסרים במלאי.

בנסיבות אלה לא התקיים התנאי למימוש השטר ועל כן יש לדחות את התביעה.

התובעת תשלם לנתבעים הוצאות משפט, כולל שכ"ט עו"ד, בסך 17,000 ₪.

נטען, כי לנתבעים נותר חוב בסך של 3 מיליון ₪, ובסופו של דבר הושג הסכם פשרה לסילוק החוב, שנחתם כהסכם ההלוואה שצורף להתנגדות, כאשר השיקים שנמסרו במסגרת הסדר זה נימסרו, בהסכמת הנתבעים, לתובעת.

כן טענו הנתבעים, כי טענתה של התובעת לפיה השיקים נימסרו במסגרת הסכם לפריסת חוב של הנתבעת כלפיה אינה מתיישבת עם לשון הסכם ההלוואה בין חברת ראזק ובין הנתבעת.

...

סיכומו של דבר, עצם האחיזה בשיקים והקושי שבטענת כשלון התמורה כמפורט לעיל, די בהם על מנת לבסס עילת תביעה בשלב זה של הדיון ולקבוע כי סיכוייה הלכאוריים טובים.

לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל ובשים לב לעקרון המידתיות, סבורני כי אכן יש להבטיח את ביצועו של פסק הדין, אם וכאשר יינתן, ואולם בערכים שונים מהיקפו של העיקול אשר הוטל במסגרת הליכי הוצאה לפועל, וזאת על מנת למנוע קריסה של הנתבעת, מה שאיננו בגדר אינטרס של מי מהצדדים.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובשים לב לסכום השיקים נשוא התביעה ולסכום החובה הנוכחי בתיק ההוצל"פ, אני קובעת, כי העיקולים יבוטלו כנגד הפקדת ערבון כספי במזומן, או ערבות בנקאית אוטונומית צמודת מדד וללא הגבלה בזמן, על סך של 220,000 ₪.