(להלן "ההסכם השני" או "הסכם בניית המרתף")
לטענת התובעים, נוסף על האמור לעיל הוסכם בינם לבין הקבלן בכתב, כי הקבלן יבצע עבודות פיתוח בשטח המיגרש המצוי סביב הבית, ואולם בידיהם לא נותר עותק של הסכם זה. בתמורה לבצוע עבודות הפיתוח התחייבו התובעים לשלם לקבלן, ואף שילמו בפועל לשיטתם סך של 90,000 ₪ נוספים (לא כולל מע"מ).
בכתב הגנתו, אישר הקבלן כי במסגרת עבודתו ביצע שבילי גישה סביב בית המגורים בשטח המיגרש (סעיף 45 לכתב ההגנה), ואף צרף תמונות המתעדות את בניית השבילים.
בין היתר קובלים התובעים על כך שלא פיקח כראוי על ביצוע עבודות הקבלן על אף שהתחייב בהסכם לבצע פקוח עליון; לא הציע לתובעים שירותי פקוח צמוד ולא הבהיר את החשיבות שבכך; לא התריע בפניהם כי אין להתחיל בעבודות החפירה בטרם קבלת היתר הבניה; יעץ להם לחפור מרתף מתחת לביתם, עצה שנתבררה לימים כבלתי מוצלחת; לא התריע בפניהם שאין לבנות את קירות המרתף מבלוקים אלא מבטון; לא הפנה אותם ליועץ קרקע מראש, אלא רק לאחר שהעבודות הושלמו והתגלתה חדירת המים למרתף; לא ערך תכנית פרטי איטום ואף לא תכנית להרחקת מים; לא עמד בחובה שנטל על עצמו להשיג היתר בנייה משך חודשים ארוכים ועוד.
תפקידיו של האדריכל כמפורט בהסכם המקורי שנחתם בינו לבין התובעים, אלו הם: "להכין לצד ב' [התובעים] על פי הזמנתו, תכנית הגשה עבור תוספת בניה כנדרש על ידי הרשויות, וכן תכנית ארכיטקטורה (כולל סקיצות מוקדמות), חישוב סטאטי, תכניות קונסטרוקציה, פקוח עליון על בניית השלד (במסגרת הפיקוח העליון אינו אחראי על המידות מכול סוג שהן) פקוח עליון על השלד פרושו: אישור כל הכנה ליציקה לפני היציקה. על מנת לערוך את הפיקוח העליון, על המזמין לזמן את המתכנן לבדיקה 48 שעות מראש." נוסח ההסכם כלל כאמור לעיל, גם את האפשרות לבצוע פקוח צמוד, כזה הכולל ביקור יומיומי באתר תוך עריכת פקוח על כל שלבי הבניה, אולם אין חולק כי אפשרות זו לא נבחרה על ידי התובעים.
...
בנסיבות רגילות ראוי היה להטיל על התובעים חיוב לשאת בהוצאות האדריכל, שכן במשך כחמש שנים היה הוא חשוף לתביעה בסכום העולה על מיליון וחצי שקלים ובהתאם לכך יש אף להניח כי הגנתו עלתה ממון רב. ואולם, על אף שמצאתי כי דין התביעה כנגד האדריכל להידחות, אינני מוצא לחייב את התובעים בהוצאותיו.
סוף דבר
תביעת התובעים כנגד האדריכל (הנתבע 1) נדחית, ללא צו להוצאות.
תביעת התובעים כנגד הקבלן (הנתבע 2) מתקבלת באופן חלקי: הקבלן ישלם לתובעים סך של 43,641 ₪, בגין נזקי ליקויי הבנייה שנותרו בביתם בתום סבב התיקונים, ובנוסף סך של 22,000 ₪ בגין הנזקים הבלתי ממוניים, ובסך הכול 65,641 ₪.
