חוזה אישי של סוכן מכירות שטח בכיר

תפקידה של התובעת הוגדר בחוזה עבודה אישי אשר אין חולק כי נוסח ונערך ע"י הנתבעת(להלן: "ההסכם", נספח 1 לתצהירה): תפקידי העובד ושעות העבודה 1.

העובד יהיה אחראי על מכירת שטחי פירסום ללקוחות החברה הקיימים, בעלון החברה ובעתונות הכללית, השגת תקציבי פירסום, טפול בלקוחות אשר יפנה אליה המשרד וכל רעיון אחר אשר יביא למכירות, שיווק והצלחתו של המעסיק.

בשנת 2010 שונו תנאי העבודה של התובעת בעל פה ובהתנהגות(להלן :"ההסכם שבע"פ") כך : על מכירות בין 40,000 ₪ ל- 100,000 ₪ גובה העמלה 3% ;על מכירות מעל 100,000 ₪ גובה העמלה יהיה 4% ;על מכירות מעל 40,000 ₪ של פרסומים במדיה הפנימית שהפיקה הנתבעת יהיה בונוס בשיעור של 5% ;על גיוס של לקוח חדש יהיה בונוס בגובה של 3% במשך חצי שנה.

העובדה כי הלקוח פנה אל אחד מן הגורמים, אולי הבכיר בנתבעת , שכן הוא בעל העסק היא מצב טבעי.

לענין זה הודו עדי הנתבעת כי פניה ראשונית של לקוח יכול שתיעשה לכמה סוכנויות במקביל (חקירת נריה עמ' 28 ש' 13-14, חקירת חנניה-עמ' 40 ש' 7-9), אלא ,כפי שהסביר נריה בעמ' 32,לשם גיוסו בפועל של הלקוח דוקא לסוכנות של הנתבעת, נדרשים כישוריה של התובעת.

...

החישוב בגין רכיב זה כלול בתוך החישובים של העמלות(עיין לעיל בעניין העמלות) על כן טענה זו נדחית.

סוף דבר על הנתבעת לשלם לתובעת : בגין חוסרים בתשלום עמלות סך כולל של 41,423.

(נטו) בגין הלנת הפרשה לפנסיה סך של 1000 ₪ סכומים המפורטים בס' ב'+ג' ישאו הפרשי הצמדה ורבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל בנסיבות הענין ונוכח התוצאה אליה הגענו, תשלם הנתבעת לתובעת גם הוצאותיה ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 8,000 ש"ח ניתן היום, ט' חשוון תשע"ט, (18 אוקטובר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

בין הצדדים נחתם הסכם עבודה אישי ביום 31.10.06.

תפקידו של התובע לפי החוזה הוגדר "סוכן מכירות", אך אין מחלוקת כי התובע הועסק ברוב תקופת עבודתו כמנהל החנות, וכי עבדו בחנות בנוסף לתובע מחסנאי וטכנאי מעבדה.

לטענת הנתבעת, בכך שהתובע ביצע עיסקאות פרטיות במהלך שעות עבודתו ללקוחות הנתבעת, הוא הפר את חוזה העסקתו ואת חובות האמון החלות עליו כעובד בכיר אשר בידיו הופקד ניהול החנות.

התובע מודה בכך המראות שניצפו בסרטוני האבטחה של הבאת מחשבים זרים לחנות, אספקתם לאנשים תמורת מזומן ומסירת חפיסות המזומנים לברהום, והכל ללא הפקת חשבוניות, "אינן נראות טוב". אלא שלטענתו, מעשיו במהותם הנם תמימים וכשרים, שכן אילו היה מבצע את תיווך המחשבים של פי. סי. לנד למקורביו שלא בשטח החנות, לא היה לנתבעת כל פיתחון פה לטעון כל טענה נגדו, שכן השגת עסקה טובה וזולה למקורבים אינה מהוה הפרה של חובת אמון כלפי הנתבעת.

...

מקובלת עלינו עמדת התובע כי דין טענת הקיזוז של הנתבעת להידחות, בהיעדר פירוט של הנזקים הנטענים בכתב ההגנה ובתצהירי עדי הנתבעת, ובהיעדר ביסוס ראייתי לסכומים הנטענים בסיכומי הנתבעת.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.10.09 עד לתשלום בפועל: שכר לחודש 9/09 בסך 4,500 ₪.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 64336-09-17 לפני כב' השופטת הבכירה עידית איצקוביץ – אב"ד מר אברהם דיאמנט – נציג ציבור עובדים מר משה כפיר – נציג ציבור מעסיקים התובעת יעל קלינה ת.ז. 308065846 ע"י ב"כ עו"ד גולן אשטון הנתבעים .1 ניוטק אלקטרוניקה בע"מ ח.פ. 513191478 .2 גלעד שגב ת.ז. 24098592 ע"י ב"כ עו"ד יובל פלדה פסק דין

כמו-כן, התובעת קיבלה רכב של החברה לצורכי העבודה ולשימושה האישי.

התובעת עבדה באותה חברה במשך חודשיים וחצי, על תקן סוכנת מכירות שטח, וביום 21.8.17 טסה לארצות הברית עד ליום 9.9.17.

לפי סעיף 4א לחוק דמי מחלה התשל"ו-1976 (להלן – חוק דמי מחלה): "(א) מעסיק לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה הצבורה לו לפי חוק זה או לפי הסכם קבוצי, וזאת עד לתקופת הזכאות המאקסימאלית לפי סעיף 4.

...

אנו סבורים כי אין להשלים עם מצב שלפיו זכויותיה של התובעת עלולות להישאר ללא מענה בשל מעשיו של הנתבע.

על כן, אנו קובעים שיש עילה להרמת מסך ההתאגדות של החברה ועל הנתבעים לשלם את הסכומים המגיעים לתובעת כחייבים במשותף.

לסיכום נוכח כל האמור אנו מחייבים את שני הנתבעים – יחד ולחוד – לשלם לתובעת סכומים כדלקמן: סך של 46,317 ₪ בגין פיצויי פיטורים, בצירוף פיצויי הלנת שכר בשיעור 12% לשנה, או חלק יחסי, החל מיום 9.5.17 ועד לתשלום בפועל.

עיון בסעיפים 2-7 לתצהיר עד הנתבעת, מר שגיא חכם, מעלה כי אכן קיים שוני בין עבודת התובעת שיעבדה בערוץ מכירות רשתות חשמל אל מול ערוץ מכירות מועדון הזהב: "3. התובעת הועסקה כסוכנת מכירות שטח בערוץ הרשתות בחטיבת מיזוג אוויר ואקלים באלקטרה... הסוכנים העובדים ב"מועדון זהב" עובדים מול כמה עשרות של בתי עסק וקבלני מיזוג העובדים ישירות מול אלקטרה, והסוכנים מנהלים משאים ומתנים עיסקיים עם הלקוחות.

בהמשך בעמ' 8-9 לעדותו חידד את האבחנה בין סוגי העבודות: "חברי שאל אותך על העבודה של אוראל אבל אתה כאן כדי להעיד על העבודה שלך. אתה עבדת בערוץ הסיטוני? ת. נכון ש. והתובעת עבדה בערוץ הרשתות? ת. נכון ש. מה ההבדל בין העבודות שלכם? ת. ערוץ הסיטונאים מורכב מחנויות מקצועיות שמוכרות אך ורק מיזוג אויר והצריכה שלהם ורמת המקצועיות שלהם גבוהה משמעותית לעומת הלקוחות איתם עבדה התובעת. היא עבדה מול חנויות חשמל שהם רשת שמוכרות מוצרי חשמל ומזגנים. ש. ז"א שעבודה בערוץ סיטונאים הייתה יותר מקצועית ויותר מסחרית? ת. העבודה הייתה בראש ובראשונה מסחרית, מול אנשים עסקים, סגירת עיסקאות, מתן מענה מקצועי לאורך כל הדרך. ש. למיטב ידיעתך מה הייתה סוג הפעילות מול רשתות של אנשי המכירות? ת. אנשי המכירות ענו על שאלות של זמינות מלאי, הדרכה של הנציגים על המוצרים של החברה. ש. ללא פעילות מסחרית מול הרשתות? ת. הסכמי הסחר של הרשתות היו נסגרים מול ההנהלה הבכירה של אלקטרה". גם עיון בעדותו של מר גיא אלרום, עד התובעת, מחדד את ההבחנה הנדונה: "תתאר מה הייתה הפעילות מול ערוץ הרשתות, מה היית אמור לעשות? ת. בבסיס הייתי אמור לפקוד את סניפי הרשת ולהביא לכך שימכרו יותר מזגני אלקטרה. ש. שאלו אותך אם הייתה לך סמכות לתת הנחות. למי כן הייתה סמכות? ת. עבודה עם רשתות מאוד מוסדרת וממוחשבת ולכן לא היו כימעט הנחות, ולמי שהיה סמכות לתת הנחות זה למוכר ברשת. ש. זה בגלל שכל ההסכם המסחרי עם הרשת כבר היה סגור מראש? ת. בדיוק". (ר' עמ' 11-12 לעדותו) ערים אנו לכך שרכיב העמלות בש/11 מראה כי לא תמיד התובעת קיבלה עמלות גבוהות בהשוואה לשאר העובדים, אולם לרוב העמלות של התובעת היו גבוהות, דבר המעיד על עבודתה המקצועית.

מעבר לאמור, עיון בעדותו של מר מישל בוחבוט, עד הנתבעת, מעלה כי הוא מסביר את השוני בעמלות בעיקר בין עובדים שיעבדו ברשתות חשמל כמו התובעת אל מול עובדים שיעבדו במועדון הזהב, והסבריו מקובלים עלינו: "למה יש עובדים שהרוויחו יותר שכר ויותר עמלות מהתובעת אם הם עבדו באותה העבודה? ת. צריך להבין לגבי מבנה המודל של התמריצים של הסוכנים. יש ערוץ מסויים, נניח ערוץ מועדון זהב שהוא ערוץ מתקינים, יש שם סוכנים עם 40 לקוחות שהם צריכים ללכת לבקר ולמכור להם. 40 לקוחות אלו יכולים לעשות רק 2 מיליון שקל בחודש, לעומת ברשתות שהתובעת השתייכה לערוץ זה יש לה אולי 2-3 לקוחות תחתיה שמגלגלים 15 מיליון שקל. כשהתפקיד שלה פחות מכירתי כי בדרך כלל המכירות לרשתות האלו נוהלו ע"י מנהל הסחר או המנכ"ל עצמו והתפקיד של אותם סוכנים בערוץ הרשתות היה תפקיד של להביא קטלוגים ומחירונים, לדבר עם מינהלי הסניפים, לשאול על בעיות לוגיסטיות. מדובר גם בדברים חשובים אבל זה יצר אתגר מבחינת החברה איך לתמרץ במודל שנקבע, אז המודל התבסס על זה שאנו יודעים שבערוץ הזה אנו מתמרצים לא רק מכירתי אלא גם איכותי, מבחינת תימרוץ איכותי. ש. התובעת עבדה עם ערוץ זהב? ת. למיטב ידיעתי לא ש. אם מישהו חולה, עזיבה או חפיפה, התובעת מגבה סוכנים אחרים? ת. אני לא זוכר, יכול להיות שזה קרה חד פעמי. זה ממש לא אותו אופי עבודה." (ר' עמ' 24 -25 לעדותו).

עם זאת, עיון בסעיף 40 לסיכומי הנתבעת וכן עיון בתלושי השכר שנמסרו לבית הדין ופורטו בסעיף 40 לסיכומי הנתבעת מעלה כי בשונה מהאמור הרי שעובד שהחל את עבודתו ביום 9.3.14 (ר. אק) כסוכן מכירות במעמד עובד זמני אכן החל לעבוד באותם תנאי שכר יסוד כמו של התובעת, 5600 ₪ שכר חוזה אישי ו1400 ₪ שנ"ג, אולם בשונה מהתובעת החל מחודש ינואר 2018 ( ויתכן גם לפני כן שעה שלא הוצגו כל התלושים) שכרו עלה ל 7,900 ₪, וזאת בשונה מהתובעת.

...

מחומר הראיות כפי שפורט לעיל אכן שוכנענו כי התובעת עמדה בנטל להוכיח כי מדובר בעמלת מכירה שיש לראותה כחלק משכר היסוד של התובעת.

לפיכך, אנו קובעים כי התובעת זכאית להפרשי פנסיה בסך 9,229 ₪ בהתאם לחישוב הבא, החל מחודש 4.2012 נוכח מועד הגשת התביעה ותקופת ההתיישנות: שנה מספר חודשים שכר ממוצע במשק הפרש שכר (שכר ממוצע במשק מינוס 7,000) אחוז הפקדה (בהתאם לצו ולהסכם שהחל ב5% ) סך הפרשי פנסיה 2012 9 8,619 ₪ 1,619 ₪ 5% 728.55 ₪ 2013 12 8,828 ₪ 1,828 ₪ 5% 1,096.8 ₪ 2014 12 9,089 ₪ 2,089 ₪ 6% 1,504.08 ₪ 2015 12 9,260 ₪ 2,260 ₪ 6% 1,627.2 ₪ 2016 12 9,464 ₪ 2,464 ₪ עד 1.7.16 6% ולאחר מכן 6.25% 1,811.04 ₪ (887.04+924) 2017 12 9,673 ₪ 2,673 ₪ 6.5% 2,084.94 ₪ 2018 2 9,906 ₪ 2,906 ₪ 6.5% 377.78 ₪ בכל הנוגע לרכיב התביעה בגין הלנה, לא שוכנענו כי בנסיבות העניין יש הצדקה לחייב ברכיב הלנה, נוכח המחלוקות נשוא תיק זה וקביעותינו לעיל ושעה שרכיב זה נטען רק באופן כללי.

סוף דבר בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין תשלם הנתבעת לתובעת את הסכומים הבאים: הפרשי שכר מכוח חוק שכר שווה על סך של 25,200 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.1.2017 (אמצע התקופה בגינה משולמים הפרשי השכר) ועד למועד התשלום בפועל.

בית משפט השלום בתל אביב -יפו תאד"מ 39904-12-21 אוטו קאש שרותי מימון בע"מ נ' אבו גריבה תיק חצוני: 5113450421 לפני כבוד הרשמת בכירה ורדה שוורץ תובעת: אוטו קאש שרותי מימון בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד דוד אמיר נתבע: חדר אבו גריבה ע"י ב"כ עוה"ד אורה צימברג פסק דין

החברה חתמה על הסכם הלוואה נוסף ביום 12.2.2020 בסכום של 96,990 ₪ ובהתחייבות להשבה ב- 48 תשלומים כמימון לרכישת מונית נוספת מדוד סוכנויות בערבות אישית של הנתבע (להלן: ההלוואה השנייה").

עד זה פירט וסיפר: "בעבר היא נוהלה על ידי שרגא ונחמה כהן, הם היו לקוחות שלי באמצעות החברה, לימים הם החליטו למכור את החברה, והם מכרו את זה לאדם ערבי והוא היתעקש שאני אמשיך להיות הרו"ח של החברה. מי שניהל את החברה בפועל היה אדם בשם מאמון, והוא בעצם היה המנהל בשטח ולא בעל המניות. בעל המניות חאדר אבו גריבא, הנתבע שנימצא כאן באולם." (עמ' 8 בפרוטוקול שורות 21-25).

...

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך 979 ₪ אגרת בית משפט, 900 ₪ שכר עדים וסך 10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין אשר יצטרפו לקרן החוב בתיק ההוצאה לפועל הנ"ל. הפיקדון שהפקיד הנתבע בקופת בית המשפט לשם עיכוב הליכים יחולט לידי ב"כ התובעת ויבוא על חשבון הוצאות המשפט כמפורט לעיל.