לפנינו ערר על החלטת המשיבה מיום 6.11.17 אשר דוחה את בקשת העורר להכרה בקשר סיבתי בין בעיות שיניים מהן סבל ולבין נרדפותו בשואה (לצורך החזר הוצאות בגין טפולי שיניים).
ב"כ המשיבה טוען לסילוק הערר על הסף עקב איחור בהגשתו, עקב חוסר יכולת לתת סעד רטרואקטיבי (החזר כספי לפני שהייתה הכרה בפגימה) וכן טוען לדחיית הערר לגופו נוכח העדר חוות דעת וראיות הקושרות באופן ברור את פגימת השיניים לנרדפות בשואה, לפני למעלה מ-70 שנים.
מה שהוגש מטעם העורר כמסמך המתייחס אליו לגופו (מכתב מד"ר עמי אורני), איננו בגדר "חוות דעת" רפואית, איננו מתייחס לטפול הספציפי שעבר, אין צלומי שיניים, אין לרופא מידע על מצב העורר לפני אמצע שנות השמונים, אין מספרי שיניים שאבדו, אין פירוט של הטיפולים שעבר ואין ניתוח של האמור במכתב (כך למשל ביחס למנשך האוקלוזיאלי שאיננו תוצר של תת תזונה אלא של גנטיקה או חוסר טפול מתאים לאורך שנים בבעיות שיניים).
...
משכך, לא יסולק הערר מטעם זה.
סעד כספי רטרואקטיבי/סעד בגין בקשה להכרה שלא הוגשה עובר להתגבשותו
בראש פרק זה של ההכרעה, אנו מקבלים את מלוא טיעוני המשיבה.
משכך, דין הערר להידחות גם בשל היא הוכחת הקשר הסיבתי בין הטיפול במכבידנט ולבין נרדפות העורר בשואה.
משכך נדחה הערר, זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בנקודה משפטית ותוך 60 יום.