חוות דעת משלימה: צד לתביעת רשלנות רפואית

ברקע הבקשה ביום 5.12.2018 הגישה התובעת, ילידת שנת 1943, תובענה לפצוי ניזקי גוף בעילת רשלנות רפואית.

בקדם-משפט ראשון שהתקיים ביום 11.2.2020 הודע צורך בהגשת חוות-דעת משלימות מטעם הצדדים בשל תעוד רפואי נוסף שהגיע לידיהם.

אילו סברה התובעת שיש בשינוי במצבה כדי להשליך באיזה שהוא אופן על טענות התביעה שהגישה, כי אז היה עליה לטעון זאת בהזדמנות הראשונה – לצד הגשת ההודעה, תוך עתירה לתקן את כתב-התביעה ולצרף חוות-דעת רפואית עדכנית.

...

דין הבקשה לתיקון התביעה להידחות לא רק בשל כך שהתובעת לא העלתה אותה מיד עם הגשת הודעתה על-אודות השינוי במצב הרפואי, ביום 26.4.2022 או סמוך לאחר מכן.

סיכומם של דברים הבקשה נדחית.

התובעת תשלם לנתבע 1 את הוצאות הבקשה בסך 5,850 ₪ כולל מע"מ תוך שלושים יום מן המועד בו תומצא לה ההחלטה, ללא קשר לתוצאות ההליך ועל-פי הכלל בתקנה 53.

הבקשה הוגשה בגדרה של תביעת נזיקין - רשלנות רפואית, שהגישה התובעת בחודש פברואר 2019 בטענה לאיחור באיבחון וטפול באקלמפסיה (רעלת הריון), אשר בעטיים לקתה בחודש מרץ 2012 בשבץ מוחי והמיפלגיה.

במהלך שנת 2020 הגישו הצדדים חוות דעת רפואיות משלימות.

8.2 בהחלטה מיום 29.6.2023 הצעתי "לתובעת לשוב ולשקול בקשתה בטרם מתן החלטה בבקשה לגופה...", תוך שציינתי כי "דומה" ש"תחת בקשה לצרוף חוות דעת רפואית היה על התובעת לעתור לתיקון כתב תביעתה, ויותר מכך להשלמת ראיותיה", זאת מש"עיון בכתב התביעה, כמו גם בתצהיר עדותה הראשית של התובעת (ראו סעיף 30 ואילך תחת הפרק "הפגיעה"), מעלה כי התובעת מטעמיה ומשיקוליה בחרה שלא להעלות כל טענה לפגיעה/נכות נפשית.

...

‏בענייננו, דומני כי שתי הגישות מובילות לאותה מסקנה – תוצאה ואבאר.

סבורני, כי מערכת משפט חפצת חיים צריכה לתת, בנסיבות שלפניי, בכורה לקיומו של דיון משפטי מהיר ויעיל (לפחות לאחר ארבע שנים), תוך חיסכון במשאבי זמן ועלויות (ראו לשם הדוגמה: רע"א 6652/22 לאומית שירותי בריאות נ' פלונית (14.11.2022); רע"א 8779/20 פלונית נ' שרותי בריאות כללית (4.3.2021)).

לפיכך, בהינתן כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה.

הלכה למעשה, בדרך כלל הנושא כלל לא עולה לדיון, שכן הנוהג של הגשת חוות דעת משלימות בתביעות רשלנות רפואית מושרש עמוק אצל הצדדים ובתי המשפט, בין במסגרת הסכמות דיוניות ובין במסגרת החלטות מקדימות של בית המשפט בנוגע לאופן ניהול התיקים (ראו לדוגמא: ת"א 26674-09-23 פלוני נ' מרכז רפואי רבין ואח' (12/9/23) (פורסם בנבו); ת"א 58003-12-20 פלוני (קטין) נ' מדינת ישראל (6/1/21) (פורסם בנבו) ועוד רבים אחרים, בהם בית המשפט מלכתחילה בעת מתן הנחיות לניהול התיק מקנה אפשרות להגיש חוות דעת משלימות).

...

בתמצית נטען בחוות הדעת להוראות שגויות ורשלניות שניתנו למנוח להפסיק נטילת אספירין טרם הניתוח, מה שהביא לאוטם שריר הלב סמוך לאחר הניתוח, לכשלים קשים בטיפול במנוח לאחר הניתוח ולאחר שנקלע למצב חירום, מה שהביא בסופו של דבר, לטענת התובעים, למותו המצער.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והפסיקה הנוהגת בסוגיה, באתי לידי מסקנה שבנסיבות העניין יש להתיר את הגשת חוות הדעת המשלימות, בין אם תתקבל פרשנות התובעים לסעיף 87 (ג) לתקנות לפיה הסעיף מקנה לתובע זכות להגיש חוות דעת נוספת בלא קשר למהות חוות הדעת שצורפה לכתב ההגנה ובין אם לאו.

מעבר לצורך, אציין שגם לו לא תתקבל דעתי בנוגע לפרשנות סעיף 87 (ג) לתקנות, סבורני שיש לאפשר, בדרך כלל מכוח שיקול דעת בית המשפט הגשת חוות הדעת המשלימות מטעם הנתבעים, בהינתן שיש בהן התייחסות לניואנסים ולתשובות שהעלה המומחה מטעם התובעים לראשונה בחוות דעתו המשלימה ובהינתן זכותם להגיש את ראיותיהם לאחר ראיות התביעה.

אחר כל האמור לעיל הבקשה להוצאת חוות הדעת מתיק בית המשפט נדחית.

התובעת הגישה נגד הנתבעת תביעה בגין רשלנות רפואית נטענת במהלך לידה.

בפועל, מוכרת הפרקטיקה של הגשת חוות דעת משלימה על ידי כל אחד מהצדדים, הנעשית בדרך כלל בהסכמה (ראו לדוגמא ת"א (מרכז) 1629-12-07 טליע עאמר נ' מדינת ישראל (8.3.12) פסקה 10; ת"א (מחוזי י-ם) 41511-01-18 פלונית נ' מכבי שירותי בריאות (08.08.2019) פסקה 7).

בקשת התובעת למתן צו גילוי ספציפי התובעת טוענת כי בכתבה שפורסמה באמצעי התיקשורת התברר כי קיימים מקרים בהם אחד המומחים מטעם הנתבעת נותן חוות דעת בה הוא טוען להעדר רשלנות, ובה בעת שולח מכתב לב"כ הנתבעת לפיו ההליך אינו ניתן להגנה.

...

לאחר שעיינתי במכלול השאלות והתשובות, ושקלתי את טענות הצדדים, לא מצאתי לנכון ליתן צו כלשהו נגד הנתבעת.

גם בנושא זה אני סבורה שיש לדחות את הבקשה.

בהקשרים דומים של בקשות לגילוי מסמכים בעקבות כתבות בתקשורת (וככל הנראה גם בהתייחס לאותה כתבה עצמה) קבעו הערכאות הדיוניות במספר מקרים כי אין מקום לגילוי המסמך, וגם הכתבה עצמה אינה ראיה קבילה שכן היא בגדר עדות שמיעה (ראו רע"א (תל אביב-יפו) 59250-09-22 קופת חולים מכבי נ' ל.א.י (8.1.23); ת"א (מרכז) 12799-11-19 פלונים נ' בית חולים סורוקה (28.9.22); ת"א (מרכז) 71464-11-17 עזבון המנוחה פלונית ז"ל נ' מדינת ישראל (8.11.22)) לנוכח האמור הבקשה לגילוי מסמך ספציפי נדחית.

לתביעה צירפו התובעים חוות הדעת של ד"ר רמי מאור, מומחה בגניקולוגיה ומיילדות מחודש מרץ 2017 וחוות דעת משלימה מחודש אוקטובר 2019 וחוות דעת של ד"ר אלון אשמן, פסיכיאטר מומחה, מיום 17.10.19.

ביום 1.3.24 הגישה הנתבעת "בקשה דחופה לעיון מחדש בהחלטה" ותגובה לבקשה לצירופה של חו"ד. בבקשה נטען כי בהתאם להחלטה ולהחלטה הנוספת, ככל ובית המשפט יתיר לתובעים להגיש חוות דעת נוספת, על דרך של תיקון כתב התביעה, אין מקום ולא יהיה מוצדק להמשיך בשמיעת הראיות במקביל, ובעיקר להתחיל בשמיעת עדי ההגנה, כאשר טרם גובש כתב התביעה עד תום ובטרם הושלמה הגשת חוות הדעת מטעם הצדדים.

כך, על דרך הכלל, ובמיוחד בתביעות בגין רשלנות רפואית, שבהן גם שאלת האחריות (ולא רק שאלת הנזק) כרוכה, בהוכחת "עניינים שברפואה", ולפיכך על התובע לתמוך גם את טענותיו במישור זה בחוות דעת מתאימה (רע"א 2589/23 פלוני נ' אסותא אשדוד בע"מ, (20.6.2023)).

...

לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, במיוחד לאחר כניסתן לתוקף של תקנות סד"א החדשות, החלטתי כי יש לתת בכורה לסיומו של ההליך, תוך חיסכון במשאבי זמן ועלויות.

כפי שפורט לעיל השיהוי הניכר, ההתנהלות בחוסר תם לב, התנהלות המובילה לסרבול ועיכוב קיצוני בניהולו של ההליך הנמצא בשלביו האחרונים, תוך הוספת עלויות נכבדות והשחתת זמנו של ביהמ"ש, מובילים אותי למסקנה כי אין להיעתר למבוקש.

לפיכך, לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.