חוות דעת מומחה על השוואת חתימות

בחוות דעתה מיום 14/10/20 קבעה המומחית כי על סמך השוואת החתימות והתייחסות למאפיינים השונים, מתקבלת המסקנה כי החתימה שבמחלוקת הנה חתימתו של המבקש בסבירות גבוהה ביותר (90%-100%).

...

אין בידי לקבל טענות המבקש לפיהן בית משפט קמא לא אפשר למבקש לקבל ייעוץ משפטי עת שברור כי מערכת המשפט אינה זרה למשיב נוכח עיסוקו.

מעבר לעובדה שטענה זו נטענה בסתמיות, אין בטענה זו כדי לשנות ממסקנתי לפי דין בקשת רשות הערעור להידחות, שעה שכאמור, פסק הדין של בית משפט קמא ניתן בעיקר על יסוד ממצאי חוות הדעת הגרפולוגית, לגביה ניתנה הסכמת המבקש כי זו תהיה מכרעת.

סיכומו של דבר – הבקשה נדחית.

מעבר לכך, ציין בית המשפט קמא, כי המומחה "לא ביצע בדיקות מעמיקות לחתימות שעמדו בפניו, לא בדק את כל הפרמטרים שבחתימות וחוות דעתו לא כללה השוואה, דוגמא או תמונה כלשהיא. המומחה לא פירט את ממצאיו בתוך חוות הדעת, לא תיעד את הבדיקות שרשם כי ביצע בתוך חוות הדעת ולא צירף את תיק הבדיקה (כי שהוא קרא לו). לפיכך, וללא תיק הבדיקה, וכן ללא פירוט הממצאים, לא ניתן לסמוך על המסקנות שלו". אחר הדברים האמורים, קבע בית המשפט קמא כי "ענין אותנטיות החתימה שבמחלוקת נותר לוטה בערפל" ומאחר שהנטל להוכיח הוא על המערערים, הרי שהנטל לא הורם.

...

מטבע הדברים, משעה שהמסקנה כאמור, היא כי למערערים ניתנה בלעדיות, יש למנוע את הפרתו על ידי שליחויות מסניף נצרת עלית של אבו תאיה.

סוף דבר כפי שקבעתי מעלה, המערערים עמדו בנטל להוכיח כי הזיכיון שהוענק להם בערים נצרת ונצרת עלית, הוענק להם בבלעדיות.

דני צרפתי, שופט סוף דבר אפוא, הוחלט פה אחד כמפורט בסעיף 28 לחוות דעתה של כב' השופטת רננה גלפז מוקדי.

בית המשפט אינו כפוף לסברתה של המומחית מטעם המערערת, והוא הפוסק בעיניין זה, כפי שנקבע בע"א 1986/92 מדינת ישראל נ' אבו סאלח פ"ד נ (1) 499: "על-פי הדין הכללי לא חייב בית המשפט להיזדקק לשירותיו של גרפולוג כדי לקבוע מימצא בדבר אמתותה של חתימה. הוא רשאי להשוות את כתב היד או החתימה שבמחלוקת בעצמו. אך לכוחו זה של בית המשפט מיגבלות. בית המשפט אינו מומחה לכתבי יד. אין לו הכישורים הטכניים לבצע אבחנות דקות בדבר זהותו של בעל חתימה פלונית. לכן, במצבים שבהם מתעוררת שאלה רצינית בדבר אמתות חתימה, רצוי להעזר בחוות-דעתו של גרפולוג מומחה. בכך לא פורק עצמו בית המשפט מן החובה והאחריות להכריע בשאלה שמתעוררת בפניו. אכן, בית המשפט רשאי, במצב כזה, לקבל את עדות המומחה, או לדחותה, כולה או מקצתה. סמכות ההכרעה לעולם נשארת בידיו." על פי ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים בע"מ, מז(3) 240 (1993), "קיימות שלוש דרכים עיקריות שבהן ניתן להוכיח, כי חתימה כלשהיא היא חתימתו של פלוני: האחת, באמצעות עדות ישירה – היינו, עדותו של החותם או של מי שהיה עד לחתימה; שנייה, באמצעות השוואת החתימה השנויה במחלוקת לחתימה הידועה כאמיתית, תוך היתחקות אחרי נקודות הדמיון והשוני ביניהן; והשלישית, על-ידי עדותו של מי שמכיר היטב את כתב הידאו החתימה השנויים במחלוקת ומעיד על מידת התאמתן למסמך שבדיון." על כן, אין המשיב חייב להביא חוות דעת מומחה מטעמו על מנת להרים את נטל ההוכחה, ואי הבאת חוות דעת מומחה מטעמו אינה נזקפת לחובתו.

...

הוא עימת את המשיב עם גירסת המערערת ועם תמיהה שבהגיון, ותמוה שדווקא המערערת מלינה על כך. סיכום על פי כל האמור לעיל, בדין קבע בית המשפט קמא את קביעותיו העובדתיות, והמסקנה הנובעת מהן היא שהמשיב הוכיח את אמיתות ההסכם מיום 1.2.13 להחזר הלוואה בסכום השווה ל- 12,000 דולר ארה"ב, אשר לא בוצעה.

על כן, אני דוחה את הערעור.

על פי תקנה 153, והתעריף המינימלי המומלץ של לשכת עורכי הדין, הקובע ששכר הטירחה בערעור יהיה 50% מהשכר בערכאה הראשונה ולא פחות מ- 5,354 ₪ בתוספת מע"מ, אני מחייב את המערערת לשלם למשיב הוצאות הערעור בסך 6,265 ₪.

אציין כי בהעדר חוות דעת מומחה כתב יד, לא ניתן לקבוע דבר בעיניין זה. לבית המשפט אין מומחיות בתחום זה ועל כן גם אם לא ניתן לקבוע כי החתימה היא של מוסטפא, לא ניתן לקבוע על סמך השוואת החתימות כי היא אינה שלו.

...

הנתבעים שכנגד לא הגישו חוות דעת משלהם בעניין זה ועל כן אני מקבלת את חוות הדעת שהגיש הצד השלישי.

סוף דבר העולה מן המקובץ הוא כי התביעה והודעת הצד השלישי נדחות והתביעה שכנגד מתקבלת כנגד התובעת בלבד.

בנוסף וכאמור לעיל, תשלם התובעת לצד השלישי 13,200 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה שכנגד ועד למועד התשלום בפועל בצירוף 3,000 ₪ הוצאות ושכר טרחת עו"ד. כל הסכומים לעיל ישולמו בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

מטעם שטראוס העידו: מר ולרי איברגימוב, הסוכן שאימת את החתימות על שטר החוב (מושא ת"א 32867-08-20); גב' ענבל עומר, מנהלת בתובעת; גב' מלי קדוש, אשר הגישה חוות דעת של מומחית להשוואת כתב יד מטעם התובעת (לעניין חתימתו של מר זק); גב' מרב ערג'י, עובדת מחלקת הנהלת החשבונות של התובעת; מר יום טוב חסון, איש מכירות בתובעת; מר אילן עובד, מנהל מכירות בתובעת; ומר עדי גמליאל, אשר שימש, בזמנים הרלוואנטיים, כמנהל מרחב מרכז "מוצרי יבש" בחטיבת המכירות של התובעת.

...

לאור כל האמור לעיל מצאתי את גרסת התובעת מהימנה יותר ומצאתי שהנתבעים לא הוכיחו את טענת הקיזוז ואת סכומי הקיזוז ולפיכך דין הטענה להידחות.

סוף דבר: התביעה מתקבלת במלואה.

הנתבעים ישלמו לתובעת, יחד ולחוד, הוצאות משפט בסך 15,494 ש"ח ושכר טרחת עו"ד בסך 50,000 ש"ח. סכומים אלה ישולמו בתוך 30 ימים, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין.