חוות דעת מומחה לרעש בדירה בתביעה

אני דוחה את טענות התובעים בנושא זה. מפגע הרעש מהמעליות התובעים טענו בכתב התביעה, כי לפי חוות דעת ד"ר יובל מנטל - מומחה אקוסטיקה, הדירה אינה עומדת בדרישות הדין והתקן בעיניין עוצמת הרעש המותרת, כתוצאה ממעלית הצמודה לקיר חדר שינה הורים בדירה.

...

ככול שהעבודות תתמשכנה, תשלם הנתבעת עבור כל חודש נוסף או חלקו סך של 4,300 ₪.

בסופו של דבר, התגלו בדירה ליקוים משמעותיים ובוצעו תיקונים בהיקף נרחב מחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.

סיכום סיכומו של דבר, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי בסך של 136,376 ש"ח. בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעים הוצאות משפט בסך של 26,982 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪.

לעניין זה צרף התובע גם חוות דעת מטעם השמאי אלי סידאווי על פיה ירידת הערך נאמדת בסך של 16,100 ₪ (בגין הקטנת שטח החדר) וכן שניגרם אובדן דמי שכירות בסך של 1,000 ₪ לחודש בגין התקופה בה היו מיטרדי רעש בדירה הגדולה.

למרות זאת, התובע הגיע לאחר כמה חודשים ממסירת חוות הדעת עם טיוטת כתב תביעה בבקשה "לידון בדרישותיו". התובע לא עמד בחובתו החוקית מכוח ס'4ב לחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 לאפשר לנתבעות היזדמנות נאותה לתקן את אשר דורש תיקון.

מטעם זה גם אין ממש בהשגות של הנתבעות ביחס לשאלה אם חוות הדעת שהציג התובע לנתבעות בזמן אמת ערוכות כדין כחוות דעת מומחה אם לאו שכן בזמן אמת, הנתבעות לא טענו דבר כנגד אופן עריכת חוות הדעת ורק טענו שהחריגה אינה הופכת את השמוש בדירה לבלתי נסבל – כאילו זה היה הפרמטר שהוסכם בין הצדדים וכאילו הוסכם שהנתבעות יקבעו מה נסבל ומה בלתי נסבל.

...

בנסיבות אלו, לאור כל האמור, אני סבור שלא ניתן להשלים עם התנהלות הנתבעות וכי יש הצדקה לחייבן בהוצאות לטובת אוצר המדינה.

לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעות לשלם הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 5,000 ₪.

הנתבעות ישלמו הוצאות בסך של 5,000 ₪ לטובת אוצר המדינה וזאת בתוך 30 ימים מהיום.

ביום 26.12.2021 הגישה הנתבעת חוות דעת מטעם אינג' יאיר ברמן (להלן: "אינג' ברמן"), לפיה מתוצאות המדידות עולה כי השפעת רעש הרכבת על בית התובע, היא זניחה.

ביום 8.5.2023 הגיש ד"ר ברכה את חוות דעתו לפיה חוות הדעת ההנדסיות שביצע אינג' פיכמן כללו שגיאות חמורות, בין היתר בשל העובדה שהמדידות לא בוצעו בדירת התובע.

בקשת הפסילה הוגשה לאחר מתן חוות הדעת, שבעיקרה שומטת את הקרקע מתחת לתביעה, זאת הגם שהיה ניתן להעלות חלק ניכר מטענות הפסילה עוד טרם הגשת חוות הדעת.

כפי שקבע בית המשפט העליון ברע"א 1867/20 פלונית נ' בית חולים העמק (3.5.20) אשר דן בבקשה לפסילת חוות דעת מומחה שמונה מטעם בית המשפט: "הלכה ידועה היא כי פסילתה של חוות דעת מומחה היא צעד קצוני אשר יינקט רק במקרים חריגים, בהם נפל בחוות הדעת פגם היורד לשורש העניין ואשר עלול לגרום לעיוות דין ." (ראה פסקה 12 לפסק הדין והאסמכתאות שם).

...

מעבר לעובדה כי בשלב הנוכחי טענת ניגוד העניינים לא הוכחה, אין לאפשר לצד לשמור טענת פסלות כנגד מומחה ולהשמיעה בהתאם לתוצאות חוות הדעת.

וכפי שנאמר: "הכלל הוא שאין לאפשר לצד לשמור באמתחתו טענת פסלות כנגד מומחה, ולהשמיעה בהתאם לתוצאת חוות הדעת של אותו המומחה. על הצד הטוען לפסלות להעלות טענה זו בעת מינוי המומחה או בסמוך לכך, ובוודאי שלא לאחר קבלת חוות דעתו. כך המצב בין אם התכוון הטוען לפסלות לשמור את הטענה באמתחתו, ובין אם לאו. לשון אחר, טענת הפסלות עומדת על רגליה היא ואין לאפשר לקשור אותה לשורה התחתונה של המומחה, כאשר טענת הפסלות הייתה ידועה לטוען אותה כבר בשלב המוקדם של המינוי." ע"א 3903/17 פלוני נ' מדינת ישראל - המרכז הרפואי ע"ש שיבא (8.10.18), (פסקה 5 לפסק הדין).

סוף דבר מן הטעמים שציינתי לעיל, הבקשה לפסילת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט נדחית.

המומחה הנ"ל ערך מדידות רעש בדירה ביום ובלילה תוך ניטרול רעשי הרקע שאין מקורם במדחסים והוא נתן ביום 11.06.2021 את חוות דעתו, בה נקבע כדלקמן: "על פי שמיעתי ועל פי מימצאי מערכות המדידה, מצאתי רעש ניכר וברור, שבהחלט בעיקר ביחס לשעות המחצית השנייה של הלילה הוא מאוד מפריע.

במסגרת הדיון בתביעה הגישו הצדדים חוות דעת נוגדות ביחס לירידת הערך הנטענת של הדירה בשל מיטרד הרעש והרעד אשר מקורו במדחסים.

...

בנסיבות העניין דרישת התובע בנדון נדחית בזאת.

לסיכום, אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע, באמצעות בא כוחו, סך של 14,000 ₪.

כן תשלם הנתבעת לתובע מחצית סכום האגרה ששולמה בתביעה וחלקו בשכרו של מומחה האקוסטיקה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק על מחצית הוצאות האגרה מיום תשלומה ועל חלקו בשכר מומחה האקוסטיקה ממועד תשלומו ועד התשלום המלא בפועל.

אכן שומעים רעש בעת פתיחת המים בברז שבחצר, אך לא ניתן לקבוע שקיים ליקוי ללא הצגת ממצאים תומכים (חוות דעת מומחה לאקוסטיקה).

התובעים אמנם כללו תביעה לירידת ערך, אולם תביעה זו לא נתמכה בחוות דעת שמאית כנדרש והתבססה על הערכה של התובעים; בחוות דעתו, במ/1, וחוות דעתו המשלימה, במ/2, קבע המומחה באופן חד משמעי, כי לא נגרמה לדירה כל ירידת ערך, שכן חלק מהטענות אינן עולות כדי ליקוי וייתרתן ניתנות לתיקון (סעיף 9 לחוות הדעת השמאית); בסעיף 9.4 לחוות דעתו קבע המומחה כי "ניתן להביא בחשבון הפחתה בדמי שכירות של הדירה בתקופת השמוש וזאת עקב ליקויי הרטיבות. הפחתה של 500 ₪/חודש עד מועד תיקון גורמי הרטיבות בדירה". דא עקא, פיצוי בגין עגמת הנפש עקב המגורים בדירה עם ליקויי רטיבות ניתן במסגרת התביעה לפיצויים בגין נזק לא ממוני.

...

בנסיבות אלה, אני קובעת כי הנתבעת מיצתה את האפשרות לבצע את התיקונים בעצמה, והתובעים רשאים לתקן את הליקויים בעצמם, גם אם עלות התיקון במקרה זה תהא גבוהה יותר.

משכך, אני דוחה את תביעת הנתבעת כי אורה לתובעים לאפשר לה לבצע את תיקון הליקויים.

כג - סופו של דבר מורם מהאמור עד כה כי התביעה מתקבלת בחלקה.