חוות דעת מומחה בבית המשפט לענייני משפחה

אכן, לחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט לעינייני מישפחה, מעמד מיוחס, כפי שנפסק, לאמור: ההוראות החולשות על מינוי מומחים בבתי המשפט לעינייני מישפחה – המעניקות למומחה מטעם בית המשפט מעין בכירות, אם גם לא כזאת שאין אחריה ולא כלום כפי שציין בית המשפט המחוזי, והאחריות היא על בית המשפט – עולות בקנה אחד עם המגמה שעמדה ביסוד קביעתם של סדרי הדין בבתי משפט אלה, לפיה "רמת המעורבות של השופט חייבת להיות גבוהה ויכולת הנגישות שלו

...

דיון בטענה כי אין לבית המשפט סמכות לפנות בשאלות הבהרה אל המומחה: סבורני כי את התנגדות הנתבע לכך שבית המשפט יפנה אל המומחה יש לדחות על הסף ולעיצומה ממספר טעמים תוך הבהרת סמכות בית המשפט לפנות אל המומחים שהוא ממנה: 5.1.

ביום 15.11.2021 נחקר המומחה על חוות דעתו, ונקבע כי המומחה יכין חוות דעת משלימה עדכנית (להלן: חוות הדעת העדכנית) לצורך הכנת חוות הדעת העדכנית, הגיש המומחה לבית המשפט לעינייני מישפחה בקשה מוסכמת מטעם הצדדים כי המטפלת תימסור לו את רשומי הטיפול ואת סיכום הטיפול.

...

יתרה מכך: לאחר שידענו מפיהם של המומחה והמטפלת כי בקשת המבקש מנוגדת לרצון הקטינה לשמור את שיחותיה עם המטפלת בסודיות מלאה, וכן לרווחתה הנפשית של הקטינה, ואחרי שלמדנו כי השיחות הללו אינן מכילות בתוכן מידע שאי-חשיפתו טומנת בחובה סכנה לשלום הקטינה או לסובבים אותה – על כורחנו מגיעים אנו למסקנה כי בית המשפט לענייני משפחה צריך היה לדחות את בקשת המבקש לוותר על החיסיון לא לו מטעם זה בלבד.

סבורני כי שיקולים אלה, לצד שיקולים רלבנטיים נוספים, צריכים להנחות את בתי המשפט שלנו במצבים דומים.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

עוד נטען, כי הנוהג הרווח, שלפיו לא מתאפשרת הגשת חוות דעת מומחים מטעם הצדדים בבתי משפט לעינייני מישפחה, חל רק בתחומי ההיתמחות של בית המשפט לעינייני מישפחה, לא בתחום הגרפולוגיה, או בעיניינו של הדין הזר.

...

בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת רשות הערעור בחלקה, דן בה כבערעור – אך דחה את הערעור לגופו.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, ושקלתי את נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור – להידחות, אף מבלי להידרש לתשובה מאת המשיב.

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בזאת.

וזו לשונה ; "בעל דין לא יגיש חוות דעת של מומחה מטעמו אלא לאחר שבית המשפט בחן אם לתת החלטה לפי סעיף 8(ג) לחוק". סעיף 8 (ג) לחוק בית המשפט לעניני מישפחה, תשנ"ה-1995, קובע: "מונה מומחה או יועץ מטעם בית המשפט, לא יהיה בעל דין רשאי להביא עדות נוספת של מומחה מטעמו, אלא ברשות בית המשפט". צודקת התובעת בטענתה ולפיה בקשת הנתבע אינה בבחינת בקשה לצרוף ראייה, אלא דה- פאקטו הגשת חוות דעת מומחה לעניין אופן חישוב חלוקת זכויות הנתבע עם אישתו השנייה; חזוק לכך ניתן למצוא בכך שהנתבע במסגרת טיעוניו, מפנה לקביעותיה, ומבקש להסתמך עליה במכלול הנסיבות, ועל כן, חלים עליה הדינים הצריכים, כמפורט לעיל.

...

סוף דבר; מכל האמור לעיל מצאתי לקבל את התביעה בחלקה ולקבוע שהוראות החוק חלות בעניינו, ויש ליישמן באופן בו התובעת תהא זכאית לקבל את חלקה ממשכורת הנתבע ביום הפרישה.

מכאן, הנני מורה, כדלקמן: אני מאמצת את קביעות המומחה כאמור בחלופה שנייה בחוות דעתו מיום 31.1.18 (שהוגשה לתיק ביום 22.2.18) והפסיקתא המתוקנת מיום 18.3.19, ונותנת להן תוקף של פס"ד. המומחה יעדכן את הפסיקתאות, וניתן להגישן לחתימתי.

טענות התובעת בשאלת חיוב הנתבע בתשלום קופות הגמל, נדחית.

ראשית אציין כי כידוע סעיף 8 (ג) לחוק בית משפט לעינייני מישפחה ותקנה 258 יב לתקנות סד"א קבעו פרוצידורה מיוחדת וספציפית בכל הקשור להגשת חוות דעת מומחים בבית המשפט לעינייני מישפחה ( ראו גם סעיף 8 (ה) לחוק בית משפט לעינייני מישפחה כאשר אין מדובר בסכסוך בתוך המשפחה).

...

- נוכח תוצאת פסק הדין ונימוקיו , אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת 1 הוצאות משפט 26 בסך של 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 11,700 ₪ .

נוכח מסקנתי בדבר התרשלות הנתבעת וצד ג' , אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת 2 הוצאות משפט בסך 500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 1 ₪ של 5,850 ₪ .

כמו כן , אני מחייב את התובע לשלם לצד ג' הוצאות משפט בסך של .