וזו לשונה ;
"בעל דין לא יגיש חוות דעת של מומחה מטעמו אלא לאחר שבית המשפט בחן אם לתת החלטה לפי סעיף 8(ג) לחוק".
סעיף 8 (ג) לחוק בית המשפט לעניני מישפחה, תשנ"ה-1995, קובע:
"מונה מומחה או יועץ מטעם בית המשפט, לא יהיה בעל דין רשאי להביא עדות נוספת של מומחה מטעמו, אלא ברשות בית המשפט".
צודקת התובעת בטענתה ולפיה בקשת הנתבע אינה בבחינת בקשה לצרוף ראייה, אלא דה- פאקטו הגשת חוות דעת מומחה לעניין אופן חישוב חלוקת זכויות הנתבע עם אישתו השנייה; חזוק לכך ניתן למצוא בכך שהנתבע במסגרת טיעוניו, מפנה לקביעותיה, ומבקש להסתמך עליה במכלול הנסיבות, ועל כן, חלים עליה הדינים הצריכים, כמפורט לעיל.
...
סוף דבר;
מכל האמור לעיל מצאתי לקבל את התביעה בחלקה ולקבוע שהוראות החוק חלות בעניינו, ויש ליישמן באופן בו התובעת תהא זכאית לקבל את חלקה ממשכורת הנתבע ביום הפרישה.
מכאן, הנני מורה, כדלקמן:
אני מאמצת את קביעות המומחה כאמור בחלופה שנייה בחוות דעתו מיום 31.1.18 (שהוגשה לתיק ביום 22.2.18) והפסיקתא המתוקנת מיום 18.3.19, ונותנת להן תוקף של פס"ד. המומחה יעדכן את הפסיקתאות, וניתן להגישן לחתימתי.
טענות התובעת בשאלת חיוב הנתבע בתשלום קופות הגמל, נדחית.