אולם, אשה שהיא "עקרת בית" – "אישה נשואה, למעט עגונה, שבן זוגה מבוטח לפי פרק זה, שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית" (סעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי) פטורה מתשלום דמי ביטוח לאומי (סעיפים 335, 351(ח)- 351(י) לחוק הביטוח הלאומי), ומתשלום דמי ביטוח בריאות (סעיף 14(ז) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן: חוק ביטוח בריאות ממלכתי)).
לגופו של עניין מציין המשיב כי חוק הביטוח הלאומי מתייחס במפורש ל"עקרת בית" כאשה, והמושג של "עקר בית" כלל לא קיים בו. לשון המחוקק ברורה וחד משמעית היא.
אכן, החוק מבחין בין גבר ואשה, אך זאת – כך טוען המשיב – מתוך כוונה להטיב את מצבה של אשה שאינה עובדת ואינה עצמאית על ידי פטירתה מתשלום דמי ביטוח.
לכל היותר ניתן לומר כי הטלת מס או חובת תשלום אחרת גורמת לפגיעה מסוימת בקניין, אולם פגיעה זו היא מידתית ומאוזנת (ראו גם עב"ל (ארצי) 461/03 עזרוב – המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם, 02.09.2004), לפיו חיובו של מי שאינו עובד או עובד עצמאי, לשלם דמי ביטוח לאומי, אינה פוגעת בקניין באופן בלתי מידתי).
...
][
המשנה לנשיאה א' ריבלין:
לפנינו עתירה המופנית כנגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (כב' השופט י' פליטמן), במסגרתו נדחה ערעורם של העותרים על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו (כב' השופט א' איטח).
המשיב טוען כי דין העתירה להידחות על הסף, שכן בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על בית הדין לעבודה.
אשר על כן, העתירה נדחית.
אף בית הדין הארצי הביע דעתו, באמרו "לטעמנו, אפשר ומגמת החקיקה צריכה להיות ברורה, להכיר בעקרת הבית כמבוטחת בזכות עצמה, בדומה לגבר נשוי שאינו עובד עצמאי, על חובותיו וזכויותיו, ולא להפוך גבר כאמור לעקרת בית תוך שלילת זכויותיו ואי חיובו בתשלום דמי ביטוח. אולם עניין זה על המחוקק לענות בו...". אציין כאן, כי תמהתי מאוד כחברי על העמדה שביטא המשיב, הן בכתב והן בפנינו, בקשר לטענת העותרים כי הנטל לתשלום ייפול על שכם העותרת - שאין הוראת חוק המחייבת את העותרת לשלם בעבור בעלה ו"משחייב העותר בתשלום דמי ביטוח, אין זה מעניינו של המשיב מי יבצע התשלום".
סוף דבר: להערותיו של חברי לעניין תיקוני חקיקה רצויים, אליהן אצטרף כאמור - אוסיף כי הנמקת המשיב ששינוי במצב הקיים משמיע עלות של מאות מליונים וגם פגיעה בציבור גדול של נשים - אינה משכנעת דיה, לדידי.
